"חפרפרת לא לבד" מאת מיה טצוקאווה הינו סיפור מקסים על חרדה חברתית, מיומנית חברתית ומציאת חברים חדשים. חרדה חברתית יכולה לפגוע בתפקוד של הילד ואהבתי את הדרך המקורית בה ספר זה מתייחס לבעיה ומבטא שלל רגשות ללא שיפוטיות.
חפרפרת ביישנית במיוחד מוזמנת למסיבת אמצע הסתו אצל הארנב ומתלבטת אם ללכת. למרות חששותיה שלא תכיר שם אף אחד מלבד הארנב, היא מחליטה להתגבר על פחדיה וללכת בכל זאת. היא מכינה פחזניות קצפת ויוצאת לדרך מלאת חששות. היא נחושה הפעם להשתדל לדבר כדי שלא יגידו עליה שהיא יותר מדי ביישנית. לאורך כל הדרך היא מתלבטת אם להמשיך ללכת או לחזור הביתה ובשלב מסויים מצטערת שלא נשארה בבית. בסופו של דבר היא מגיעה לביתו של הארנב ושם פוגשת בואש ביישן כמוה שמסתתר מאחורי זר פרחים ענק. כעת החפרפרת צריכה להחליט אם להיכנס פנימה או למצוא דרך אחרת למצוא חברים.
הסיפור ממש חמוד ועשוי בחן. התפעמתי מהדרך בה האיורים מספרים את הסיפור של החפרפרת (במחילות מתחת לקרקע) ושל הבואש (מעל הקרקע) בצורה מקבילה לטקסט. בזמן שהחפרפרת עושה דרכה למסיבה מתחת לקרקע ומתלבטת בינה לבין עצמה, הבואש יחד עם חיות נוספות שם פעמיו לבית הארנב מעל הקרקע. הוא בקושי נראה באיורים (רואים דמות אפורה לבנה מטושטשת הולכת מאחורי השיחים), דבר המלמד על ביישנותו המופלגת.
סוף הספר היה מקורי ולא צפוי. אהבתי את המסר שזה בסדר לא לאהוב מסיבות המוניות, שכל רגש מקובל ושגם ביישנים יכולים למצוא חברים. אהבתי גם את ההבנה שגילה הארנב לחבריו ושלא ניסה ללחוץ עליהם להיכנס למסיבה. ייתכן ובזכות התמיכה בפעם הבאה ייבחרו אחרת. האיורים הצבעונים עשירים בפרטים קטנים שדורשים מבט מעמיק יותר כמו למשל הספרים שעל המדף וירקות הגינה בביתם של החפרפרת ושל הבואש. אהבתי וממליצה בחום!
"חפרפרת לא לבד" מאת מיה טצוקאווה
תרגום: ראובת נצן
הוצאת אגם, 36 עמ', 2024
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה