יום שני, 20 ביולי 2026
"אל ינשוף לילה מאת כריש כלב" מאת הולי גולדברג סלואן, מג ווליצר
"אל ינשוף לילה מאת כריש כלב" מאת הולי גולדברג סלואן, מג ווליצר הינו ספר חמוד לנוער על חברות אמיתית, משפחות לא קונבנציונליות, אהבה וקבלה. קראתי ספר אחר של הולי גולדברג סלואן, החיים חלקי 7, ואהבתי ולכן שמחתי לשים ידי על ספר זה.
הסיפור, המסופר בצורת מיילים ומכתבים, עוקב אחר שתי נערות בנות 12 שחייהן מצטלבים. השתיים שונות לגמרי אחת מהשנייה. אייברי מניו-יורק היא תולעת ספרים, אוהבת מדע וינשופים, מפחדת ממים עמוקים, מחיידקים, מכלבים וכמעט מכל דבר אחר. לעומתה, בט מקליפורניה היא רוח חופשית, ספורטאית שלוקחת סיכונים, אוהבת לשחות ואוהבת בעלי חיים. שתיהן גדלו אצל אבות יחידניים, ולמרות שאייברי הכירה את אמה הביולוגית, בט יודעת רק שנולדה באמצעות פונדקאות. בט כותבת לאייברי על כך שאבותיהן הכירו זה את זה בכנס בשיקגו ומאוהבים ומתכננים לשלוח אותן למחנה קיץ כדי שיתחברו. כך מתחילה ביניהן חלופת מיילים שבמהלכה הן מנסות למנוע זאת בכל מחיר, אבל שום דבר לא הולך להן לפי התכנון. הן נאלצות ללכת למחנה הקיץ, ושם מחכות להן לא מעט תהפוכות.
הספר נכתב על ידי שתי סופרות, ולא הרגשתי מי כתבה מה; הכול נעשה בצורה אחידה. הספר כולו כתוב בצורת מיילים ומכתבים בין שתי הבנות ובהמשך גם בין דמויות נוספות. האמת, לא ציפיתי שכל הספר יהיה כתוב כך. זו לא צורת הכתיבה האהובה עליי, והייתי שמחה אם לפחות חלק מהאירועים היו מתוארים בזמן התרחשותם. היה חסר לי לחוות את המתרחש בזמן אמת ולא רק לקרוא עליו בדיעבד דרך ההתכתבויות. אבל זו רק אני. שלא תבינו לא נכון, זה נעשה היטב ולא פגם בהנאתי. המבנה של הספר מקל על הקריאה, שכן כל מייל מסומן בשם השולח ומציג את נקודת מבטו. בנוסף, הסופרות הצליחו להעניק לכל דמות קול ייחודי, כך שלא היה קשה להבחין מי כותבת בכל פעם.
אהבתי את הכינויים של השתיים. אייברי מכונה ינשוף לילה, שכן היא אוהבת ינשופים וטיפוס לילה. בט מכונה כריש כלב בשל אהבתה לחיות. יש לה שני כלבים וחתול, והיא הייתה רוצה גם עיזים גמדיות. שתי הגיבורות כבשו את ליבי. כל אחת מהן הביאה לסיפור אישיות שונה לחלוטין. נהניתי במיוחד לראות כיצד החברות ביניהן מתפתחת בהדרגה. למרות שהן שונות כל כך, כל אחת עוזרת לשנייה להתמודד עם הפחדים והחששות שלה, והקשר שנרקם ביניהן הרגיש טבעי ומשכנע. בנוסף, הן לומדות שגם מבוגרים אינם מושלמים, ושלא תמיד אפשר לשלוט בענייני הלב. מבין דמויות המשנה, האהובות עליי היו אמה הביולוגית של אייברי (מחזאית מפורסמת) וסבתה של בט, המכונה גאגא, שהוסיפה אתנחתא קומית לסיפור.
מלבד סיפור מעניין, הסופרות הכניסו כאן מסרים שלעתים הרגישו מעט מאולצים, כמו נושאי להט"ב והומופוביה, גזענות, קבלת השונה, יחס לבעלי חיים (אחת הגיבורות צמחונית) ועוד. גם הסיום פחות עבד עבורי, אבל זה עניין של טעם. למרות זאת, בסך הכול נהניתי מהספר. זהו ספר שמתאים במיוחד לקוראים צעירים שכבר קוראים ללא ניקוד, אך גם מבוגרים שאוהבים ספרי נוער מרגשים ייהנו ממנו. מומלץ!
בשורה התחתונה: סיפור חניכה נוגע ללב!
"אל ינשוף לילה מאת כריש כלב" מאת הולי גולדברג סלואן, מג ווליצר
תרגום: דנה טל
הוצאת זמורה, סדרת מרגנית, 311 עמ', 2026
יום שני, 5 בינואר 2026
"ג'יימס והאפרסק הענקי" מאת רואלד דאל
הקראתי את "ג'יימס והאפרסק הענקי” מספר פעמים לילדיי, וגם קראתי בעצמי, ושמחתי כשיצאה מהדורה מחודשת שלו. יש לי את רוב ספריו של רואלד דאל וכעת הצטרף גם ספר זה לאוסף. ספריו של דאל לרוב אפלים ולעיתים גרוטסקיים. ספר זה פחות אפל יחסית לאחרים, אם כי מרכיבים של שמנופוביה (סטריאוטיפ שלילי כלפי בעלי משקל עודף), גרוטסקה והמוות עדיין נוכחים בו.
הספר עוקב אחר ג'יימס הנרי טרוטר, ילד יתום כבן 7, שבגיל 4 נשלח לגור עם שתי דודותיו המרושעות לאחר מות הוריו בתאונה מוזרה. דודה ספוג, שהייתה שמנה ונמוכה, ודודה דקר, שהייתה צנומה, צרחנית ולא פחות מרושעת, מתעללות בו, אינן נותנות לו לעזוב את הבית או להתחבר עם בני גילו ומעבידות אותו בפרך. ג'יימס בודד מאוד ועצוב – עד לאותו יום שבו קורה משהו מוזר – ובעקבותיו אפרסק מתחיל לצמוח על עץ אפרסקים זקן שעמד באמצע הגינה. בתוך הפרי מחכים לג'יימס שבעה חרקים יוצאי דופן, שמזמינים אותו להצטרף אליהם למסע מכושף. כך מתחילה הרפתקה קסומה שבמהלכה מכשולים יופיעו, סכנות יצוצו וחברויות ייווצרו.
הספר אינו מנוקד ומיועד לנוער, אך גם מבוגרים ייהנו להקריאו לילדיהם. הסיפור מחמם לב ומלא תקווה, למרות הצד האפל שבו (קרי: התעללות וגורל הדודות). למרות שאיני חובבת חרקים, בלשון המעטה, אי אפשר שלא לחבב את החרקים בסיפור על שלל אישיותם ומוזרותם. אהבתי גם שהם מוצגים באור חיובי והילדים לומדים להתייחס אליהם יפה ולשמור על הטבע. ישנם גם אנשי ענן, היוצרים את מזג האוויר ואת הקשת בענן ומוסיפים דרמה לסיפור. השירים והמילים המודגשות שקופצות בין השורות מעשירים אף הם את המסופר.
אהבתי את הדמיון, את האיורים בשחור־לבן שמוסיפים לאווירה ואת המסרים – המוסווים והגלויים כאחד – של חברות, אומץ לב והתגברות על קשיים. ג'יימס מוצא משפחה חדשה, מגלה את הערך העצמי שלו ואת כושר המנהיגות שלו. בספריו של דאל, וגם כאן, יש הבדלה ברורה בין רעים לטובים: הרעים מוצגים כפי שהם, ללא כחל וסרק ותמיד באים על עונשם באופן מספק והטובים באים על גמולם. בסוף הספר יש חידון הבוחן את הקורא על המסופר. לסיכום, סיפור מלא דמיון והרפתקאות, שמשלב אלמנטים קסומים לצד אלמנטים אנושיים ומומלץ בהחלט!
בשורה התחתונה: הרפתקה קסומה לילדים!
"ג'יימס והאפרסק הענקי" מאת רואלד דאל"
איורים: קווינטין בלייק
תרגום: לי עברון
הוצאת זמורה, 208 עמ', 2025

