"ייסוריה של מכשפה" מאת קים בר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 * סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד (קיבלתי אותו כשופטת בצוות העולמות שמעבר) ומשקפת את דעתי בלבד.


"ייסוריה של מכשפה" מאת קים בר היא פנטזיה היסטורית אפלה המגוללת את סיפורה של מכשפה נטולת שם בין המאות ה-15 ל-17. ציפיתי לסיפור שיהיה יותר עלילתי ויתמקד בהתרחשויות, אך קיבלתי חוויה שונה ממה שדמיינתי.

הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מסופר על ידי אלריק פון מלהיים ומתאר את סבלה של המכשפה, גיבורת ספרנו, בתקופת האימפריה הרומית, תוך שילוב הערותיו האישיות. הוא מתעד את זוועות הרדיפה שעברו היא ונשים נוספות שנחשדו כמכשפות. ברוב המקרים הן נרדפו שלא בצדק, לעיתים בשל אינטרסים אישיים או קנאה. כך,  עשרות אלפי נשים חפות מפשע עונו ונהרגו על סמך חשדות בלבד.

החלק השני מובא בגוף ראשון מנקודת מבטה של המכשפה ומתאר את קורותיה בעבר ובהווה. למעשה, סיפורה האישי מסתיים כאן. החלק השלישי מתמקד בהיסטוריה של ציד המכשפות ובמחקר שנערך בנושא. יותר מזה לא אפרט על העלילה.

הספר קצר וקריא ונקרא במהירות. אהבתי את האיורים הפשטניים שפותחים כל פרק. הבחירה להשאיר את הגיבורה ללא שם נועדה לסמל שהיא מייצגת את כולן – מכשפות ולא מכשפות כאחד. אחד הדברים המעניינים היה ההקשר ההיסטורי – העובדה שהרדיפות הגדולות ביותר התרחשו דווקא בראשית העת החדשה, תקופה המכונה "הרנסנס של ימי הביניים". הספר עוסק רבות במעמדן של נשים, במקומן בחברה ובאופן שבו הפטריארכיה דיכאה אותן לאורך הדורות. הוא גם בוחן סוגיות דתיות ותיאולוגיות, שהובילו לרדיפת המכשפות.

למרות הזדהותי עם גורלה של המכשפה, לא ממש התחברתי אליה כדמות. יש אמביוולנטיות במעשיה – אין לה בעיה להרוג אנשים, אך היא שוללת הרג בעלי חיים בטענה שזה 'נוגד את הטבע'. נכון שהיא הורגת בעיקר כדי לשרוד, אך חלק מההריגות היו מיותרות לחלוטין בעיניי.

העולם שבנתה הסופרת מפורט ואמין מבחינה היסטורית. אהבתי את הקשרים שנעשו בין המכשפות לפטריות, למעגלי הכישוף ולכבילת וגירוש שדים וגם את דמותו של הפמיליאר שלה – החתול פון-שאט, שהיה נאמן לה לכל אורך הדרך. הספר דן בהבדלים בין כישוף נוצרי ליהודי, בין כישוף נשי לכישוף גברי – כאשר הכישוף הגברי מוצג ככוחני יותר – ותולה את מקור רדיפת המכשפות בפסוק 'מכשפה לא תחיה' מספר שמות.

ניכר כי נערך מחקר מעמיק על התקופה, אך העלילה עצמה אינה מפותחת מספיק לטעמי. למעט בחלק הראשון ובסיומו של השני, רוב הספר מוקדש להתפלספויות ארוכות ודיונים תיאולוגיים/פילוסופיים שקטעו את רצף העלילה. הרגשתי שהוא נכתב יותר כדי לקדם אג'נדה של העצמת נשים מאשר לספר סיפור, בעיקר בגלל כל ההתפלספויות. המסרים, גם אם אני מסכימה עם חלקם, מוגשים בצורה דידקטית ומאולצת לעיתים. בנוסף, היו אלמנטים שדרשו השהיית אמונה – למשל, העובדה שהמכשפה נותרה קבורה כמעט מאתיים שנה מבלי לאבד את שפיותה, מבלי שניתן לכך הסבר משכנע.

בסופו של דבר, הספר היה מעניין יותר בהיבט ההיסטורי שבו מאשר בעלילתו. הכתיבה אינה אחידה – החלק השני זרם הרבה יותר מהראשון. למרות ההיבטים ההיסטוריים המעניינים, הספר לא הצליח לרתק אותי כפי שקיוויתי.  ציפיתי לסיפור שיסחוף אותי, אך בפועל הרגשתי שהאג'נדה גברה על העלילה. למרות שהספר מיועד לנוער בוגר, אני סבורה שהוא עלול להיות קשה מדי לקוראים צעירים בשל תכנים אלימים הכוללים רצח ילדים, עינויים ואונס. עם זאת, הוא בהחלט מתאים למי שרוצה להעמיק בהיסטוריה של ציד המכשפות.

בשורה התחתונה: ספר טורד מנוחה ומעורר מחשבה!

  "יסוריה של מכשפה" מאת קים בר
הוצאת Dark Raven
2023, 209 עמ'