איזה ספר מקסים! "יש מיאו" מאת אשכול נבו נסוב סביב חתול חצי אנושי, ילדה ונעל. לדברי הסופר, הסיפור נכתב בעקבות מקרה אמיתי שחווה: חתול פילח להם נעל שהייתה מונחת בכניסת הבית — וכך נולד הרעיון המבריק לספר.
כאשר עמליה ומשפחתה חוזרים מטיול בכרמל, אמה מבקשת ממנה להשאיר בחוץ את נעליה כדי שלא ללכלך את הבית בבוץ. למחרת בבוקר מגלה עמליה שנעל אחת נעלמה. היא מחפשת אותה בכל מקום וכשלא מוצאת, מבקשת את עזרת אחותה הגדולה בחיפוש הנעל. אחותה מניחה שהחתולים בשכונה לקחו את הנעל והשתיים יוצאות לחפש אותה בשכונה.
כשהנעל עדיין לא נמצאת, הן תולות פתקים ברחוב עם תיאור הנעל ומספר טלפון, בתקווה שמישהו ימצא אותה ויחזירה אליהן. שלושה ימים לאחר מכן, חתול שמציג עצמו כ"החתול הראשי" מזמין את עמליה לפגישה בגינה. החתול מסכים להחזיר את הנעל, אך יש לו דרישות מגוחכות. לאחר משא ומתן מפתיע, מגיעים עמליה והחתול לעמק השווה ואת הפתרון המבריק שמצאו תגלו בספר עצמו.
הספר חמוד מאוד ואיוריו משובבי לב. האיורים צבעוניים, מלאי תנועה, משלימים את הטקסט ומעשירים אותו. אני אוהבת את הכתיבה של נבו ואת איוריו של דייוויד הול. השילוב בין השניים הופך את הקריאה לחוויה מהנה לילדים ולמבוגרים כאחד. מעבר לכך, ניכר הקסם שבמערכת היחסים המפתיעה שהחתול הראשי יוצר עם עמליה, קשר שמוסיף עומק וחן לסיפור.
אהבתי את הרעיון של חתול חצי אנושי, את שפת החתולים שדורשת סבלנות ואת רצונה של עמליה ללמוד אותה. דרישות החתול העלו חיוך על פניי ואהבתי את הסובלנות של עמליה המנוגדת לקוצר הרוח של אחותה. מבלי להטיף, הסיפור מדגים מה קורה כשלא מוותרים מיד אלא מנסים להבין את הצד השני — כמובן שצריך שניים לטנגו. המסרים של פשרה, הקשבה, אמפתיה ונתינה ללא תמורה מועברים באופן טבעי ולא דידקטי.
הסיפור מעודד חשיבה מחוץ לקופסה ומציאת פתרונות יצירתיים למצבים לא צפויים. העלילה מתחילה מסיטואציה יומיומית מוכרת, נעל שהלכה לאיבוד, והופכת להרפתקה קטנה ומלאת קסם. הספר מתאים במיוחד לגילאי גן חובה ומעלה, הוא מנוקד ונהדר לקריאה עצמית או להקראה משותפת לפני השינה. ילדים ייהנו מהסיפור ומהאיורים כאחד וירצו לחזור אליו שוב ושוב. אהבתי ואני ממליצה!
בשורה התחתונה: סיפור מתוק עם מסר מעצים ומיאו אחד גדול!
"יש מיאו" מאת אשכול נבו |
