איזה ספר מקסים! הספר עוקב אחר צפרדע קטנה שצועדת לפי קצב התוף שלה ומתעלמת מרעשי רקע.
זהו סיפור על משפחת צפרדעים שחיה בתוך פטריה. הוריה של פוקו קנו לה תוף ומתחרטים על כך... הם מבקשים ממנה לנגן בחוץ בשקט כדי לא למשוך אליהם תשומת לב. היא מתחילה ללכת ולנגן ולאט לאט מצטרפים אליה עוד ועוד נגנים. כך נוצרת לה תהלוכה של נגנים וצופים אוהבי מוזיקה שמצטרפים לחגיגה.
הספר נהדר והאיורים פשוט מושלמים. הטקסט מינימלי ומתאים לילדי הגן או לראשית קריאה. אהבתי את הירידה לפרטי פרטים באיורים, כולל הבעות הפנים של הדמויות. אהבתי שהאבא לובש סינר ומכין ארוחה בעוד שהאמא קוראת. אהבתי גם שלקראת סוף הסיפור, ככל שפוקו מנגנת חזק יותר וביותר ביטחון, הצבעים מתפשטים וממלאים את הדפים. הספר מלמד לצעוד לפי הקצב של התוף שלך ועל עוצמה פנימית. היה שם קטע הזוי עם השועל שלא ארחיב עליו מחמת ספויילרים. ממליצה כמובן!
"סיפור על אומנות, על התמדה, ועל צפרדע קטנה שמעיזה לצעוד לגדולה."
בשורה התחתונה: יופי של ספר!
"פוקו והתוף" מאת מתיו פורסיית'
תרגום: ראובת ניצן
הוצאת אגם, 64 עמ', 2024
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה