‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 ביוני 2022

"תשורה לחיים שלא נחוו" - שירים וכתבים מאת גאולה הודס-פלחן

 



















"תשורה לחיים שלא נחוו" - שירים וכתבים מאת גאולה הודס-פלחן הינו ספרה העשרים של משוררת מוכשרת זו. כהרגלנו, נתחיל בגילוי נאות, אני מכירה את המשוררת היכרות וירטואלית והמלצתי על רבים מספריה. אני לא חובבת שירה, אך את ספריה של גאולה אני אוהבת ושיריה נוגעים לליבי.

ספר זה שונה מקודמיו בטון העצוב והאפל שבו. הספר מוקדש לסבה ולאביה החורג ז"ל ולאמה האהובה ומורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים שירים ובחלק השני קטעי פרוזה בהם המשוררת מספרת על משפחתה שעלתה מברית המועצות, על אביה החורג ז"ל שנפטר לפני כשנה, על תקופת השואה ועוד. בסוף קטעי הפרוזה מובאים שירים נוספים פרי עטה.

השירים נוגעים באובדן ועצב וכאחת שאיבדה את שני הוריה לא מזמן יכולתי להזדהות עימם ועם כאבה של המשוררת. אולי בגלל זה לקח לי יותר זמן מהרגיל לקרוא ולעכל את השירים. הם היו יותר מדי קרובים למציאות ותארו במדויק את רחשי ליבי.

להלן טעימה משיריה:

"ככלות הכל,
נותר רק רטט,
כשנשמתך שוקטת,
אל תשכחי,
שהיית גל כביר,
שהתנפץ ודעך." (עמ' 16)

"מבתקים את מצע הממשות
לפסות קטנות של אובדן." (עמ' 41)

בשם הספר "תשורות לחיים שלא נחוו" מצאתי רמז לתקוה ולא רק עצב ובשיר הבא מצאתי שילוב של השניים:

שָׁעָה שֶׁלִּבְּכֶם יִרְגַּשׁ וְלֹא יֵדַע עַל מָה,
יִזְדַּהֲרוּ טִפּוֹת גֶּשֶׁם בִּשְׂעַר רֹאשֵׁנוּ,
הָעֵצִים יַבְרִיקוּ כְּפִגְיוֹנוֹת שְׁלוּפִים,
אַךְ אָנוּ נִשְׁקֹט מְאוֹד,
כִּי יָקוּם וְיִהְיֶה דְּבָרֵנוּ.
שָׁעָה שֶׁקַּדְרוּת תִּנָּשֵׂא לַמֶּרְחַקִּים,
נְטוּשִׁים וְנִדָּחִים עִקְבוֹתֵינוּ,
אַךְ עוֹד נָקוּם לִתְחִיָּה,
נִגְאֶה מִפִּסְגוֹת הֶהָרִים,
צְמַרְמוֹרוֹת יָעִירוּ רוּחַ בָּעֲשָׂבִים,
כִּי לְמָשָׁל וּשְׁנִינָה הָיִינוּ בִּשְׁנָתֵנוּ. (עמ' 41) - שיר זה שותף על ידי המשוררת בפייסבוק והוא נגע לליבי.

"יש רגע שבו נפתחת הדלת
ואני נובטת ירוקה, אפלה ומוארת." (עמ' 51)

אהבתי את הספר למרות האווירה העצובה משהו שבו ואני מקווה שספרה הבא יהיה אופטימי יותר. במידה ולא התוודעתם לשירתה של גאולה הודס-פלחן, ממליצה לכם בכל הלב לקרוא את שירתה. אני ממליצה בחום על ספר זה ועל ספרי השירה הקודמים של המשוררת. גם אם אתם לא חובבי שירה כמוני, כדאי מדי פעם לצאת מהקופסה ולנסות דברים חדשים. אני ניסיתי ונשביתי בכתיבתה של משוררת מוכשרת זו. מומלץ, בטח שמומלץ!


בשורה התחתונה: ספר שנכתב מהלב ונכנס ללב!


"תשורה לחיים שלא נחוו" - שירים וכתבים מאת גאולה הודס-פלחן

הוצאת מיאסטקובצקי, 2022.


יום ראשון, 18 ביולי 2021

"ירושלים שמעבר לסף" מאת גאולה הודס-פלחן

 













"ירושלים שמעבר לסף" מאת גאולה הודס-פלחן הינו ספר שירה מס' 19 של משוררת מוכשרת זו ועוד ידה נטויה. קראתי וסיקרתי רבים מספריה ושמחתי כשספרה החדש נחת על שולחני.

נתחיל בגילוי נאות, אני מכירה את המשוררת היכרות וירטואלית. למרות שעדיין לא נפגשנו פנים אל פנים, אני מרגישה שאני מכירה אותה דרך כתיבתה ושיריה. אני אוהבת את שירתה וכל פעם שיוצא ספר חדש שלה, אני מתפעלת מחדש. הספר נפתח בהקדשה מרגשת לאביה החורג ז"ל, הקדשה שהזדהיתי איתה מאד והביעה את רחשי ליבי לגבי אמי שלי ז"ל.

הספר מוקדש לירושלים ומרגש מכמה בחינות, האישית, החברתית והלאומית. לירושלים מקום מיוחד בליבי ועד היום זכור לי ביקורי הראשון לירושלים בהיותי בת עשר. כמה התפעלתי מהריחות, השיחות מסביב, מגוון האנשים, הנוף ואווירת הקודש שדומה ושורה באוויר. הכל היה לי זר ומוכר כאחד. כדברי השירים בספר: "ירושלים בי השתקפה", "יפה נוף, דבש וחלב בפי אוהביך", "ירושה את לנו ומורשת".

ספר זה שונה מספריה הקודמים והוא מאגד בתוכן שירים, תרגומים מאנגלית ורוסית של שירה יהודית , מסה, קטעי עגות וסיפור קצר. יתרה על כך, בספר יש קטעים בהם המשוררת מסבירה את השירה מספריה הקודמים. נהניתי לקרוא את פרשנותה לשיריה, פרשנות שהאירה רבדים רבים משירתה ונתנה לי נקודת מבט חדשה על הכתוב. אהבתי את פרשנות הסופרת לשיריה, את השילוב בין שירה לקטעי עגות ואת נקודת המבט המיוחדת שלה בנוגע לאשת יוסי הגלילי. שיר אחד מהמתורגמים שנגע  לליבי עוסק בזהות היהודית ובשאלת מיהו יהודי.

היו הרבה שירים שאהבתי והתקשיתי לבחור מביניהם. לאחר מחשבה, בחרתי בשניים משיריה:

אֲנִי בַּת יְרוּשָׁלַיִם, הַר וְסֶלַע הֵם עֵדַי,
אֲנִי בַּת עֲצֵי הַזַּיִת, בַּת שְׁלָגִים וְקֹר עַרְבֵי קַיִץ,
אֲנִי בַּת הַזִּכָּרוֹן הַמְּיַסֵּר, וְהַשִּׁכְחָה שֶׁלֹּא נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ,
אֲנִי בַּת הַמַּבִּיט נִכְחוֹ לְתוֹךְ הַשֶּׁבֶר,
וּבַת הַמַּשְׁפִּיל עֵינָיו שֶׁלֹּא לִרְאוֹת מָה שֶׁהַדַּעַת לֹא תּוֹפֶסֶת,
אֲנִי בַּת גִּלּוּי הָאוֹרוֹת שֶׁמִּדַּפְּקִים בַּשַּׁעַר,
אֲנִי בַּת הַפַּרְגּוֹד שֶׁהוּא הֶסְתֵּר פָּנִים וְחֶסֶד כְּאֶחָד,
אֲנִי בַּת שְׁתִיקָתָהּ הַזְּנוּחָה שֶׁל הָעִיר,
אֲנִי בַּת דִּבּוּרָהּ הָרוֹנֵן,
הַר וְסֶלַע הֵם עֵדַי, אֲנִי בַּת יְרוּשָׁלַיִם. (עמ' 25).

יְפֵה נוֹף, דְּבַשׁ וְחָלָב בְּפִי אוֹהֲבַיִךְ,
אַתְּ דָּבָר דָּבוּר עַד תֹּם,
נוּמִי שׁוֹקְטָה בֵּין הֲרָרַיִךְ,
כְּמִקְסַם שָׁוְא בְּאֵין לוֹ מָקוֹם.
אַתְּ דָּבָר דָּבוּר עַד תֹּם,
כִּי גָּאוּ הַמַּיִם,
וְצָף מִקְדָּשׁ בְּאֵין מָקוֹם לוֹ וּפִנָּה,
אֲבָל תֶּטִיס יֵעָלֵם, הַאֲמִינִי יְרוּשָׁלַיִם!
לֹא תְּכַזֵּב הַמַּנְגִּינָה! (עמ' 13)

אהבתי את הספר וממליצה עליו מאד לאוהבי השירה והספרות הטובה. עלי לציין שהשירים בספר זה היו יותר 'קלים' לפיענוח עבורי משיריה הקודמים ופחות אניגמטיים, אם כי  עמוקים לא פחות. כריכת הספר עדינה ומזמינה והתוכן מעולה. תעשו לכם טובה ושימו יד על הספר. אין כמו ספר שירה מעולה בשילוב יין טוב (לשותים) להביא למרגוע הנפש.  מומלץ כמובן!

בשורה התחתונה: ספר שהוא חגיגה לאוהבי ירושלים ולאוהבי השירה!

"ירושלים שמעבר לסף" מאת גאולה הודס-פלחן
הוצאת מיאסטקובצקי
2021, 88 עמ'


יום שישי, 26 ביוני 2020

"העולם קרוב מנשוא" מאת גאולה הודס-פלחן





















"העולם קרוב מנשוא" מאת גאולה הודס-פלחן הינו  ספרה ה-18 של משוררת מוכשרת זו והפעם הוא משלב בתוכו גם קטעי פרוזה. העטיפה הנהדרת מושכת את העין ומשקפת את תוכנו. ראשית, גלוי נאות. אני מכירה את המשוררת היכרות וירטואלית, אם כי מעולם לא נפגשנו. אני אוהבת את שירתה וסיקרתי מספר מספריה. איני חובבת שירה, אולם שיריה של גאולה מהדהדים בתוכי.

שם הספר לקוח מאחד השירים בספר (שמתחיל בשורה זו) ולמרבה הפלא נכתב עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה. לדברי המשוררת, תחושת לב הובילה אותה לכתבו והוא מתכתב היטב עם ההווה. הספר מורכב משירים רבים ומגוונים ונסוב סביב מוטיבים של שמים, מרחק, טבע אנושי ושמימי, מיסטיקה ועוד. כל אחד יכול למצוא משהו בשירים שידבר אליו.  קטעי הפרוזה בספר סובבים סביב רשמיה של המשוררת מימי לימודיה באוניברסיטה העברית, ביקורה במוסקווה במסגרת חילופי סטונדטים, זכרונותיה מדודתה סוניה האהובה ועוד. חלק מהשירים מוקדשים לאביה החורג ודמויות נוספות המשקפות את תפיסת עולמה.

להלן  טעימה משניים משיריה שאהבתי במיוחד:

"העולם קרוב מנשוא,
עד כי לא די בכיסויים.
המחיצה אם כן, מוזחת פנימה,
ובדבקות יישמר מרחק
מהחלק הנוגע, החשוף -
מהגוף שהעולם עוטף אותו
בקבלה חונקת." (עמ' 33).

שיר נוסף (מוקדש למינל) מתכתב עם האנטישימיות שהרימה ראש לאחרונה ומצאתי אותו חזק במיוחד.

"נתַנּוּ לָעוֹלָם אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
הָעוֹלָם נָתַן לָנוּ אֶת אוֹשְׁוִויץ
נָתַנּוּ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים
קִבַּלְנוּ אוֹטוֹ דֶה פֶה שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ מַאֲמִינָיו
נָתַנּוּ אֵל נִסְתָּר שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת חֶבְיוֹן הַנֶּפֶשׁ
קִבַּלְנוּ אֱלִיל צָלוּב שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת גִּלּוּי הַדָּם
נָתַנּוּ אֶת מֵיטַב צְעִירֵינוּ שֶׁשָּׁאֲפוּ לְתִקּוּן עוֹלָם
קִבַּלְנוּ אֶת הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל זִקְנֵי צִיּוֹן
נָתַנּוּ אֶת הַמִּלָּה שָׁלוֹם כְּאֶחָד מִשְּׁמוֹת הָאֵל
הוּקַעְנוּ כִּמְחַרְחֲרֵי מִלְחָמוֹת וְסַפְסָרִים
נָתַנּוּ אֶת חֲזוֹן הַנְּבִיאִים
אִישׁ הַשָּׁנָה שֶׁל טַיְים הִשְׁוָה אוֹתָנוּ לְעַכְבָּרִים מְפִיצֵי מַחֲלוֹת
בִּשְׁנַת 1945 עוֹלָם הָמוּם הִבְטִיחַ לִזְכֹּר
לֹא חָלְפוּ מֵאָה שָׁנָה וְהוּא כְּבָר שָׁכַח
חַרְבּוֹ הַמְּמֹרֶטֶת מְחַכָּה
לֹא עוֹד! (עמ' 54).

אהבתי את הספר ושקעתי במילותיו. השירים מלאים כמיהה ורגשות ואי אפשר שלא להתחבר לזעקת המשוררת. הספר מתאים לכולם! למי שאלה הם צעדיו הראשונים בעולם השירה,  לאוהבי השירה היפה ולאוהבי הספרות. שפת הסופרת גבוהה ומשובחת ופשוט תענוג לקראה. המשוררת מתפתחת מספר לספר ונהניתי להתבשם בשירתה. גם אם אינכם חובבי שירה (כמוני), בטוחה שתהנו משירתה המיוחדת של גאולה. מומלץ בחום!

בשורה התחתונה: ספר שירה מהשורה הראשונה!

"העלם קרוב מנשוא" מאת גאולה הודס-פלחן
הוצאת מיאסטקובצקי, 2020, 85 עמ'.

יום שני, 20 באפריל 2020

"היפאטיה" מאת גאולה הודס פלחן

















"היפאטיה" הינו ספרה ה-17 של משוררת מוכשרת זו ועוד ידה נטויה. אני אוהבת את המשוררת ואת שיריה וקראתי (והמלצתי) על רבים מספרי שירתה. כמו בספריה הקודמים, גם ספר זה נכתב מדם ליבה של המשוררת וחושף רבדים מנשמתה. הספר עוסק בטבע (האנושי והאלוהי), הריק, הבדידות והכמיהה האנושית להימלט מחוויית "הבדילות הקיומית" ולשרוד. בכלל יש הרבה רגשות בשירים של המשוררת ואי אפשר להישאר אדיש אליהם.

הספר פותח בשיר "היפאטיה" (שזה גם שם הספר) המקונן על מר גורלה של היפאטיה. היפאטיה היתה בתו ותלמידתו של ת'און, איש המוזיאון של אלכסנדריה, מתמטיקאית, פילוסופית ואסטרונומית. גורלה לא שפר עליה בלשון המעטה. אהבתי את כל השירים וביניהם בלטו השיר "ההיעדר" שמוקדש לאמה של המשוררת ושיר נוסף שנכתב בעקבות מותו המזעזע של חוסה במחלקה הפסכיאטרית. הזדהיתי במיוחד עם השיר העוסק בספרים שכן כמו הדוברת, גם אני מוצאת מפלט בקריאה.

להלן לגימה משיריה:

שרשי הנעדר
משתרגים בשרשי
באינספור מראות
מכפל העדרי
איך אצא מדל"ת אמותי
ואיני קיימת?
 (עמ' 12)
הספרים - מעקה לי,
בעת השקיפי לתהום.
רוח עזה באותיות,
רוח נאמנה שתאחזני איתן,
אם לא רוח זו, לא היתה בי עוד רוח
וקמלה הייתי מוטלת בפאת השדה.
 (עמ' 18)
נוכחותו של מה שנמחק -
בכל,
אך איננו מעזים לשוותה בנפשנו.
 (עמ' 36).

שירתה של גאולה מתפתחת מספר לספר וכל ספר משובח מקודמו. אין כמו שירה טובה לעודד את הנפש ולשמש הפוגה בין ספרים. איני יודעת אם קלעתי לליבה של המשוררת, אך זה לא משנה. מה שחשוב הוא שנהניתי לקרוא את השירים ולנסות לפענח את צפונותיהם. השירים הפעם היו מובנים  לי יותר, אולי בגלל שהתרגלתי לכתיבתה היפיפיה.  בדומה ליין יין טוב בערב קריר המחמם את הגוף, כך שיריה חיממו את נפשי. אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו בחום לאוהבי השירה והספרות היפה. גם אם אינכם חובבי שירה, טוב מדי פעם לצאת מהקופסא ולנסות דברים חדשים.

בשורה התחתונה: ספר שירה איכותי מהשורה הראשונה!
היפאטיה מאת גאולה הודס פלחן
הוצאת מיאסטקובצקי
2019, 53 עמ'