יום רביעי, 3 בדצמבר 2025

"שאלה טיפשית? אין דבר כזה" מאת מייק רמפטון

 








ילדים סקרנים שואלים אינסוף שאלות שלא תמיד אנו יודעים לענות עליהן. הספר "שאלה טיפשית? אין דבר כזה" מאת מייק רמפטון בא לענות על שאלות אלו בדיוק ומתבסס על ההנחה שאין שאלה טפשית מדי. הוא מכיל אוסף של שאלות, חשובות יותר וחשובות פחות, שנענות בצורה משעשעת ונבדקו על ידי מומחים. האוסף מלווה באיורים חמודים שמושכים את העין.

הספר עוסק במגוון נושאים החל ממדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה ועד אבולוציה, זואולוגיה, היסטוריה חברתית ועוד, ועונה בצורה מקצועית על 213 השאלות הכי יוצאות דופן ומעניינות שמעולם לא חשבתם לשאול על העולם. האם אי פעם תהיתם למה אנחנו ממצמצים, לאיזו חיה יש הכי הרבה שיניים, למה חרקים לא מדממים, איך אסטרונאוטים הולכים לשירותים, מי המציא את התחתונים ועוד? את כל התשובות לשאלות אלו ואחרות תמצאו בספר חינני זה.

להלן טעימה מהספר:  

"לאיזו חיה יש הכי הרבה שיניים? לאדם הבוגר יש 32 שיניים - 16 למעלה, 16 למטה - אבל היונק היבשתי שמחזיק בשיא הוא הארמדל הענק עם 74 שיניים. לדגים ולזוחלים יש בדרך כלל אפילו יותר שיניים". (עמ' 13). הידעתם שבני משפחת הכרישים מחליפים כ-30,000 שיניים לאורך חייהם? כשכרישים צדים את טרפם הם כל הזמן מאבדים שיניים ומצמיחים חדשות (לא הוגן).

הספר מגיע בפורמט גדול וצבעוני עם כריכה קשה ונעים לדפדף בו. הוא לא מנוקד, כך שהוא מתאים לילד שקורא לבד או להקראה משותפת. התשובות הומוריסטיות ובגובה העיניים של הילד. חלק מהמילים מודגשות ומוסברות בסוף הספר. בסוף הספר יש מילון מונחים עם הסברים, חלוקה של השאלות לפי נושאים עם הפניה לעמודים הרלוונטיים ומפתח שימושי. זהו ספר שהילדים יכולים לדפדף בו באופן חופשי — לא חייבים לקרוא אותו מההתחלה ועד הסוף. זוהי מתנה מושלמת לחגים הקרבים ובאים. נהניתי מהספר ומהפורמט המיוחד ובהחלט ממליצה עליו! 

 בשורה התחתונה: כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול!

"שאלה טיפשית? אין דבר כזה" מאת מייק רמפטון
תרגום: אורה דנקנר
איור: גילמרה קרסטןהוצאת שוקן, 2025, 142 עמ'

"סיפורה של תזמורת: קרנבל החיות" / ג'סיקה קורטני טיקל

 


 

 

 



איזה ספר מיוחד! "סיפורה של תזמורת: קרנבל החיות" מאת ג'סיקה קורטני טיקל הינו ספר אינטראקטיבי לילדים המשלב בתוכו סיפור ותשעה קטעים מוזיקליים הלקוחים מיצירתו של המלחין הצרפתי קאמי סן-סנס, 'קרנבל החיות'. בכל דף יש תו מוזיקלי שלחיצה עליו תביא להשמעת אחד הקטעים. זוהי דרך מופלאה להכיר לילדים מוזיקה קלאסית.

צמד אחים מגלים ביום גשום אחד דלת סתרים מאחורי כוננית הספרים שלהם. הדלת מובילה אותם לעולם קסום ומופלא בו חיות מדברות ושרות. במסעם הם פוגשים אריה מלכותי, צב בודד וזקן, עדר פילים, להקות דגים מנצנצים, ציפורים ועוד. כשהם מפילים בטעות עצמות דינוזאורים במוזיאון בו ביקרו, הם מחליטים שהגיעה השעה לחזור לביתם.

אהבתי את הרעיון. השילוב של הסיפור, האיורים המקסימים וקטעי המוזיקה שמלווים אותם יוצרים חווית קריאה מושלמת. בסוף הספר יש ריכוז של כל הקטעים עם הסברים עליהם, ביוגרפיה קצרה על המלחין קמיל סן-סאנס ויצירתו, מילון מונחים מוזיקליים וגם חידון חמוד שבו צריך לזכור באיזה חלק של הסיפור הופיע הקטע המוזיקלי. יש גם דף בו מרוכזים כל קטעי המוזיקה וניתן לשמוע אותם ברצף. הספר לא מנוקד, מלבד מילים בודדות, ומתאים להקראה — ועדיין, הילדים ייהנו ממנו מאוד. הם יכולים לדפדף בו לבד ולהקשיב למוזיקה גם אם אינם יכולים לקראו בעצמם. מומלץ כמובן! 
 
בשורה התחתונה: חומד של ספר!

"סיפורה של תזמורת: קרנבל החיות" 
איירה: ג'סיקה קורטני-טיקל

תרגום: מאיה שוהם פלאי
הוצאת שוקן, 22 עמ', 2025 

יום שלישי, 25 בנובמבר 2025

"משפט המתים" מאת ריק ריירדן ומארק אושירו


 

 

 

 

 

 





"משפט המתים" מאת ריק ריירדן ומארק אושירו הוא הספר השני ב"הרפתקאות של ניקו וויל" והוא מתעלה על קודמו. בספר זה קולו של אושירו פחות דומיננטי והעלילה זורמת בצורה מאוזנת ואחידה יותר. בספר הקודם ניקו די־אנג’לו, בנו של האדס, וויל סולאס, בנו של אפולו, ירדו לשאול – וכעת הם חוזרים עם הרפתקה חדשה.

מספר חודשים עברו מאז הרפתקתם של ניקו וויל בשאול. ניקו עובר טיפול נפשי באמצעות שיעורי יוגה עם מר ד', בניסיון להתמודד עם הטראומות של העבר והצללים שהוא עדיין נושא בתוכו. השניים עוד לא הספיקו באמת להתאושש, וכבר נקראים שוב לדגל. שיחה דחופה מהפראייטורית של מחנה יופיטר – הייזל, אחותו למחצה של ניקו – מזעיקה אותם למחנה הרומאי. בהגיעם למחנה הם מגלים לתדהמתם למצוא שם מפלצות, או "מיתיים", כפי שהם מעדיפים לקרוא לעצמם, שביקשו מקלט במחנה. לאחר ביקורם של ניקו וויל בשאול, המפלצות הבינו שהם יכולים להשתנות לטובה, אך לא כולם מאמינים בשינוי או מקבלים זאת בהבנה. 

המהלך הזה לא פשוט לאף צד. שני הצדדים נהגו ללחום זה בזה ולכן כניסת המפלצות למחנה מאתגרת ולא תמיד מחליקה בגרון. הייזל נחושה לשלב אותם במחנה ומקווה להיעזר לשם כך בניקו ובוויל שלהם ניסיון בנושא. כאשר המיתיים מתחילים להיעלם אחד אחד, שני הצדדים מבינים שלטובת כולם עליהם לשתף פעולה כדי להתגבר על האיום החדש שמאיים על המחנה. 

אהבתי את הספר הזה יותר מקודמו. בניגוד לספר הראשון, שבו חלקים שלמים הוקדשו להתלבטויות פנימיות ולעיתים האטו את הקצב, כאן העלילה נעה מהר יותר ומרגישה ממוקדת יותר. יש יותר אקשן והרחבת העולם המיתולוגי על כל רבדיו. המיתיים עצמם היו מגוונים ומעניינים: אסטריון, המינוטאור שמצא את ייעודו בסריגה; הגריפון הננסי שסבל מגזים, ועוד. ואי אפשר בלי להזכיר את הקקודיימונים שהם התגלמות רגשותיו של ניקו, שקיבלו כאן יותר במה והקלילו את האווירה. יש גם נגיעה קלה בזוגיות של הייזל ופרנק, שמוסיפה עוד עומק בלי לגנוב את הפוקוס מהעלילה הראשית.

אם לסכם, העלילה כאן הדוקה וזורמת יותר. חלקו של כל סופר מורגש ועדיין לא התחברתי לכתיבה המטיפנית משהו של אושירו. הכול טוב ויפה עם מסרים של סובלנות, קבלה עצמית ושלעולם לא מאוחר להשתנות, אבל הם מוגשים בצורה דידקטית מדי לטעמי. גם השינוי המהיר של חלק מהמפלצות הרגיש מעט קיצוני, אך זה לא פגם בהנאה הכללית. בסך הכל נהניתי וממליצה. חובבי מיתולוגיה ואוהבי ריירדן ימצאו כאן הרפתקה מהנה נוספת בעולם המוכר והאהוב שלו.

 בשורה התחתונה: הישנה נמר חברבורתיו?! 

"משפט המתים" מאת ריק ריירדן ומארק אושירו
תרגום: יעל אכמון
הוצאת כנרת זמורה, 2205, 416 עמ'
 

יום ראשון, 23 בנובמבר 2025

"השמש והכוכב" מאת ריק ריירדן ומארק אושירו

 











"השמש והכוכב" מאת ריק ריירדן ומארק אושירו הוא הספר הראשון בהרפתקאות ניקו וויל. קראתי את כל ספריו של ריירדן ואהבתי את רובם ולכן שמחתי לשים ידי על ספר זה. ספר זה נכתב בשיתוף פעולה עם מארק אושירו והדבר ניכר בסגנון המשתנה לאורך הפרקים ובחוסר האחידות בכתיבה שלא לומר ברמת העניין. אישית, התחברתי יותר לכתיבתו של ריירדן שהתמקדה יותר בהרפתקה עצמה מאשר בכתיבתו של אושירו שהתמקדה ברומנטיקה הלהטבית.  

הספר עוקב אחר ניקו די־אנג’לו, חצוי בן האדס – אל השאול, המוות והחושך – וחברו ויל סולאס, חצוי בן אפולו – אל השמש והאור. ניקו יצא מהארון, או נדחף לכך, ומוקד אהבתו עבר מפרסי לויל, שהוא בי־סקסואל. השניים הפכים לחלוטין באופי – אחד קודר, השני שמשי – וצריכים לגלות אם הפכים אכן משלימים זה את זה.

לכאורה המלחמות והבלגנים עם האלים והענקים מאחוריהם. מחנה החצויים היוונים פחות פעיל מבעבר וניקו וויל נשארו שם כמדריכים. העלילה מסתבכת כשניקו מתחיל לסבול מסיוטים חוזרים ונשנים ולשמוע קול קורא לו ממעמקי טרטרוס, החלק האפל ביותר של השאול. ניקו חושד שמדובר בבוב הטיטן שהשתנה לטובה מאז מפגשו עם פרסי ונשאר כלוא בטרטרוס. למרבה ההפתעה הוא מקבל תמיכה נפשית דווקא מדיוניסוס, אל היין ומנהל המחנה, שלא בדיוק נודע באמפטיה שלו ובסבלנות שלו.

הסיוטים והנבואות החוזרות של האורקל דוחפים את ניקו לצאת למסע חיפושים. וויל מתעקש להצטרף אליו והשניים יוצאים לעולם התחתון כדי להציל את בוב. הם מתמודדים עם טראומות מהעבר שמתגברות ככל שהם יורדים למעמקי טרטרוס וגורמות למתח במערכת היחסים שלהם. גם הנבואה שמרמזת שניקו ייאלץ להשאיר מאחור משהו בעל ערך רב לא בדיוק תורמת. מפגש עם שדים, מפלצות למיניהם, נימפה שאוהבת סיפורים ושאר ירקות שמאלצים אותם להתמודד עם שדים בעברם ובהוה. ואי אפשר בלי להזכיר את הטרוגלודיטים והקקודיימונים שמוסיפים רוח גבית לעלילה.  

בסך הכול נהניתי מהספר אבל בעיניי הוא פחות מוצלח מספרים אחרים של ריירדן. עיקר הדגש הוא על מערכת היחסים של ניקו וויל ופחות על ההרפתקה עצמה. זה לא בהכרח דבר רע, אבל ציפיתי ליותר הרפתקאות ולפחות התלבטויות נפש ופילוסופיה שגרמה לעלילה לדשדש בחלקים מסויימים. אנחנו אמנם מקבלים מבט מעמיק יותר על מערכת היחסים של השניים ועל כל מה שהם עברו יחד, כולל כמה פלאשבקים לרגעים שבהם הפכו לחברים,  אבל זה הפך את הקריאה לאיטית ופחות סוחפת בעיני.

משחקי המילים היו בכללי פחות שנונים מהרגיל. כינויי החיבה של הצמד היו קיטשיים בעיני ולא תאמו לדמותו המסתורית של ניקו. עם זאת אהבתי את המסר של לקבל עצמך כמו שאתה, על הצדדים האפלים שבך. אהבתי גם את הצבע המתכהה של הדפים שהופיעו בסצנות הסיוטים והזיכרונות ועזר להפריד בין חלום ומציאות.

הספר אומנם עומד בפני עצמו, אך מזכיר דמויות ואירועים מספרים קודמים. אם טרם קראתם את הסדרות האחרות, כדאי להתחיל בהם כדי להכיר את הנפשות הפועלות — אך זה לא חובה. הספר השני כבר יצא לאור בעברית, כך שתוכלו לקרוא את שניהם ברצף. הספר מומלץ לנוער שאוהב מיתולוגיה ולחובבי ריירדן מושבעים. למי שמחפש להעמיק בדמותו של ניקו ובעולם המוכר של ריירדן, הספר מספק את הסחורה, גם אם אינו מהחזקים שבספריו.

בשורה התחתונה: על אלים וגיבורים!

"השמש והכוכב" מאת ריק ריירדן ומארק אושירו
תרגום: יעל אכמון
הוצאת כנרת, זמורה, 2024, 443 עמ'

 


יום רביעי, 19 בנובמבר 2025

"פופי והמכתב הסודי" מאת רות מרגלית

 









איזה ספר מקסים! "פופי והמכתב הסודי" מאת רות מרגלית הוא הספר הראשון בסדרה חדשה לראשית קריאה והוא חמוד בדיוק כמו שהוא נשמע. הספר עוסק בחברות, באחיות גדולות ומרחיב את הדמיון — בדיוק מסוג הספרים שחיפשתי כשילדי היו קטנים.

הספר עוקב אחר אנה פופיצקי, או בקיצור פופי, ילדה בת שבע וחצי שעוברת למקום חדש ולבית ספר חדש. היא לא מכירה שם אף אחד ומתגעגעת מאוד לחברה הטוב יונתן שעבר לחו"ל לשנה. יש לה אח קטן בן שלוש והיא אוהבת לקרוא, לחקור ולדמיין את עצמה כגיבורת אחד הספרים שלה.

בוקר אחד, בדרכה לבית הספר החדש, היא רואה יונה משונה עומדת על הגדר. בזמן שאביה מדבר עם זלמן מהמכולת, היא מתקרבת ליונה ומגלה להפתעתה פתק קשור לרגל היונה. היא מסירה אותו ובבית הספר מספרת על כך לחברה חדשה שהכירה - יערה.

כאשר השתיים פותחות את המכתב, הן מגלות שהוא כתוב בכתב מורס. למרבה המזל, לפופי יש ספר בילוש למתחילים שיכול לעזור בפיענוח. השתיים נפגשות בביתה של יערה - עוד דבר שפופי אוהבת לעשות הוא לדמיין חדרים של ילדים אחרים - ומתחילות לפענח את המכתב. מה שמתחיל כמכתב מסתורי הופך להרפתקה שדורשת חשיבה, הפעלת התאים האפורים וליצירת חברויות חדשות.

הספר מהווה שינוי מרענן מספרי ראשית קריאה שעוסקים בפיות שכבודן במקומן מונח. הספר מקורי ומעניין וילדים וילדות ייהנו ממנו. הסיפור מסופר בגוף ראשון, על ידי פופי. הוא מנוקד, מאויר ומתאים להקראה או לקריאה עצמאית. הפרקים קצרים, השפה בגובה העיניים, ונושא התחלות חדשות ידבר אל ליבו של הילד.

פופי היא דמות שקל להתחבר אליה: סקרנית, חכמה, נוטה להגזמות ובעלת דמיון מפותח. אהבתי לשמוע את קולה, את רגשותיה ואת השמות המצחיקים שנתנה לחתולים על בסיס הקרטיבים (מישמיש, רמזור, אבטיח). חייכתי בקריאת הביטויים המצחיקים שהמציאה כמו: “מדהים-רכבת-הרים”, “ראש בטטה”, "בוץ לפופיק" ועוד שלל ביטויים מקוריים שיעלו חיוך על פני הילדים.

מעבר להרפתקה עצמה, יש כאן מסר עדין על התמודדות עם שינוי, יחסי אחיות, עצמאות, מציאת מקומך בחברה ויצירת חברויות חדשות. הילדים גם ילמדו על הדרך מהי יונת דואר, מהו כתב מורס ומה פירוש “תתרנית”. האיורים בשחור־לבן מאירים את הטקסט בעדינות ומוסיפים לו המון חן בלי להעמיס, בדיוק כפי שילדים צריכים. אני מחכה כבר לספר השני בסדרה! אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: פופי תכבוש את לב הילדים מהעמוד הראשון.

"פופי והמכתב הסודי" מאת רות מרגלית
איור: עובדיה בנישו
הוצאת כנרת, 78 עמ', 2025

"תני לה" מאת רוני זאדה

 





 

איזה ספר חמוד! אח או אחות קטנים שמצטרפים למשפחה דורשים הסתגלות ומהווים מקור לקנאה — בין אם מדובר בילדים ובין אם בחיות. "תני לה" מאת רוני זאדה מסופר מנקודת מבט של חתולה מפונקת שביום בהיר אחד הנחיתו עליה אחות חדשה – חתולונת קטנה. כמובן שהיא לא מרוצה מהתוספת החדשה למשפחה והייתה מעדיפה להישאר בת יחידה.

עד ליום שבו הצטרפה הגורה לביתם, הייתה החתולה שלנו מרכז עולמה של המשפחה. היא קיבלה כל מה שרצתה, בין אם זו תשומת לב ובין אם אלו חטיפים. הכול השתנה ברגע שהגיעה הגורה החדשה, והחתולה נאלצה לחלוק איתה את תשומת הלב, האהבה והצעצועים שלה. בינינו, אפשר להבין אותה...

החתולה שלנו מתקשה להבין למה צריך עוד חתולה בבית. מה, היא לא מספיקה להם?? היא כועסת על הגורה החדשה שאוכלת מהצלחת שלה, חוטפת לה צעצועים וזוכה לתשומת לב. בנוסף, היא נדרשת לוותר לה — הרי היא האחות הגדולה. נמאס לה לשמוע כל היום “תני לה” והיא מחליטה לעשות מעשה שאת תוצאותיו לא צפתה.

הספר חמוד מאוד, וילדים יתחברו למסריו. קנאה היא דבר טבעי, וגם חיות מסוגלות להרגיש אותה. יש לי שני כלבים, והכלבה שלי לא התלהבה כשהגיע הכלב השני למשפחתנו. בסופו של דבר השלימה עם המצב ונחמד לראות את האינטראקציה ביניהם.

אהבתי שהספר מסופר מנקודת מבטה של החתולה. השפה פשוטה, האיורים מקסימים ותואמים לטקסט, והבעות הפנים של החתולה מביעות את רגשותיה במדויק. הספר מנוקד, מתאים לגיל הרך ומעביר מסר חשוב על קבלה, שיתוף והתמודדות עם רגשות קנאה — וגם מראה שלפעמים יש יתרונות רבים בלחלוק את הבית עם אחות קטנה. מומלץ כמובן!

בשורה התחתונה: כשחתולה גדולה פוגשת בחתולה קטנה!

"תני לה" מאת רוני זאדה
הוצאת כנרת, לא ממוספר, 2025

יום חמישי, 16 באוקטובר 2025

"מטרוניתא ואלטעזאכן" מאת יוחנן אוחיון

 











מה משותף בין מטרוניתא, אלטעזאכן ורדיו ישן של פעם? כולם מזכירים ימים פשוטים, ערכים של פעם ושיתוף פעולה. "מטרוניתא ואלטעזאכן" מאת יוחנן אוחיון הוא ספר ילדים חמוד המספר על המטרוניתא – גברת מכובדת – ומפגשה השבועי עם האלטעזאכן, רוכל הסוחר בחפצים משומשים.

כל יום חמישי, בשכונה אחת קטנה, המטרוניתא חוזרת מקניות בשוק עמוסה בסלים ושקיות. בדיוק כשהיא יוצאת מהמונית, מגיע האלטעזאכן לשכונה וכורז בקולי קולות: "אלטעזאכן, מכונת כביסה, ספה, שידה". המטרוניתא קוראת לו לעלות עימה לדירתה ומבטיחה לתת לו רדיו משומש במצב טוב בתמורה לעזרתו עם הסלים. הרדיו לא בדיוק מה שאמרה, אך היא מפצה אותו בכוס לימונדה קרה. כך חוזר הטקס מדי שבוע – כמנגינה שחוזרת על עצמה – ושני הצדדים מרוצים.

הסיפור מלא הומור, והאיורים המופלאים עושים לו צדק – צבעוניים, מפורטים ומכניסים את הקורא אל האווירה, אל החיים והקולות של פעם. כל איור מדגיש את הרגעים הקטנים של החיים. הסיפור זרק אותי באחת לימי ילדותי, לזמנים פשוטים יותר, כשהשכונה הייתה רחבת משחקים והילדים שיחקו בחצר הבניין – לא מול מחשב, כמנהג הילדים היום. זה היה מקום קהילתי, שבו כולם עזרו לכולם וניתן היה לקפוץ לשכנה ולבקש כוס סוכר או ביצים. נוסטלגיה במיטבה. מעבר להומור ולסיפור המעניין, הספר מעביר מסר חשוב – על עזרה הדדית, נדיבות, שמירה על קשרי קהילה והכרת הטוב.

המילה אלטעזאכן לקוחה מיידיש ובדומה לסופר, הייתי עדה בילדותי לרוכלים שקנו או לקחו בחינם חפצים משומשים שאיש לא חפץ בהם. כיום רואים זאת פחות ופחות וגם הרוכלים הם לא של פעם. המטרוניתא הזכירה לי את הגברת מהשיר "גברת עם סלים" והעלתה חיוך על שפתי.

הספר מנוקד ומתאים להקראה בקול רם או כראשית קריאה לילדים. בסך הכל, הספר מהנה ומהווה חווית קריאה נעימה, עם קריצה לזמנים עברו, שמזכירה לנו שגם בדברים פשוטים יכול להיות קסם גדול. 

בשורה התחתונה: חומד של ספר!

"מטרוניתא ואלטעזאכן" מאת יוחנן אוחיון
מאייר: רמי מאיקס
הוצאת אוריון, 24 עמ', 2025

יום שבת, 13 בספטמבר 2025

"נמסטה" מאת פרנססק מיראייס והקטור גרסיה

 










"נמסטה" מאת פרנססק מיראייס והקטור גרסיה הוא מדריך מעשי המשלב בין רעיונות פילוסופיים לתרגולים יומיומיים ומציע דרכי פעולה בדרך אל האושר וההגשמה עצמית. זהו הספר השני שאני קוראת של הצמד, אחרי איקיגאי שעסק בסוד היפני לחיים ארוכים ומאושרים. אם שם ההשראה הגיעה מיפן, כאן הסופרים לוקחים אותנו להודו ומציעים פרספקטיבה הינדית על חיפוש המשמעות. 

הספר התקבל כחלק מחברותי בנבחרת של כנרת, בליווי נר ריחני וקריסטלים – רעיון מהמם שהכניס אותי לאווירה כבר מההתחלה. אפשר לקרוא אותו ברצף, אבל גם לקרוא אותו בלגימות קטנות.

הספר בנוי משלושה חלקים: שני הראשונים תיאורטיים והשלישי מדריך מעשי עם תרגולים ליישום בחיי היום־יום. הוא פותח בהסבר על מטרותיו ומפרש מושגים מרכזיים. "נמסטה" הוא אחד מהם ופירושו "אני קד לקדוּשה שבך" או "נשמתי מברכת את נשמתך" – ביטוי עתיק שהפך לסמל ולב ליבה של החוויה ההודית. 

במהלך הקריאה נפרשת ההיסטוריה של הודו על תרבותה, מסורותיה והפרקטיקות הרוחניות שהתפתחו בה. לצד זאת, יש חיבור גם לעולם המערבי – יוגה, מדיטציה - ומוצעים גם תרגילים ושיעורים לחיים שמציעים מפתח לחיים טובים יותר. חלק מהמושגים היו מוכרים לי, אבל אחרים היו חדשים לי. 

בספר שזורים דוגמאות רבות וביניהן המשל המפורסם על 'הפיל והאנשים העיוורים' (עמ' 24): ארבעה עיוורים ממשמשים פיל וכל אחד מהם בטוח שמדובר בחיה אחרת – כי כל אחד נגע בחלק שונה. המסר ברור – כל אחד חווה אחרת את הדברים והאמת אינה שייכת לאיש. 

ספרי רוחניות אינם בדיוק כוס התה שלי. ובכל זאת, הספר העניק לי הצצה לתרבות אחרת ופתח לי חלון לחשיבה שונה. מי שמתחבר לעולם הזה ימצא בו שפע של השראה, תובנות פילוסופיות וגם צעדים מעשיים ליישום. הספר  מומלץ לחובבי "איקיגאי", ספרי רוחניות, או לכל מי שסקרן לשלב חוכמה עתיקה בחיים המודרניים.

בשורה התחתונה: הדרך אל האושר לפי המיסטיקנים ההודים!

"נמסטה" - הדרך ההודית לאושר, מימוש והצלחה מאת פרנססק מיראייס והקטור גרסיה
תרגום: דליה צחור
הוצאת כנרת זמורה ביתן, 206 עמ', 2025

"סערות הקיץ" מאת שרה מק'לין


 

 

 

 

 

 

 

 

 
"סערות הקיץ" מאת שרה מק'לין הוא דרמה משפחתית סוערת על משפחה לא מתפקדת, אובדן, אבל, סודות הרסניים וסערות קיץ שחושפות את האמת. המשפט המפורסם מ"אנה קרנינה" של טולסטוי – "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה" – מתמצת את הספר הזה במדויק.

אליס סטורם, מורה לאומנות וציירת בת 33, לא הייתה בקשר עם משפחתה מזה חמש שנים, מאז שמריבה עם אביה גרמה לסילוקה מהאי המשפחתי שבחופי רוד איילנד. היא היחידה מבין אחיה שהצליחה להתנתק מכבלי הזהב של אביה המיליארדר ולבנות לעצמה חיים עצמאיים. שני ההורים אגוצנטריים – האב חולה שליטה והאם קרירה – ולא מפגינים רגשות. אחיה ואחיותיה נותרו בקן המשפחתי, כל אחד מהם נואש בדרכו לאישור ההורים: גרטה, הבכורה, נוקשה וצוננת, מנסה לרצות את האם; סם, הבן היחיד, שחצן וילדותי, נשוי ואב לשניים; ואמילי, הצעירה, הכי פחות עצורה מבין האחים ואהובה על כולם, היחידה שמורשה להתעסק בקריסטלים ואנרגיות ויש לה בת זוג שאמה הקשה למרבה הפלא אוהבת.

כאשר האב נפטר במפתיע, המשפחה מתכנסת מחדש באי סטורם – ומגלה שהוא עדיין שולט בהם מקברו. גם בחייו היה שתלטן, תובעני וביקורתי וכעת ירושתם תלויה במשחק ירושה שנועד לשסע אותם זה בזה. חוקי המשחק ברורים: עליהם להישאר באי במשך שבוע ולבצע את המשימות שקיבלו. רק אז יזכו בחלקם. על הכל מפקח ג'ק דין, יד ימינו הנאמנה של האב. השבוע הזה מורכב ואליס יודעת שזה יהיה נס אם תצליח לעבור אותו ללא צלקות חדשות. ככל שהימים חולפים, עימותים משפחתיים ומערכות יחסים הטעונות מעכירים את האווירה וחושפים סודות קבורים.

אהבתי את הספר וגמעתי אותו ביעף – כל פרק סחף אותי יותר פנימה. הוא עוסק ביחסי הורים-ילדים, בתחרות בין אחים, במשפחה ובכוחה של אהבה וסליחה. רומן האהבה שנארג לתוך הסיפור מוסיף לו עניין. מכל הדמויות התחברתי במיוחד לאליס והערכתי את בחירתה ללכת בדרכה במקום בזו שאביה ניסה לכפות עליה. הסופרת שירטטה יפה את הדינמיקה המשפחתית ואת ההתפתחויות שעברו רוב הדמויות. הספר כתוב בגוף שלישי ורוב הזמן מסופר מנקודת מבטה של אליס, אבל היו מספר פרקים שהוקדשו לשלושת האחים האחרים והכניסו אותנו לגיאוגרפיה הפנימית שלהם. לכל דמות מאפיינים משלה והיה מעניין לחוות את השינויים שעברו במהלך שבוע אחד סוער תרתי משמע.

זהו סיפור מרתק ששאב אותי לגמרי פנימה. הרגשתי מושקעת לא רק באליס אלא בכל המשפחה וסקרן אותי לגלות כיצד כל אחד מתמודד עם האבל בדרכו שלו. הסופרת משלבת דיאלוגים שנונים, דרמה וגילויים מפתיעים, והאיזון בין הדינמיקה המשפחתית לבין אבל, אהבה, משפחתיות ושייכות הפכו את הספר לעוצמתי במיוחד. אהבתי את משחק המילים בין שם המשפחה – סטורם, שפירושו סערה – לבין הסערות שהתרחשו בספר, בין אם פנימיות ובין אם מזג האוויר הסוער ששרר באי.

הסערות הפנימיות של הדמויות והסערות הסוערות שמחוץ לאי שיקפו זו את זו, מה שהופך את הקריאה למרתקת. נהניתי מאוד מהספר ואני ממליצה עליו לחובבי דרמות משפחתיות עם דמויות מורכבות ולא בהכרח נעימות, משפחה לא מתפקדת וסודות קבורים שצפים על פני השטח.

בשורה התחתונה: סערות קיץ סוערות שיסחפו אותך פנימה!

 
"סערות הקיץ" מאת שרה מק'לין
תרגום: נעה שביט
הוצאת ספרים אהבות, 398 עמ', 2025 

יום חמישי, 11 בספטמבר 2025

"הבא בתור" מאת אפרת לווי

 








"הבא בתור" מאת אפרת לווי הוא ספר ילדים מקסים, העוסק בחוויה שכל אחד מאיתנו מכיר – ביקור בקופת חולים. זהו הספר השני של הסופרת שאני קוראת. קדם לו "הלב של לב" שקראתי והמלצתי. הספר כתוב בהומור ובגובה העיניים של הילד ומשקף את כשרון הסופרת להנגיש נושאים מחיי היומיום לילדים בצורה נעימה וסימפטית. 

קופיף שובב נפל מהעץ וקיבל מכה כואבת ביד. כאשר הוא מגיע למרפאה, הוא מתפלא לגלות שעליו להמתין בתור למרות הכאבים מהם הוא סובל. הוא מנסה להידחף, אך החיות שממתינות שם מבהירות לו שנכנסים לפי סדר המספרים, מהקטן לגדול, ומי שהגיע אחרון צריך לחכות שכל אלה שלפניו ייכנסו.  

הקופיף שלנו מנסה לשכנע את הממתינים שצריך להיכנס לא לפי סדר המספרים אלא לפי מידת הכאב. הוא מציע שכל אחד יספר מה הוא לא יכול לעשות מרוב כאבים וכך יחליטו מי ייכנס קודם. הוא מגלה שהעניין לא כל כך פשוט כמו שתיאר לעצמו ולכל חיה יש משהו שהיא לא יכולה לעשות. לאחר דיון החיות מחליטות להיצמד לרעיון המקורי ולהיכנס לפי סדר המספרים. ואז מגיע כלבלב שלא יכול לכשכש בזנב מרוב כאבים והחיות צריכות להחליט אם מגיע לו להיכנס לפניהם. 

איזה רעיון מקסים לספר! כולנו מכירים את הסיטואציה בקופת חולים, כשמישהו מנסה "רק לשאול שאלה" ולעקוף את התור. אהבתי שהחיות פתרו את הדילמה בדיון ובסבלנות והסבירו לקופיף את הכללים בלי כעס או צעקות. הקופיף מצידו ניסה למצוא דרך יצירתית להיכנס ראשון וקיבל עליו את דין החיות כשהפתרון שלו לא עבד.  

האיורים מקסימים, מלאי הבעה, ומתאימים לטקסט כמו כפפה ליד. בנוסף, בעמוד הראשון והאחרון וגם בתוך הטקסט עצמו מופיעים פתקים שמזכירים את אלו שמוצאים במרפאה – שעות פעילות, מידע על שירותים ועוד. רעיון מקסים בעיניי!

ילדים ייהנו מאוד מהספר – גם מהסיפור המשעשע וגם מהאיורים המרהיבים. זהו ספר שנעים להקריא בכל עת וגם מתאים לקריאה עצמאית. מעבר לסבלנות, הסיפור מעביר מסרים חשובים של התחשבות בזולת ופתרון קונפליקטים בדרכי נועם בצורה טבעית ולא דידקטית. אהבתי ובהחלט ממליצה!

בשורה התחתונה: סבלנות זה כל הסיפור! 

"הבא בתור" מאת אפרת לווי
איורים: גפן רפאלי
הוצאת כנרת, 30 עמ', 2025