"האישה שבי הוא סיפור אמיץ ונוגע ללב על חופש, תהילה, אימהות, הישרדות, גורל ותקווה".
שכחו כל מה ששמעתם על בריטני ספירס, נסיכת הפופ רדופת השערוריות, ובואו לספר עם ראש פתוח. "האישה שבי" מאת בריטני ספירס הוא ספר הזכרונות של זמרת הפופ המצליחה שמתעד בכנות ובפתיחות את חייה מילדותה ועד היום ופותח צוהר לנשמתה. בספר זה תראו את האדם שמאחורי ההופעות הפרובוקטיביות והשערוריות שמלוות את שמה. האמת היא שמעולם לא הייתי אחת ממעריצותיה או עקבתי אחרי הקריירה שלה, אך לאחר קריאת ספר זה דעתי עליה השתנתה בצורה משמעותית.
הספר פורש את סיפורה האישי והמעניין של בריטני מנקודת ראותה. כבר מילדות התבלטה בכשרונה לשירה, כישרון אותו ניצלו הוריה לרעה (לדברי הזמרת). אביה היה שתיין שהתייחס בקשיחות לאחיה הבכור, כשם שהתייחס אליו אביו לפניו. אמה הייתה מורה וביקורתית כלפיה ורבה לעיתים קרובות עם האב. השירה של בריטני הייתה הבריחה שלה מהמציאות המדכאת של משפחתה הלא מתפקדת. בריטני הייתה קרובה במיוחד לסבתה לקסי ולדודתה סנדרה. היא נהגה להתחבא בארונות כדי שיחפשו אחריה וייתנו לה תשומת לב. היא רצתה להתחבא אבל גם להיראות וכשהופיעה מול קהל הרגישה שהכל אפשרי (הופיעה לראשונה בגיל שלוש).
הזמרת מספרת על הופעותיה, יחסיה עם בני משפחתה, אביה השתלטן, תקופות אישפוזה, האפוטרופסות של אביה, תקופותיה הטובות והרעות, ילדיה והגברים בחייה. היא תמיד רצתה להיראות ולדבריה סובלת מחרדה חברתית. היא כותבת איך מנעו ממנה לראות את ילדיה ומסבירה שהקרחת שעשתה (אני זוכרת את התקרית) נבעה מהתרסה, תסכול עמוק וכאב. הספר מציע מבט פתוח אל חייה. היא מדברת בספר על עצב, תלות רגשית, אמהות, דיכאון לאחר לידה, ההפלה שנאלצה לעשות כשהייתה עם ג'סטין טימברליין, אשפוזיה הכפויים ואתגרים נוספים. היא עברה הרבה וכל הכבוד לה על שהחזיקה מעמד ולא נטלה את חייה.
בריטני עברה תקופות גרועות בחייה - הפרידה שלה מג'סטין טימברלייק, הגירושים שלה מקווין פדרליין, ההתמוטטות שלה בצל הפפראצי ובגללם. לדבריה, אף אחד לא היה שם בשבילה ולא נתן לה תמיכה או מילה טובה. כל מה שמשפחתה עשתה זה לומר לה שהיא משוגעת וחרפה למשפחה. בתקופת האפוטרופסות הם שלטו בכל אספקט של חייה, כולל כספה. אביה שלט במה שהיא לובשת, באיזו שעה היא הולכת לישון, הטלפון שלה היה במעקב, היא קיבלה קצבה שבועית עלובה ואביה אפילו שלט במה שהיא אוכלת. במשך שנתיים ברציפות, בריטני אכלה לדבריה רק עוף וירקות ובמשך כל הזמן הזה אבא שלה אמר לה ללא הרף שהיא שמנה! היא הייתה צריכה לקבל אישור על כל תנועה ותנועה וכשרצתה לקנות נעלים, לא אישרו לה אפילו שזה היה מכספה!! כל זה נמשך 13 שנה עד שקיבלה אומץ, הרבה בזכות תנועת "שחררו את בריטני", להחזיר לעצמה את השליטה על חייה ולבקש לבטל את האפוטרופסות.
כעת בריטני כבר לא תחת חסות אביה וממשיכה בחייה כרצונה. חשוב לזכור שהספר מציג את נקודת מבטה של הזמרת. איני יודע עד כמה זה מדוייק, אך אם רק חצי מזה נכון, יחסה של משפחתה אליה מזעזע. היא נשמעת תמימה במקרה הטוב, אך היא לא ראויה ליחס שקיבלה. אני לא מבינה את משפחתה, איך האבא יכל להיות כה אכזר, איך אמה ואחותה ניצלו את כאבה כדי להתפרסם על חשבונה (כתבו ספרים עליה שהציגו אותה באור שלילי) ואיך בעלה השני לשעבר העז למנוע ממנה לראות את ילדיה. גם אביה היה לא בסדר כשמנע ממנה להיפגש עם ילדיה כאשר סרבה לעשות כרצונו.
אני לא יודעת אם אישפוזיה היו מוצדקים ואם צרכה סמים כמו שטענו, היא טוענת שלא, אך זה לא משנה. היחס אליה מצד משפחתה בהחלט לא היה מוצדק והדרך בה השתלט אביה עליה ועל כספה מזעזע. בריטני עשתה הרבה דברים מטורללים, אבל הדברים בהחלט הוצאו מפרופורציה והופתעתי לגלות שהיא לא כפי שהוצגה בתקשורת ועל ידי משפחתה. בריטני מזכירה לטובה את מעריציה ותנועת "שחררו את בריטני" שנתן לה את התמריץ לצאת נגד אביה ולדרוש לבטל את האפוטרופסות שלו עליה. בכתיבת הספר עדיין הייתה נשואה לסם, אך כעת הם כבר לא יחד.
הכתיבה לא מתוחכמת ודי פשוטה, אך סיפורה מרגש ונוגע ללב. אולי הבחירות שלה לא תמיד היו חכמות, אך מי מאיתנו לא עושה שגיאות? כאמא הזדהיתי עם מאבקה להשיב אליה את ילדיה ולרצות בחופש. אגב, היא מעלה נקודה מעניינת. אביה טען שהיא צריכה אפוטרופוס (זה נמשך 13 שנה). אם באמת מצבה הנפשי היה כה גרוע, איך זה שלחצו עליה להופיע לעיתים נגד רצונה? אני שמחה שבריטני מצאה לבסוף כוחות להיאבק על חייה ושזכתה בחופש לו ייחלה ומאחלת לה רק בריאות. הסיפור שלה נוגע במיתרי הלב וצריך להיות עם לב של אבן שלא לרחם עליה. מומלץ!
שורה תחתונה: ספר מאיר עיניים!
"האישה שבי" מאת בריטני ספירס
הוצאת אגם, 216 עמ', 2024
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה