בימים מתוחים אלה, אין כמו ספר אופטימי ומרומם לב להרמת המורל. "אל ההרים" מאת אלה הראל הוא ספר הרפתקה לנוער הבוגר המתרחש ביוון, בהרי הפלופונס, על רקע מלחמת העולם השנייה. אין בספר יותר מדי תיאורים גרפיים קשים לקריאה (מלבד אי-אלו תיאורים של גילויי אנטישמיות מילוליים ופיזיים), ולכן הוא מתאים לכל הגילאים.
הספר מגולל את קורות משפחת קימחי בגוף ראשון, מנקודת מבטו של הבן תיאודור הרצל (אקי) ששמו שונה מאוחר יותר ליחיאל, והוא מבוסס על סיפורה האמיתי. אקי הוא בנם הבכור של שולמית ואברהם, ויש לו גם אחות צעירה בשם בקי. משפחתם הייתה ממעמד גבוה וחיה חיים טובים עד פלישת הנאצים ליוון. בשנת 1943 נאלצה המשפחה לברוח מאתונה בעזרת תעודות מזויפות לכפר הנידח מצאני (לימים קריוני) בחצי האי הפלופונסי, שם מצאו מקלט בעזרת הפרטיזנים ותושבי הכפר. לימים הצטרפו אליהם גם דודו של אקי וסבו וסבתו מצד אביו. החיים בכפר היו קשים - ללא חשמל או מים זורמים - ודרשו הסתגלות. במהלך שהותם שם, הגיעו הגרמנים לאזור שבע-עשרה פעמים, ובכל פעם שהגיעו נאלצה המשפחה להסתתר במערה בהרים יחד עם הפרטיזנים.
הספר עוקב אחר חיי המשפחה בצל האנטישמיות הגואה באתונה ואחר חייהם בכפר הנידח, ומעלה על נס את אומץ ליבם, רוחם וטוב ליבם של תושבי הכפר. במידה והיו מתגלים שם, תושבי הכפר היו מוצאים להורג וכפרם נשרף. ראוי לציין גם את פועלן המדהים של הנשים היהודיות במחתרת בכלל, ואת פועלה של שריקה ישועה-פורטיס מהאי אוויה בפרט. כאמור, הספר מבוסס על אירועים אמיתיים (ניתן למצוא מידע נוסף על יחיאל ופועלו ברשת). הסופרת לקחה לעצמה חירות ספרותית בהשלמת פרטים חסרים, דבר שהופך את הקריאה לעשירה ומרתקת יותר.
הנושא עניין אותי במיוחד, שכן בן זוגה ז"ל של אמי המנוחה ז"ל היה מיוון, ובילדותו אף הוא ומשפחתו התחבאו במערה בהרי פינדוס באותה תקופה ונעזרו על ידי פרטיזנים. ניכר כי נערך תחקיר מעמיק על התקופה ועל המשפחה. תיאור היחס ליהודים (טלאי צהוב, מכות, לעג, יריקות) מציאותי ביותר ומזעזע. הספר מרתק בנגיעה האנושית שלו, והדמויות קורמות עור וגידים לעיני הקורא. העובדה שהסיפור מבוסס על מאורעות אמיתיים רק מעצים את חשיבותו.
אהבתי מאוד את הספר. זהו סיפור על אנשים שנלכדו במאורעות הנוראים של ההיסטוריה ושרדו. הספר כתוב היטב ומעלה שאלות של מוסר, אומץ, טבע האדם ובחירת הטוב על פני הרע. חלק מהאנשים המוזכרים בספר הוכרו כחסידי אומות העולם, ובצדק. היה מרגש לקרוא שיש עוד אנשים טובים בעולם שמוכנים לסכן את חייהם למען עקרונותיהם ולבחור בטוב על פני הרוע האנושי. הספר בהחלט מהווה השראה לחוסן נפשי - האישי והלאומי - ומעודד, במיוחד בימים סוערים אלה בהם שוב עומדים עלינו לכלותנו והאנטישמיות שוב מרימה את ראשה המכוער. הספר חשוב לקריאה, מרגש, נוגע ללב, ואף הזלתי דמעה בסופו. מומלץ בחום ולא רק לנוער!
בשורה התחתונה: ספר מרומם נפש, אופטימי ומשאיר חותם!
"אל ההרים" מאת אלה הראל
איור עטיפה: רות גוילי
הוצאת סיאל, 2024, 236 עמ'
