סימנון ידוע לרוב בזכות סדרת מגרה שלו, אך יש לו גם רומנים וסיפורים קצרים החוקרים את נפש האדם ועוסקים בענייני זהות וניכור. כזה הוא ספר זה המאגד בתוכו שני סיפורים שונים בתכלית זה מזה. הראשון אופטימי והשני טרגי.
הסיפור הראשון, "הבריחה של מר מונד" נסוב סביב תעשיין עשיר שעובר משבר זהות, או משבר גיל העמידה אם תרצו, שנעלם מביתו ביום הולדתו ה-48. הוא נשוי בשנית ולו בן ובת מנישואים קודמים. אשתו השניה טורחת להודיע על היעלמו רק שלושה ימים לאחר מכן כשהיא זקוקה לכסף.
נורבר מונד הוא אבא, מעסיק ובעל מושלם, אך יום אחד הוא מחליט לשבור את הכלים. הוא מתעורר בבוקר יום הולדתו במצב רוח מהורהר ותמה לפגוש את מראהו המזדקן במראה. אף אחד לא זוכר את יום הולדתו, לא אשתו, לא בתו הנשואה שבאה אליו רק כשהיא צריכה כסף, לא הלבלר שלו ולא בנו שעובד עימו בחברה ואף לא אומר לו בוקר טוב כשהוא מגיע לעבודה. הם גרים באותו הבית, אך לא מתקשרים בכלל. לנורבר אין חשק לעבוד באותו יום והוא חושב על חייו המשמימים. גילוי מרעיש על בנו גורם לו לעשות שורת צעדים שלא מתאימה לאופיו. בסוף יום העבודה הוא עוזב את המשרד אך לא חוזר לביתו. הוא הולך לבנק ומושך משם סכום כסף נכבד, מגלח את שפמו (צעד נועז עבורו), קונה חליפה מוכנה ומחליט בדחף של רגע לעלות על הרכבת למרסיי. כך מתחיל מסעו של מר מונד במהלכה ייפגש עם נפש אבודה נוספת שתשנה את מסלול חייו. הוא מחליט להתחזות לאדם פשוט מהישוב ויוצא מתחום הנוחות שלו כדי למצוא משמעות וטעם לחייו. סימנון מתאר בצורה מופתית את הכאב הממלא את נשמתו של מר מונד שרק מפגש עם אחרים מביא לשינוי מהותי בחייו. הקורא שוקע בחייו של מר מונד ומזדהה עם תחושותיו. הסיפור כתוב ביד אומן, יורד לנפש האדם ומנסה לענות על שאלות קיומיות כגון האם אפשרי להמציא את עצמך מחדש.
הסיפור השני "האלמנה קודר" הינו דיוקן פסימי של צרפת הכפרית. מפגש בין אסיר לשעבר, ז'אן, ואלמנה קשת יום בעלת חוה, טאטי, משנה את מסלול חייהם.
האלמנה קודר פוגשת בנסיעתה באוטובוס בגבר מסתורי. מכל הנוסעים באוטובוס רק היא בוחנת אותו בעניין רב. היא מזמינה אותו לביתה ומציעה לו לעבוד אצלה בחווה. יש לציין שמראה של האלמנה לא מצודד במיוחד והיא מבוגרת ממנו בעשרים שנה. על לחיה האחת יש יבלת, כתם מכוסה במאות שערות חומות "כאילו השתילו על עורה פיסת פרווה של חיה". איתה בחווה מתגורר חמה החירש עימו יש לה יחסים מורכבים. דמויות נוספות בפסיפס שלנו הן שתי גיסותיה, בעליהן ואחייניתה שגרים בסמוך. הם רוצים להשתלט על בית החווה וכך מתחיל סיפור טראגי מורכב. הסיפור מתאר את היחסים בין הדמויות ואת החיים בחווה והאווירה של אומללות, קנאה וטינה מוחשית ביותר. המתח נבנה בהדרגה עד לסוף הבלתי נמנע. לא אהבתי אף אחת מהדמויות בסיפור, אך סימנון הוא אמן בשרטוט דמויות והאינטרקציה ביניהן.
אין ספק שסימנון כותב היטב. נהניתי לקרוא את הספר, אם כי אהבתי יותר את הסיפור הראשון. בשני הסיפורים סימנון כותב בדיוק רב ואין אף מילה אחת מיותרת. בעוד שבסיפור הראשון יש פתח לתקווה וגאולה, בסיפור שני הרגשות הסוערים יוצרים תחושה של חוסר תוחלת. האדם שבו לא מוצג על הצד הטוב ביותר. בסך הכל ממליצה, בעיקר לאוהבי סימנון!
בשורה התחתונה: החיים הם לא פיקניק!
"הבריחה של מר מונד, האלמנה קודר" מאת ז'ורז' סימנון
תרגום מצרפתית: רמה איילון
הוצאת עם עובד, 288 עמ', 2024
