"שתים עשרה המדרגות"/"ספר האבות" הינו ספר ראשון בטרילוגיית 'בנות הדרקון' שראה אור לראשונה ב־2007 וכעת יצא בעריכה מחודשת. שני הספרים הנוספים בסדרה אמורים לצאת אף הם בקרוב. זהו ספר פנטסיה כחול לבן שעורר את סקרנותי, אני אוהבת ספרי דרקונים, אך הוא לא היה כפי שציפיתי. ציפיתי לקצת יותר פנטסיה מאשר היה בספר ולפחות סיפור חניכה, אך עדיין נהניתי.
הספר מתרחש במקביל בשני עולמות: העולם שלנו ועולם פנטסטי בו ניתן למצוא דוכסים, דרקון ואף מכשפה. הספר נסוב סביב ארבע נערות (מרתה, אמל, נועה ולילי) בגיל העשרה שבאות ממשפחות לא מתפקדות. נועה הינה נערה תל-אביבית שאמה נטשה אותה אצל סבה ונסעה לחפש את מזלה באמריקה. מרתה, אמל ולילי גרות בעיר האושר, שם דרקון מטיל את חיתתו על תושביה ודורש שבכל שנה ישלחו לו ילדה בגילאי 8-11 שתשרת אותו במשך שנה שלמה. אם ראש העיר לא מוצא מתנדבות או יתומות לשלוח לדרקון, הוא נוקט באמצעים לא סטנדרטיים. כפי שכבר הבנתם, זה לא מקום סימפטי במיוחד לילדות או לחלכאי החברה.
מרתה היא הינה אחת מהנערות שהוקרבו לדרקון המכנה עצמו אבאל'ה (אוי האירוניה). היא גרה עם אביה ואמה החורגת וסובלת מנחת זרועם. היא משמשת כשוליה בסדנת הפִחלוץ של אביה עד שמעשה שובבות שלה מביא לכך שתוקרב לדרקון. אביה של אמל נעלם והיא יוצאת לחפשו, חיפושים שמנחיתים אותה באי הדרקון. . נועה מגיעה למקום לאחר שנכנסה לשם דרך תמונה בספרו של סבה. אף היא תשמש כנערת דרקון. לילי הינה ילדה מסתורית שגורלה מצטלב בגורל הילדות האחרות. ארבע הנערות תלחמנה בגורלן ותאלצנה להתגבר על מכשולים רבים במטרה לשרוד בחברה שלא רואה אותן ממטר.
הספר מסופר בגוף שלישי ומציג מספר נקודות מבט, כשהדגש הוא על נקודת מבטן של הנערות. רעיון הספר אומנם לא חדש (דרקון שטורף נערות, ילדה שנכנסת לעולם אחר באמצעות ספר), אך היישום מקורי. מבנה הספר אינו שבלוני והוא נע בין שני קווי עלילה שמשתלבים זה בזה. הספר
מתחיל עם חוט אחד ובהמשך יותר ויותר חוטים מצטרפים ונארגים יחד לפקעת חוטים
מורכבת.
זהו ספר שעיקרו מערכת
יחסים (בין הנערות עצמן ובין הנערות למבוגרים/דרקון) ויש בו גם אמירה חברתית
(על היחס לחלשים). עלי לציין שמרתה ממש עצבנה אותי ולא התחברתי אליה, אם כי אי אפשר שלא להעריך את תושיותה. הספר מרתק בנגיעה האנושית שבו. יש בו אכזריות, נטישה, אובדן ועוצמה נשית. אהבתי את השמות בעלי המשמעות בסיפור ובמיוחד אהבתי את "נזק" החסידה. הנערות מצטיירות בבירור על שלל מורכבותן האנושית וקולן ייחודי.
יש בספר קצת יותר מדי עלילות ופחות מדי פנטזיה, אך זה בקטנה. הסופרת הטיבה לזגזג בין קוי העלילה ולשלבם. התחלת הספר איטית, אך בהמשך צובר תאוצה. בהתחלה לא התחברתי לסיפור, אך ככל שהמשכתי לקרוא נלכדתי ברשת הסופרת ולא יכולתי להורידו מהיד. אין ספק שזהו ספר יחודי (אם כי ייתכן שלא יתאים לכל אחד) ואשמח לקרוא את יתר ספרי הסדרה כשייצאו.
בשורה התחתונה: ספר המהלך על קו התפר שבין מציאות ודמיון!
"בנות הדרקון - שתים עשרה המדרגות/ספר האבות" מאת מרית ג"ץ
הוצאת עם עובד
2021, 351 עמ'
