ז'ואל דיקר הוא אחד הסופרים האהובים עלי. קראתי את כל ספריו שתורגמו לעברית ואהבתי, כך ששמחתי כשזכיתי בהגרלה בספרו החדש. הגעתי לקריאה בחשש מה (אך בראש פתוח) בשל הביקורות המעורבות עליו, אך לשמחתי נמניתי בין אלה שאהבו את הספר.
"התעלומה של חדר 622" מאת ז'ואל דיקר הינו ספר יחודי. הוא בנוי כסיפור בתוך סיפור ונע בין זמנים וגיבורו הוא הסופר עצמו... הספר מאד אישי שכן לא רק שהסופר הכניס את עצמו לסיפור כדמות ראשית, בנוסף המו"ל המנוח שלו שהיה יקר לליבו, ברנרד דה פאלואה, מוזכר רבות בספר.
הסיפור נע בין התעלומה שהתרחשה בעבר לבין חקירת התעלומה בהווה,
כאשר הסופר מנסה לכתוב את ספרו החדש תוך כדי פתרון התעלומה. הכל מתחיל עם חדר שלא קיים. סופר שבור לב בן דמותו של דיקר סובל מתסמונת מחסום כתיבה בעקבות מותו של המו"ל האהוב עליו וסיפור אהבה כושל. הוא מחליט להתאוורר במלון יוקרתי בהרי האלפים השוויצריים בתקוה שהאוויר הצלול יחיה את נפשו. בעוד הוא עולה לחדרו, חדר מס' 623, הוא מבחין שאין בקומה חדר מס' 622. הוא תמה על העניין אך לא מייחס לזה חשיבות רבה מדי. כאשר סקרלט, אורחת אחרת במלון עימה התחבר, מיידעת אותו שבעבר בוצע בחדר 623 רצח שלא פוענח עד היום, הוא מחליט בעידודה לרדת לפשר הענין ולבסס את ספרו הבא על תעלומה זו.
הספר קופץ בין זמנים ונע בין שלושה צירי זמן: הוה - ציר הזמן של חקירת הסופר, עבר - ציר הזמן של
הרצח עצמו, עבר רחוק - המאורעות שהתרחשו 15 שנה לפני הרצח. למרות הקפיצות הספר קולח ולא קשה לעקוב אחר המתרחש. הספר מתחיל קצת איטי והסופר לעיתים שוכח את עצמו וסוטה מהעלילה - זכרונותיו על המו"ל האגדי ברנראר דה פלואה מרגשים אך לא בדיוק חיונים לעלילה - אך בהמשך הספר צובר תאוצה ומרתק אליו את קוראו. בהחלט אפשר להבין חלק מהביקורות על הספר. קיצוץ בדפיו והידוק הסיפור היה מטיב עם הספר. עדיין, אהבתי את הספר וקראתי אותו בשקיקה. הסופר אורג היטב את כל חוטי העלילה למרקם
אחיד ומבדר. הדמויות מפותחות והגאוגרפיה הפנימית שלהן משורטטת היטב. אהבתי שהדמויות קורמות עור וגידים לעיני הקורא ושרוב הספר לא יודעים מי הקורבן, שלא לדבר שלא ברורה זהותו של רוצחו.
אם אהבתם את ספריו האחרונים, תאהבו גם ספר זה. לאלה
שעדיין לא התווודעו לכתיבתו של הסופר, אני ממליצה להתחיל דווקא מספריו הראשונים או לבוא עם ראש פתוח לספר זה.
אהבתי את הקריצה
לספריו האחרים של הסופר ובמיוחד ולספר "חלף עם הרוח" (ספר שגם המו"ל המנוח ואני אהבנו). כאמור הספר גדוש בהתרחשויות קטנות שלדעתי הוסיפו עומק לספר. יתכן ויהיו
כאלה שימצאו את הספר מייגע בשל כך, אך לי זה לא הפריע.
יש לציין שזהו לא ספר מתח פרופר והרצח הוא לא העיקר פה. הספר הינו שילוב מנצח של בדיון ומתח פסיכולוגי ומתובל בהגיגי הסופר על אהבה ולמה שהיא גורמת לנו לעשות, אובדן, הצגות, שאפתנות, גורל, חרטות ומשמעות החיים. אסיים בציטוט מהספר שהולם את הסיפור להפליא: "החיים הם ספר שיודעים מה יקרה בסופו: בסוף הגיבור מת. החלק החשוב הוא איפה לא איך הסיפור שלנו מסתיים, אלא במה אנחנו ממלאים את דפיו. החיים, כמו ספר, צריכים להיות הרפתקה והרפתקאות הן החופשות של החיים." מומלץ כמובן!
בשורה התחתונה: ספר שהוא חוויה!
"התעלומה של חדר 622" מאת ז'ואל דיקר
מצרפתית: לי עברון
הוצאות כנרת ומודן, 520 עמ', 2022
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה