* סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד (קיבלתי אותו כשופטת בצוות העולמות שמעבר) ומשקפת את דעתי בלבד.
"נבלים בחלל" מאת מורן דרעי זיו הינו ספר הראשון בסדרה על מסעותיו של
פרינס, סוכן נדל''ן בין־גלקטי כריזמטי בעל נטייה להסתבך בצרות ובמצבים מגוחכים. הספר בנוי כסיפור מסגרת, שנפתח בחקירתו של הגיבור, או האנטי-גיבור אם תרצו, בידי חייזרים, ומגולל את הרפתקאותיו ברחבי הגלקסיה.
חלקו הראשון של הספר עוסק בעברו של פרינס על כדור הארץ. הוא נולד להורים רוסים שהיגרו לארה"ב כדי להבטיח לבנם שבדרך עתיד טוב יותר. אביו נוהג לשלוף פתגמים ברוסית, מנהג שפרינס מאמץ בהמשך. דרכו לחיים לא הייתה קלה: הסתבכויות עם כנופית פשע, גיוס כושל לצבא, נדודים בין עבודות שלא באשמתו—בקיצור, הוא מחפש את עצמו. נקודת המפנה מגיעה כשמוצע לו להטיס את ה"קפלר" לכוכב הלכת מתליטודיוס ולהפוך לסוכן נדל"ן בין־גלקטי מטעם ארגון מסתורי. הוא רואה בכך הזדמנות לשנות את חייו וקופץ על ההצעה.
בחלקו השני של הספר, אנחנו צוללים להרפתקאותיו בחלל: חייזרים צבעונים, קוואקולרים, בריון מהעבר שרודף אותו גם בחלל, סטודנט ביולוג החוקר מיקרו-אורגניזם בשם מק' שעובד במקדונלד'ס (משום מה חייזרים מתים על צ'יפס), וכמובן פריסיליה העכבישה, חיית המחמד הבלתי נשכחת שלו. העניינים מסתבכים כשפרינס מגלה שהוא חלק ממזימה בין־גלקטית ומנסה להיחלץ ממלתעות הקרטל—וכמובן, כל מה שיכול להסתבך, מסתבך. מרדפים, אבקת עגבניות מיובשות, שלה תפקיד מכריע בעלילה, ותככים - המון תככים - הם רק חלק מהבלגן שאליו הוא נקלע.
הספר הפתיע אותי לטובה. הוא הזכיר לי את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, אך הוא קליל ממנו, עם שפה פשוטה ומשלב לשוני נמוך , הומור גס, וקללות שמוסיפות לאווירה המשעשעת. פרינס אכן דמות כריזמטית, אך הוא עיצבן אותי לפרקים בחוסר המחשבה שלו, התנהגותו ומהתירוצים שלו. נבל הוא לא, אבל גם לא טלית שכולה תכלת. כמו שנאמר, הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. לעומתו, פריסיליה גנבה את ההצגה—הקשר ביניהם היה אחד האלמנטים האהובים עליי.
אהבתי את רעיון התרגומון שאפשר תקשורת עם חייזרים וחיות, את הפתגמים שהשתלבו בטקסט ובכותרות הפרקים, ואת ההומור הכללי של הספר. מק' היה אחת הדמויות האהובות עליי, וגם העכבישה הותירה רושם. וכמובן שאי אפשר בלי להוסיף לקלחת מדען מטורף שאת זהותו, אגב, ניחשתי. עם זאת, הרגשתי שהספר לעיתים מספר יותר מדי במקום להראות—בעיקר כשהוא מספק מידע על החייזרים במקום להכניס אותנו ישירות לאקשן—אם כי זה לא פגם בהנאה הכוללת. גם הסוף הפתאומי, שהסתיים בקליף האנגר, השאיר אותי בתחושת החמצה—לרגע חשבתי שחסרים דפים לקובץ.
בסך הכל זהו ספר חביב, שנקרא בלגימה אחת ובהחלט אמשיך לספר השני כשייצא כדי לדעת מה עלה בגורלו של פרינס שלנו. הוא אומנם לא גיבור סטנדרטי, אך גם לא הנבל שעשו ממנו. חובבי דאגלס ומדע בדיוני הומוריסטי שלא לוקח את עצמו ברצינות תהומית בהחלט
ייהנו מהספר. הכוכבים אולי רחוקים, אבל הצרות של פרינס תמיד מוצאות
אותו—והדרך לחלל משעשעת במיוחד ורצופה מכשולים!
בשורה התחתונה: הרפתקה גלקטית ללא מעצורים!
"נבלים בחלל" מאת מורן דרעי זיו
הוצאת Epublish
409 עמ', 2024
