"יומנו של חנון 17 - מלחמת הלהקות" - ג'ף קיני

 

החנון חוזר אלינו בספר מס' 17 בסדרה המהוללה. יש לי את רוב ספרי הסדרה ושמחתי לגלות שיצא ספר חדש בסדרה. בדרך כלל הספרים בסדרה סובבים סביב גרג הפלי, ילד בחטיבת הביניים, ומעלליו. הפעם הספר נסוב סביב רודריק, אחיו של גרג,  ולהקתו.

גרג הפלי רוצה להיות עשיר ומפורסם, אבל מהר מאד הוא מבין שלהיות סלב זה לא כזה מציאה. אין לך פרטיות, המעריצים רודפים אחריך, צלמי פפראצי מצלמים אותך במקומות מביכים ואפילו הקרובים אליך מלכלכים עליך בעבור חופן מעות. מפה ושם הוא מגיע למסקנה שעדיף להיות חבר של מישהו מפורסם ולזכות בכל ההטבות של התהילה ללא  החסרונות. למרבה הצער אין לו חברים מפורסמים וחברו הטוב ראולי לא מעוניין בתהילה. גרג לא מתייאש ומחליט שהדרך אל התהילה הנחשקת עוברת דרך אחיו הגדול, רודריק. רודריק הינו מתופף ראשי בלהקת הרוק שהקים,  חיתול תאון, ושואף להפוך למוזיקאי מפורסם.  הצעד הראשון הינו להשתתף בתחרות "מלחמת הלהקות" שמתקיימת פעם בשנה. הלהקה האהובה עליו, מטאלצ'יוואווה, זכתה בתחרות זו בתחילת דרכה ורודריק מקווה ללכת בעקבותיה. גרג מחליט שהוא זה שייספר את סיפור ההצלחה של להקת אחיו, אפילו אם לשם כך עליו לסבול את חברי הלהקה...

למרבה הצער, הדרך אל התהילה רצופה במכשולים רבים. חברי הלהקה רבים בינם לבין עצמם ולא מסכימים ביניהם על הדרך הנכונה לשווק את עצמם, סולן הלהקה נרדם בחזרות ובאחת ההופעות הם שוכחים את מקלות התיפוף. בנוסף, מאמצי השיווק שלהם לא בדיוק צולחים שלא לדבר על כך שהשירים שלהם לא בדיוק מעוררי השראה. האם רודריק ולהקתו יפרצו בגדול? האם גרג יגע בתהילה הנכספת? קראו ותגלו.

מצאתי את הספר פחות מוצלח ומשעשע מקודמיו בסדרה, אם כי היו בו אי אלה רגעים משעשעים. האיורים היו מוצלחים ומבדרים לעיתים יותר מהטקסט עצמו שעסק ברובו ככולו בנסיונות הלהקה (הכושלים ברובם יש לציין) להתברג בעסקי השעשועים. אני מעדיפה את הספרים שמתמקדים בגרג ובמעלליו. ייתכן ולאחר 16 ספרים בסדרה, אין לסופר מה לחדש בנוגע לגרג או שנגמרו לו הרעיונות ולכן ההתמקדות באחיו של גרג. עדיין, קריאת הסדרה היא הגילטי פלז'ר שלי ונהניתי מהספר במידת מה. מעריצי הסדרה ייהנו מהספר, אך אם לא קראתם עדיין את ספרי הסדרה, מומלץ לכם להתחיל בספרים הקודמים. למרות הסתייגויותי לעיל, הספר העלה חיוך על פני ואני בהחלט מחכה לספר הבא בסדרה.

בשורה התחתונה: הדרך אל התהילה רצופה תככים!

"יומנו של חנון 17 - מלחמת הלהקות" -  ג'ף קיני
תרגום: ארז אשרוב
הוצאת כנרת, 2022, 217 עמ'

"שודדי ים הקרח" מאת פרידה נילסן

 

"שודדי ים הקרח" מאת פרידה נילסן הינו סיפור הרפתקאות איכותי הנסוב סביב זאבים מזי רעב, יורדי ים קשי יום, פירטים אכזרים וילדה אחת אמיצה שיכלה להם. שם הספר תפס את עיני ולשמחתי זכיתי בו בהגרלה. זהו ספר נוער אפל במקצת, לא מתאים לילדים רגישים במיוחד, אך לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו.

הכל התחיל כשסירי בת העשר ואחותה מיקי בת השבע מ'המפרץ הכחול' יצאו ללקט פירות יער מהאי הסמוך 'תפוח הברזל'. אביהן זקן וחלש (כבן 70) ולכן לא הצטרף אליהן. במהלך שהותן שם, קרה הנורא מכל. מיקי נחטפה על ידי שודדי ים אכזרים, אנשיו של הפיראט המרושע, קפטן ראשלג, שאימתו יצאה למרחקים. הקפטן המרושע חוטף ילדים קטנים ומעביד אותם בפרך במכרה היהלומים שלו. אנשי הכפר מפחדים ממנו ולא מוכנים לעזור. אביהן של הילדות שבור לב ומחליט להציל את בתו לבדו, אולם סירי מקדימה אותו. יש לה נקיפות מצפון שאחותה נחטפה במשמרת שלה והיא יוצאת לחלצה מידי חוטפיה. כך מתחיל מסע מסוכן בלב הים הארקטי במהלכו תיתקל סירי ברוע אנושי, תנאי שטח קשים ואנשים רודפי בצע, אך גם תמצא בני ברית כפרדריק, טבח בספינה משא, שלו שלדים בארון.

במסעה זה תלמד סירי עד כמה אנשים יכולים להיות מרושעים ולאבד צלם אנוש בתנאים מסוימים (הזכיר לי את הספר "הגל" בו מודגם כמה בקלות אפשר להידרדר לחוסר אנושיות), שטוב ורע הם לא תמיד שחור לבן ולא לכל אחד יש את האומץ לעשות את המעשה הנכון.

אהבתי את הספר וגמעתי אותו ביעף. הספר מסופר בגוף ראשון, מנקודת המבט של סירי. הוא לא מנוקד, כך שהוא מתאים לילדים בני 11 ומעלה או לילדים שקוראים ללא ניקוד. האיורים בשחור לבן מוסיפים לאותנטיות ולאווירה האפלה. סירי היא ילדה אמיצה, נאמנה, בעלת תושייה ותעוזה המוכנה להקריב קורבנות למען אהוביה ועבור עקרונותיה. למרות הקשיים שבדרך, היא לא מאבדת מתמימותה, ממצפונה ומהאופטימיות שלה ומסרבת לקבל תירוצים רפים על התנהגות לא נאותה. הספר דורש השהיית חוסר אמונה (בכל זאת מדובר בילדה צעירה למדי שעוברת את כל הסכנות), אך זה בקטנה. הקוראים הצעירים ייהנו מהספר לפי דעתי. אומנם יש בו מצבים קשים, אך גם פעימות של תקווה. מומלץ!

טריגרים אפשריים: אכזריות לבעלי חיים ולבני אדם, צייד לא חוקי, חטיפת ילדים והעבדתם בפרך במכרות ואלימות. 

ציטוט שאהבתי מגב הספר: "סיפור על אומץ, מצפון ואחווה ועל העקבות שהמעשים הטובים והרעים שלנו משאירים."

בשורה התחתונה: תמהיל מושלם של הרפתקאות, מתח, תרחישים מסוכנים ותובנות!

"שודדי ים הקרח" מאת פרידה נילסן
 תרגום משוודית: רות שפירא
 עריכה: תמר הוכשטטר
 איור: אנסטסיה בלטנישבה
 הוצאת עם עובד, 2022, 302 עמ'

 

"הרגעים המתוקים" מאת וירז'יני גרימאלדי

 

"הרגעים המתוקים" מאת וירז'יני גרימאלדי כשמו כן הוא, ספר מתוק ונוגע ללב על קשרי משפחה, אהבה ללא תנאי והרגעים המתוקים שנצרבים בזכרוננו. אני אוהבת את הסופרת וקראתי אחדים מספריה. בניגוד לרושם שעלול להשתמע מהכריכה והשם, זהו לא ספר קיטשי והוא נוגע בנושאים לא פשוטים. הספר נקרא במסגרת קבוצתית (פתחנו מועדון קריאה על הספר), דבר שהעצים את חווית הקריאה.

הספר נע בין רגעים קטנים בחיים, רגעים של דמעות, כעס, עצב, אושר ותקווה, ומדלג בין שני קווי עלילה שרק בסוף מתלכדים לקו עלילה אחד (יש לציין שהסיום תפס אותי בהפתעה). בכתיבה צחה סוחפת אותנו הסופרת לעולמן של שתי נשים ומשרטטת דיוקנאות משתי קצוות הסקאלה. האחת, אמא טרייה שילדה לפני הזמן בניתוח קיסרי חירום ועדיין לא מוכנה להורות. השניה, אישה גרושה כבת 50 שמתמודדת עם תסמונת הקן המתרוקן.

לילי היא אם צעירה שצריכה להתמודד עם רגשות האשם על לידה מוקדמת, החששות לבתה הפגית, הביקורת של חמה וחמותה וחוסר התמיכה ועמוד השדרה של הבעל. בנוסף, הורי בעלה מתנחלים בביתם דווקא בתקופה בה הם זקוקים לפרטיות ושקט נפשי. אליז צריכה להתמודד עם ילדים שעזבו את הקן (האחד לפריז והאחת ללונדון), בית ריק, בדידות, כלבו של בנה ששרוי בדכאון עקב עזיבת בעליו. כל חייה סבבו סביב ילדיה וכשאלה עזבו היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה ומרגישה ריקנות. הדכאון של הכלב מתכתב יפה עם מצב הרוח שלה. תוסיפו לזה שכנים מעצבנים ובוסית מרשעת שנטפלת אליה והרי לכם מרקחת לתפארת. בעוד שלילי צריכה ללמוד להיות אם במשרה מלאה ולדעת לעמוד על שלה , אליז צריכה להמציא את עצמה מחדש ולצאת מתחום הנוחות שלה, בין השאר על ידי מציאת תחומי עניין חדשים והתנדבות במחלקת פגיה.

אהבתי את הספר ואני בהחלט ממליצה עליו. ווירג'יני גרימלדי מנווטת בהצלחה בין שני הסיפורים ושני הגילאים השונים של אמהות, שלכל אחת מהן "החבילה" שלה. שתיהן נוגעות ללב במסע שהן עוברות ובדילמות שלהן והזדהיתי עם שתיהן. שני הסיפורים כתובים בגוף ראשון, אך סיפורה של לילי נכתב כיומן שהיא כותבת לבתה. בין קו עלילה אחד לשני מפרידים ההתכתבויות בין אליז לילדיה, דבר שמקליל את האווירה ומונע אותה מלהכביד על הקורא.

זהו ספר שהדגש בו יותר על מערכות יחסים ופחות על העלילה. יש בו עצב אך גם אופטימיות ותקווה, יש בו מניפה של רגשות שמלווים אותנו לאורך הספר. הדמויות אנושיות, חיות ומשורטטות היטב על שלל פגמיהן. שם הספר בצרפתית הינו "ורק הרגעים המתוקים נשארים", מסר נהדר לקחת איתנו. הזמן חולף מהר מדי ומה שנשאר זה הזכרונות. נצרו כל רגע בחיים ותאגרו זכרונות נעימים. אחרי הכל, "הרגעים המתוקים לעולם לא עוזבים אותנו. איפשהו, עמוק בתוכנו, הם נשארים לנצח. קוראים להם זכרונות." (עמ' 287)

בשורה התחתונה: חומד של ספר!

"הרגעים המתוקים" מאת וירז'יני גרימאלדי 
תרגום: מיכל אילן   
הוצאת כתר, 2022, 293 עמ'