"האמת על מדוזות" מאת אלי בנג'מין הינו סיפור נוגע ללב על אובדן, השלמה, חברות, בדידות וקשיים חברתיים. זהו ספר הביכורים של הסופרת, אך לא ניכר הדבר. הספר מגולל את סיפורה של סוזי סוואנסון, ילדה בת 12 המתמודדת עם אובדן במקביל לתהליך ההתבגרות שהיא חווה. זו נקודת הפתיחה של הספר והכל מתואר ברגישות ובחמלה.
לאחר מותה של פראני, חברתה הטובה של סוזי, סוזי מנסה להתמודד עם האובדן בדרכה שלה ומחפשת תשובות למשמעות החיים. היא מפסיקה לדבר (היא קוראת לזה אי-דיבור), מסתגרת בתוך תוכה ומפסיקה לשתף את הוריה ואחיה הגדול ברגשותיה ובמחשבותיה. היא מנסה להבין למה חברתה מתה ומתקשה לקבל את תשובת אמה ש"לפעמים דברים פשוט קורים". במהלך סיור בית הספר במצפה הימי, היא לומדה על מדוזות בלתי נראות ומרגישה קרבה אליהן. כמותן, גם היא מרגישה בלתי נראית ובודדה. היא מנסה לשחזר את יחסיה עם חברתה במטרה לעכל את האובדן ולהתמודד עם האבל. היא בודדה, אאוטסיידרית, לא הולכת בתלם כמו כולם (דבר שמקשה עליה למצוא חברים חדשים) ואין לה שפה משותפת עם חברותיה לכיתה. היא מתעניינת בדברים ברומו של עולם והן מתעניינות בעיקר באיפור ובבנים. בעקבות פרויקט מדעים כיתתי, היא מחליטה לצאת למסע שיאפשר לה לסגור מעגל ולמצוא מענה לשאלותיה.
הספר כתוב בגוף ראשון מנקודת המבט של הילדה ונע בין זכרונות העבר למציאות המורכבת של ההווה. הספר שוזר בתוכו עובדות מדעיות על מדוזות שמשולבות היטב בעלילה. הספר עוסק בחיים האמיתים. אין בו פנטזיה והוא מציג התמודדויות אמיתיות עם בעיות שמטרידות בני נוער כשאלת זהות, לחץ חברתי וחרם. למרות שהספר נע סביב אובדן, הוא לא מדכא ואף אופטימי. קולה של הגיבורה אמין, קל להזדהות עמה והרגשות שלה באים לידי ביטוי באופן אותנטי. חוזק הספר הינו בפרטים הקטנים, בכתיבה היפיפיה, ביכולת להכנס לעור הגיבורה. הספר מרתק בנגיעה האנושית שלו ובני נוער בהחלט יזדהו עם המסופר וגיבורתו כובשת הלב. התרגום המעולה מוסיף אף הוא לחווית הקריאה. אהבתי ואני ממליצה!
בשורה התחתונה: מדוזות, בני נוער ומה שביניהם!
"האמת על מדוזות" מאת אלי בנג'מין
תירגום: יחיעם פדן
איור העטיפה: אורית ברגמן
הוצאת פעמון, 2020, 323 עמ'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה