"כראמל 9 - בעקבות אבני האודם" מאת מאירה ברנע גולדברג

 

 

 

 

 

 

כראמל חוזר – וההרפתקה נמשכת! הספר הקודם בסדרה המופלאה כראמל הסתיים בקליף האנגר מותח במיוחד וספר זה ממשיך בדיוק מהנקודה שבה הסתיים קודמו. הספר אומנם  יצא לאור לפני מספר חודשים, אך רק עתה יצא לי לקראו וההמתנה בהחלט הייתה שווה.

האם יש צורך להציג את כראמל? למקרה שלא הכרתם (הייתכן??) מדובר בחתול המדבר המפורסם ביותר במחוזותינו ועל הרפתקאותיו תוכלו לקרוא בספרים הקודמים בסדרה.

כזכור, בסוף הספר הקודם ג'יין נחטפת על ידי חבורת נוכלים שכוללים את סבה וסבתה, הורי גב' בלום הידועה לשימצה, העושה דרכה למבצרו של ויגו יד הברזל עם חפצי האמנות שגנבו. כאשר הדבר מתגלה לחבריה של ג'יין, הם יוצאים בעקבותיה. מילה מנסה בתחילה לבקש את עזרת המשטרה, אך למרבה הצער, רב-פקד טווין שהסכים לעזור לה פוטר בבושת פנים לאחר כשלונו לתפוס את הנוכלים. מחליפו, סגן ניצב אדמס קרול, מסרב לעזור לה בתואנה שאין זו חטיפה, מאחר שמילה עצמה אישרה את הטיול עם ג'יין.  אי לזאת, מילה וטווין יוצאים לחפש את ג'יין בעצמם, אם כי נראה שהאחרון מתעניין יותר בעוגיות ובמאפים מאשר במציאת הילדה... אה, והוא עדיין מקליט את מחשבותיו במכשיר ההקלטה האהוב עליו...

בינתיים, רובי, כראמל, גול וויש שהושארו מאחור מחליטים לצאת למסע חיפושים משל עצמם. גברת בלום מצטרפת אליהם מסיבותיה שלה ולאבני האודם יש חלק חשוב בכך... כאשר הלנה, אל-אל וספ חוזרים מסין ומגלים שכולם יצאו לחפש את ג'יין, גם הם מחליטים להצטרף לחיפושים ואליהם מצטרף הכלב אוגוסט. כך יוצא ששלוש חבורות יוצאות לחפש את ג'יין במקביל, מה שמוביל לתוצאה מבדרת במיוחד.
 
נהניתי מאד מהספר ושמחתי לפגוש מכרים ותיקים, אהובים יותר או פחות. מדמויות המשנה ראוי לציין את טווין שהוסיף אתנחתא קומית לסיפור וכמובן את הלטאה רינגו שלמרבה הצער הופיעה רק בסוף הספר. ואי אפשר בלי להזכיר את פאקה האלפקה שהעלתה חיוך על פני.

ההומור, האינטראקציות המשעשעות, האיורים המופלאים, המצבים ההזויים שבהם מצאו עצמם הגיבורים, כל אלה הוסיפו לחווית הקריאה. הביקור בגן החיות שיעשע אותי במיוחד. רגע מבדר נוסף היה כשכראמל התרעם על כך שכל מי ששומע על חתול מדבר מיד מבקש ממנו להגשים משאלות – והפעם הוא זה שהפתיע. אהבתי במיוחד את היפוך התפקידים שביצעה כאן הסופרת.

כאמור זהו ספר תשיעי ולפני אחרון בסדרה לדברי הסופרת. לשמחת הקוראים, הספר טומן בחובו רמזים לסדרה חדשה מבית היוצר של הסופרת המוכשרת. כמו כן, בסוף הספר מחכה לילדים הפתעה משמחת - משחק חיפוש מרענן בדפי הספר. הספר לא מנוקד כך שהוא מתאים לילדים בני 9 ומעלה שקוראים ללא ניקוד או להקראה על ידי הוריהם.

אם אהבתם את הספרים הקודמים, אין ספק שגם הספר הזה יכבוש אתכם. ואם טרם הכרתם את כראמל – זה בדיוק הזמן לצלול אל הסדרה. מאחר שהספר לא עומד בפני עצמו, מומלץ לקרוא את הספרים הקודמים לפי סדר יציאתם. כמו קודמו, גם ספר זה מסתיים בקליף-האנגר מסקרן, ואני כבר מחכה בקוצר רוח לספר האחרון שיחתום את הסדרה. אהבתי ואני ממליצה בחום!

בשורה התחתונה: ספר שהוא חוויה ממש!
 

 "כראמל 9 - בעקבות אבני האודם" מאת מאירה ברנע גולדברג
איור: רמי טל
הוצאת כינרת, 207 עמ', 2024

"ייסוריה של מכשפה" מאת קים בר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 * סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד (קיבלתי אותו כשופטת בצוות העולמות שמעבר) ומשקפת את דעתי בלבד.


"ייסוריה של מכשפה" מאת קים בר היא פנטזיה היסטורית אפלה המגוללת את סיפורה של מכשפה נטולת שם בין המאות ה-15 ל-17. ציפיתי לסיפור שיהיה יותר עלילתי ויתמקד בהתרחשויות, אך קיבלתי חוויה שונה ממה שדמיינתי.

הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מסופר על ידי אלריק פון מלהיים ומתאר את סבלה של המכשפה, גיבורת ספרנו, בתקופת האימפריה הרומית, תוך שילוב הערותיו האישיות. הוא מתעד את זוועות הרדיפה שעברו היא ונשים נוספות שנחשדו כמכשפות. ברוב המקרים הן נרדפו שלא בצדק, לעיתים בשל אינטרסים אישיים או קנאה. כך,  עשרות אלפי נשים חפות מפשע עונו ונהרגו על סמך חשדות בלבד.

החלק השני מובא בגוף ראשון מנקודת מבטה של המכשפה ומתאר את קורותיה בעבר ובהווה. למעשה, סיפורה האישי מסתיים כאן. החלק השלישי מתמקד בהיסטוריה של ציד המכשפות ובמחקר שנערך בנושא. יותר מזה לא אפרט על העלילה.

הספר קצר וקריא ונקרא במהירות. אהבתי את האיורים הפשטניים שפותחים כל פרק. הבחירה להשאיר את הגיבורה ללא שם נועדה לסמל שהיא מייצגת את כולן – מכשפות ולא מכשפות כאחד. אחד הדברים המעניינים היה ההקשר ההיסטורי – העובדה שהרדיפות הגדולות ביותר התרחשו דווקא בראשית העת החדשה, תקופה המכונה "הרנסנס של ימי הביניים". הספר עוסק רבות במעמדן של נשים, במקומן בחברה ובאופן שבו הפטריארכיה דיכאה אותן לאורך הדורות. הוא גם בוחן סוגיות דתיות ותיאולוגיות, שהובילו לרדיפת המכשפות.

למרות הזדהותי עם גורלה של המכשפה, לא ממש התחברתי אליה כדמות. יש אמביוולנטיות במעשיה – אין לה בעיה להרוג אנשים, אך היא שוללת הרג בעלי חיים בטענה שזה 'נוגד את הטבע'. נכון שהיא הורגת בעיקר כדי לשרוד, אך חלק מההריגות היו מיותרות לחלוטין בעיניי.

העולם שבנתה הסופרת מפורט ואמין מבחינה היסטורית. אהבתי את הקשרים שנעשו בין המכשפות לפטריות, למעגלי הכישוף ולכבילת וגירוש שדים וגם את דמותו של הפמיליאר שלה – החתול פון-שאט, שהיה נאמן לה לכל אורך הדרך. הספר דן בהבדלים בין כישוף נוצרי ליהודי, בין כישוף נשי לכישוף גברי – כאשר הכישוף הגברי מוצג ככוחני יותר – ותולה את מקור רדיפת המכשפות בפסוק 'מכשפה לא תחיה' מספר שמות.

ניכר כי נערך מחקר מעמיק על התקופה, אך העלילה עצמה אינה מפותחת מספיק לטעמי. למעט בחלק הראשון ובסיומו של השני, רוב הספר מוקדש להתפלספויות ארוכות ודיונים תיאולוגיים/פילוסופיים שקטעו את רצף העלילה. הרגשתי שהוא נכתב יותר כדי לקדם אג'נדה של העצמת נשים מאשר לספר סיפור, בעיקר בגלל כל ההתפלספויות. המסרים, גם אם אני מסכימה עם חלקם, מוגשים בצורה דידקטית ומאולצת לעיתים. בנוסף, היו אלמנטים שדרשו השהיית אמונה – למשל, העובדה שהמכשפה נותרה קבורה כמעט מאתיים שנה מבלי לאבד את שפיותה, מבלי שניתן לכך הסבר משכנע.

בסופו של דבר, הספר היה מעניין יותר בהיבט ההיסטורי שבו מאשר בעלילתו. הכתיבה אינה אחידה – החלק השני זרם הרבה יותר מהראשון. למרות ההיבטים ההיסטוריים המעניינים, הספר לא הצליח לרתק אותי כפי שקיוויתי.  ציפיתי לסיפור שיסחוף אותי, אך בפועל הרגשתי שהאג'נדה גברה על העלילה. למרות שהספר מיועד לנוער בוגר, אני סבורה שהוא עלול להיות קשה מדי לקוראים צעירים בשל תכנים אלימים הכוללים רצח ילדים, עינויים ואונס. עם זאת, הוא בהחלט מתאים למי שרוצה להעמיק בהיסטוריה של ציד המכשפות.

בשורה התחתונה: ספר טורד מנוחה ומעורר מחשבה!

  "יסוריה של מכשפה" מאת קים בר
הוצאת Dark Raven
2023, 209 עמ'

"חרשתא" מאת יהודית קגן

 

* סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד (קיבלתי אותו כשופטת בצוות העולמות שמעבר) ומשקפת את דעתי בלבד.

"חרשתא" מאת יהודית קגן הינו ספר פנטזיה כחול לבן לנוער השואב עמוקות מהמיתולוגיה היהודית ומביא סיפור מסעיר על כישוף, מיתוסים ושדים שלא הייתם רוצים לפגוש ברחוב. הספר התחיל בכלל כבדיחה לדברי הסופרת – אך התוצר הסופי מבריק. זוהי למעשה הקריאה השנייה שלי בו, כחלק מתהליך שיפוט, ונהניתי ממנו אפילו יותר מהקריאה הראשונה.

העלילה עוקבת אחר אופיר, תלמידת אולפנה תמימה לשעבר ובת שירות בהווה, שגונבת (או "שואלת", כדבריה) את מגילת חותם שלמה מהספרייה הלאומית בירושלים. היא בסך הכל רצתה להציל את העולם כדבריה, אך מחשבות לחוד ותוצאות לחוד. כנאמר, הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.  עד מהרה היא מוצאת את עצמה נרדפת על ידי המשטרה ושדים כאחד. בינתיים, בעלמא דשידי אשמדאי, מלך השדים, מת ומתחילה מלחמת ירושה על כסאו בין בניו. הורמוז בעל הכנף העקומה, בנם של אשמדאי ולילית, זומם לשים ידו על המגילה שכובלת את כוחם של השדים בעזרתה של עירית, אשת לוט ושליטת סדום ועמורה, במטרה לרשת את אביו ולשחרר את השדים משליטתם של בני האדם. למסעה של אופיר מצטרף דניאל לידר, צייד שדים חילוני ממשפחת בעלי שם שמנסה לשכנע אותה להחזיר את המגילה. אופיר חדורת מטרה ומתעקשת להשלים את משימתה. השדים שמתגלים בפניה אינם מרתיעים אותה ממטרתה. כך מתחילה הרפתקה מסעירה שתוציא אתכם מהקלחת היומיומית לעולם מלא שדים ואינטריגות.

הספר כתוב בגוף שלישי ונע בין נקודות המבט של אופיר והורומיז. אופיר מצטיירת כצדקנית ומתנשאת, עם נטייה מוגזמת להתייעץ עם הרב על כל עניין פעוט, אך ככל שהעלילה מתקדמת היא  מתמודדת עם אתגרים שמאלצים אותה להתגמש ולהתפתח – ולו במעט. גם דניאל מתגלה כדמות מורכבת, הנושאת עמה משקעים מהעבר. הוא מסתיר ממשפחתו את העובדה שהוא רואה שדים ואת עיסוקו, כשלמעשה רק סבו בעל השם מודע לכך – דבר שמעמיק את הקונפליקט הפנימי שלו. אהבתי את הדינמיקה ואת מרקם היחסים העדין המתפתח ביניהם. הורומיז הוא הנבל המושלם. בהתחלה אתה מבין אותו ואף חומל עליו, אך ככל שהעלילה מתקדמת מעשיו וחוסר הגמישות שלו גורמים לך מהר מאד להתנער ממנו. דמויות המשנה אף הן מרתקות ומוסיפות צבע לעלילה וקצרה היריעה מלהזכיר את כולן.

אהבתי את הספר ואת האופן בו הוא מתכתב עם המיתולוגיה היהודית. בניית העולם עשירה ומעמיקה. השימוש בקמעות, קערות השבעה ולחשים יוצר מערכת קסם מקורית, שונה מהקסם הקלאסי בפנטזיה המערבית, ומעניק לסיפור ניחוח תרבותי ייחודי. התיאור של עולם השדים, עם החלוקה ליהודים ושאינם יהודים, מוסיף שכבת עומק נוספת, עם היררכיות וחוקים פנימיים שהופכים אותו לאמין ומרתק. קגן מצליחה לא רק להציג שדים וקמעות כחלק מהעלילה, אלא לטוות סביבם מערכת חוקים ברורה, שהופכת את בניית העולם למרשימה ביותר.

הכתיבה קולחת ומדויקת, שומרת על קצב טוב ומצליחה לשלב בין מתח, פעולה והומור. השפה משלבת עברית מודרנית עם משפטים בארמית, מה שתורם לתחושת האותנטיות של העולם. גם הרקע הגיאוגרפי תורם לאווירה הזו – הספר נטוע עמוק בנופי הארץ, מירושלים וצפת ועד ים המלח וליפתא. המקומות אינם רק תפאורה, אלא חלק מהותי מהעלילה, המשמשים כנקודות מפתח במאבק בין כוחות שונים.

לסיכום, "חרשתא" הינו ספר פנטזיה יהודית שלא רואים כל יום – מקורי, מרתק ומהנה. הוא מצליח לשלב בין עלילה סוחפת, בניית עולם עשירה ופולקלור יהודי, תוך שהוא מעניק לקורא חוויית קריאה ייחודית ורעננה. אהבתי ובהחלט ממליצה!

בשורה התחתונה: פנטזיה יהודית במיטבה!

"חרשתא" מאת יהודית קגן
הוצאת שתיים
2024, 360 עמ'

"ארי נבון - שוד הגזרים הגדול" מאת סוופנה רדי

 

 

 

 

 

 

 


איזה סיפור מקסים! "ארי נבון - שוד הגזרים הגדול" מאת סוופנה רדי עוקב אחר ארנבון צעיר שחולם להיות בלש ומסתבך בתעלומה מסובכת יותר מכפי שציפה.

ארי נבון תמיד חלם להיות בלש, בדיוק כמו הבלש שועלי שהוא מעריץ. ההורים שלו מעדיפים שיישאר בטוח ויעבוד בעתיד בדוכן הירקות המשפחתי בתל ארנב, מקום שקט ובטוח יותר מהעיר הגדולה עירדוב. אחותו מעצבנת אותו וגם חבריו לכיתה לא בדיוק תומכים בחלומו, במיוחד אחרי כמה ניסיונות חקירה כושלים שהפכו אותו למושא ללעג. רק סבתא לבנדר מאמינה בו ותומכת בחלומו.

העלילה מסתבכת כשגזרים מתחילים להיעלם במסתוריות. ארי יודע שזה הרגע שלו להוכיח את יכולתו – הפעם, הוא לא מתכוון לוותר! יחד עם צויצי, תוכית פטפטנית וחדת אבחנה, הוא יוצא לחקור את הפרשה. כשהוא מבקש עזרה מהבלש שועלי, זה מסרב לקחת אותו ברצינות – אז ארי מחליט להוכיח לכולם שהוא בלש אמיתי.

ארי הוא דמות שקל להתחבר אליה – הוא חולם בגדול, מסרב לוותר, ולומד בדרך שיעור חשוב על אמונה עצמית, חברות ושיתוף פעולה. גם צויצי, חברתו הנאמנה, מוסיפה המון הומור וקסם לסיפור.

הספר משלב בצורה נהדרת טקסט וקומיקס, מה שהופך אותו למושלם לראשית קריאה או להקראה משותפת. האיורים הצבעוניים מלאי חיים ומשתלבים בצורה נפלאה עם העלילה, מוסיפים לה הומור. הקצב קולח, התעלומה משעשעת ופתרונה מפתיע. אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: תעלומה מצוינת לבלש המתחיל!

"ארי נבון - שוד הגזרים הגדול" מאת  סוופנה רדי
איורים: בקה מור
תרגום:   מיכל לבינסון
הוצאת מטר, 2025, 128 עמ'

"המושכת בחוטים" מאת אופיר פורמן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*  סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד (קיבלתי אותו כשופטת בצוות העולמות שמעבר) ומשקפת את דעתי בלבד.


"המושכת בחוטים" מאת אופיר פורמן הוא ספר פנטזיה לנוער וראשון בסדרת מסדר הנפילים. הסופרת כתבה לראשונה את הספר בגיל תשע (מרשים מאוד!) ומהדורה זו הינה עיבוד מחודש לספר הביכורים שלה.

העלילה עוקבת אחר לואי סמרקש, ילד בן עשר שחי עם אמו בכפר מבודד. הוא אאוטסיידר, נחשב לשונה מהסובבים אותו וסובל מבריונות מצד ילדי הכפר. מפגש עם דרקון בשם ריקונורוס מפעיל את כוחותיו ומגלה לו את האמת – הוא נפיל, בן לשושלת דרואידים שמקורה בעולם קסום. הוא ואמו נאלצים לחזור ליבשת פנגיאה, שם הוא מתחיל ללמוד בפנימייה קסומה בשם הרוויון הרנס, בית ספר לדרואידים שמלמד שליטה ביסודות הטבע – מים, אדמה, אוויר ואש. לצד חבריו החדשים, לואי צריך לגלות מה קרה לדור הקודם של הנפילים ולהתאחד עם יתר הנפילים בני דורו לפני היום הארוך בשנה.

הספר כתוב בגוף שלישי ונע בין נקודות מבט של מספר דמויות מרכזיות, כאשר עיקר העלילה מסופרת מנקודת מבטו של לואי. הספר מתמקד בעיקר בקשרים בין הדמויות ובאינטראקציות ביניהן, וכך למעשה משמש כסוג של אקספוזיציה לעולם ולדמויות, עם קטעי אקשן מעטים לאורך הדרך. אהבתי את הדינמיקה בין הדמויות ואת היחסים המתפתחים ביניהן.

הספר מיועד לנוער, בעיקר בשל גיל הדמויות והכתיבה, אך יש לציין שהן בוגרות לגילן – בני עשר לא בהכרח מדברים או מתנהגים כך במציאות, אך זה לא פוגם בחוויית הקריאה. למרות התחלה מעט איטית וחוסר במידע מפורט על העולם האנושי או עולם הדרואידים, ברגע שלואי מגיע לעולם הקסום – הסיפור צובר תאוצה. חשוב לציין שאין  כאן יריבויות או עויינות עמוקות בין הדמויות, מלבד כמה דמויות שנאסר עליהן להתחבר לאחרות. גם אין אויב מרושע שיש להביס (לפחות בשלב זה), אלא אם כן מחשיבים אונידית מרושעת – בת ים בשם לואקה -  הגונבת נפשות.

ניכר כי הסופרת הושפעה מסדרות כמו הארי פוטר ו-אווטאר, אך היא משתמשת בהשראה זו כדי ליצור עולם משלה. אפשר למצוא קווי דמיון כמו ההגעה לבית הספר ברכבת כרכרות עם אקווסרים, חלוקה לבתים, שותפים לחדר ג’ינג’ים, שליטה בטבע לפי אלמנטים (אדמה, מים, אש ואוויר) והניתוק של יסוד האש מהמסדר בעקבות סכסוך; אך הספר לא הרגיש כמחזור של רעיונות מוכרים, אלא כמשהו עצמאי ומקורי.

מערכת הקסם מפותחת, אם כי לא מוסבר לפרטי פרטים כיצד היא פועלת. עם זאת, אהבתי את האיזון בין היסודות – לכל יסוד יש שני נפילים, בן ובת, מה שמעניק תחושת סימטריה ואיזון. מעבר לכך, יש היסטוריה עשירה של העולם, גזעים מגוונים (אלפים, פיות, בנות ים), ואף דרקון שמפציע לרגע. זהו בעיקר סיפור חניכה עם אלמנטים קסומים, המתעמק בנושאים של אובדן, בדידות, ניכור, חיפוש זהות, חברות ושיתוף פעולה. יש פה גם דמות מסתורית של המושכת בחוטים - שמופיעה בחלומותיו של לואי - שזהותה נחשפת בסוף הספר.  

אחד האלמנטים שהפריעו לי מעט היה חוסר האחידות בשמות – חלקם לועזיים וחלקם ישראליים. עם זאת, זה עניין של טעם אישי וייתכן שחלק מהקוראים כלל לא ירגישו בכך. בנוסף, השפה בספר נעה בין משלב גבוה לשפה נמוכה ולעיתים המספרת יודעת כל שוברת את הקיר הרביעי ופונה ישירות אל הקוראים. היו קטעים בהם השפה הרגישה יבשה במקצת, במיוחד במעברים בין נקודות מבט או בהעברת מידע, אך באופן כללי – הקריאה קלחה.

בסך הכול, נהניתי מהספר. הספר מלא דמיון וברעיונות מקוריים, אם כי היו חלקים צפויים. טוב, בכל זאת זה ספר נוער. הספר מסתיים בתום שנת הלימודים הראשונה ואשמח להמשיך לספר הבא כשייצא.  הספר מומלץ לנוער ולמבוגרים שאוהבים ספרי פנטזיה עם מגע של תמימות.

בשורה התחתונה: הסופרת בהחלט מושכת בחוטי הקורא וטווה קסם של סיפור!

 "המושכת בחוטים" מאת אופיר פורמן
הוצאה עצמית
2023, 384 עמ'

"יוניקו התעוררות" מאת סמיואל סטין

 

 

 

 

 

 




מגב הספר: "צוות יוצרים מסטודיו גוריהירו, שאחראים גם על סדרת אווטאר, בשיתוף עם בית ההפקה של טזוקה, מביאים גרסה עדכנית לסיפורו המרגש והמותח של יוניקו, שנלחם ברוחות הרעות וההרסניות שמנסות לשלוט בעולמנו."

לאחרונה התקבלתי לנבחרת שגרירי הנוער של כנרת (יש!) והספר הזה נשלח אלי לבקשתי. הספר מבוסס על המנגה שיצר אוסאמו טזוקה שברא את דמותו של חד-הקרן הקסום ואת העולם האפל בו הוא שורד.  הסיפור  עוקב אחר חד-קרן שמגורש מהשמיים ומתיידד עם חתולת בית.

הסיפור עוקב אחר יוניקו – חד-קרן צעיר וטוב לב, בעל היכולת הייחודית להביא אושר לכל מי שאוהב אותו. אך כוחו המופלא מושך את תשומת לבה (וזעמה) של אלת האהבה והיופי, ונוס, המוצגת כאן כמרשעת. ונוס מקנאת בהשפעתו על בני האדם ושולחת את זפירוס, רוח המערב, לגרשו לקצה היקום. אולם, זפירוס מרחמת עליו ובמקום זאת מחביאה אותו בכל פעם בתקופה חדשה ובמקום חדש. בכל מקום אליו יוניקו מגיע, הוא מביא שמחה ואור, אך נגזר עליו לשכוח את עברו בכל פעם מחדש.

בספר זה, יוניקו מתעורר בתקופה המודרנית ונאלץ לברוח מאנשים שמבקשים את רעתו. הוא מתיידד עם חתולת בית בשם קלואי. כשחברתו של בעלי החתולה נוטשת אותה מחוץ לעיר, השניים יוצאים למסע חיפוש אחר בית חדש ועוברים הרפתקאות שונות. הם מוצאים מקלט אצל אישה זקנה, וכשקלואי מגלה את כוחות הקסם של יוניקו, היא מבקשת ממנו להפוך לבת-אדם. בינתיים, זפירוס, שנמאס לה מהמעגל האינסופי הזה, פונה לספינקס לעזרה. העלילה מסתבכת כשונוס מגלה שיוניקו עדיין חי ודורשת מזפירוס להביאו אליה. תוסיפו לזה צייד מרושע, מאבק בין טוב לרע, והרבה רגעים נוגעים ללב – והרי לכם עלילה קסומה.

זהו הספר הראשון בסדרה והוא מתאים במיוחד לאוהבי מנגה וקומיקס. בניגוד למנגות המסורתיות שמצוירות בשחור-לבן, הקומיקס הזה צבעוני לחלוטין, מה שמוסיף חיות לסיפור ומהווה ניגוד מעניין לאווירה האפלה שלו. מעבר לעלילה החביבה, הספר עוסק בנושאים עמוקים כמו חברות ונאמנות, דרך הקשר בין יוניקו לקלואי; בדידות ותחושת זרות, המשתקפות בכך שיוניקו מגורש ממקום למקום; המאבק בין טוב לרע, שמודגש באמצעות הדמויות המובחנות באופן חד-משמעי כטובות או רעות; וכוחה של אהבה, כאשר יוניקו מוכיח שוב ושוב שאכפתיות וחמלה מסוגלות לשנות את המציאות לטובה.

אהבתי את נקודות המבט המשתנות לאורך הסיפור ואת החיבור בין חדי-קרן למיתולוגיה יוונית. הספר אינו מנוקד, כך שהוא מתאים להקראה או לילדים שקוראים ללא ניקוד. למרות שהספר מציג הבחנה די פשטנית בין טוב לרע, ללא דמויות אפורות, הוא מצליח לשמור על עניין ולהעביר מסרים משמעותיים. כספר ילדים, הוא עושה את העבודה בצורה טובה. אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: ספר חמוד לקורא הצעיר!

 "יוניקו התעוררות" מאת סמיואל סטין
איורים: גוריהירו
תרגום: ארז אשרוב
הוצאת כנרת, 2025, 309 עמ'

"סקאנדר 2 ורוכב הרפאים" מאת א״פ סטידמן

 

סקאנדר חוזר אלינו בהרפתקה חדשה ומסעירה בספר השני בסדרה! בשנתו השנייה באי, סקאנדר מוצא עצמו נאבק עם איום חדש, אויב מסתורי ודעות קדומות.

בעולם הקסום הזה, חדי-קרן אינם יצורים תמימים – הם צמאי דם ומתחלקים לשני סוגים: פראיים ומבויתים, עצמאיים ואלו הקשורים לרוכבים. הרוכבים, ילדים שצלחו את מבחן הבקיעה, לומדים בבית ספר ייחודי, "הקן", שם הם רוכשים שליטה באחד מארבעת היסודות – מים, אש, אדמה או אוויר, ולומדים לרכב על חדי הקרן. אך סקאנדר אינו רוכב רגיל: הוא שולט ביסוד הרוח – יסוד מסוכן שנאסר לשימוש.

לאחר ששרד עימות מול הטווה, סקאנדר מתחיל סוף סוף למצוא את מקומו. הוא חולק בית עץ עם חבריו הקרובים – בובי, פלו ומיטשל – כולם עברו בהצלחה את מבחן היכולות וכעת מתחילים את שנתם השנייה כרוכבים מקננים. לראשונה, הוא מורשה להשתמש (במידה) ביסוד הרוח שלו ונראה שהכול מסתדר. אך לא כולם מקבלים אותו בברכה – רבים עדיין מתייחסים אליו בחשדנות ובחשש.

בזמן שהרוכבים מקבלים אוכפים ולומדים לעצב כלי נשק קסומים, מתרחשת שרשרת אירועים מטרידה. אם בשנה שעברה סקאנדר נאבק כדי להסתיר את יסוד הרוח שלו, כעת הסוד נחשף והוא נאלץ להתמודד עם ההשלכות. חבריו שקועים בבעיות משלהם, ואחותו קנה עדיין מתקשה להשלים עם העובדה שלא התקבלה לאי. הטווה עדיין אורבת אי שם, אויב חדש מופיע, ואסון בלתי מוסבר מאיים על קיומו של האי כולו. מישהו הורג חדי-קרן פראיים – דבר שמפר את האיזון בין היסודות וגורם לתופעות טבע מסכנות חיים.

סקאנדר מוצא את עצמו שוב בלב הסערה. כאשר פייטן שר שיר נבואי המנבא את חורבן האי בידי יורשו של רוכב רוח – היסוד של סקאנדר – רבים חושדים בו שהוא עומד מאחורי מות חדי הקרן, הדיבוק שאוחז בחלק מהרוכבים ושאר האסונות שפוקדים את האי. נוסף על כך, חברתו הטובה בובי מתרחקת ממנו מאז שזכה באוכף השקוני שבו חשקה והיא מבלה יותר ויותר עם יריביו. אם האי ייחרב, גם חדי הקרן יעמדו בפני סכנה – וסקאנדר עלול לאבד לנצח את הסיכוי להביא את אחותו לאי. הוא מבין שהוא חייב לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי. אויב מסתורי מחכה בצללים, וגורלו של האי כולו מונח על הכף.

נהניתי מכל רגע! הסיפור מסופר בגוף שלישי ונע בין סקאנדר לאחותו, אך הפרקים על קנה קצרים ומעטים. הדינמיקה בין הדמויות מרתקת. היחסים ביניהן עוברים עליות ומורדות, בעיקר בין סקאנדר ובובי, דבר שמוסיף עומק לסיפור. בובי עיצבנה אותי ביחסה הקריר כלפי סקאנדר ובהתנהגותה הילדותית, אך דווקא זה הופך את הדינמיקה ביניהם לאותנטית יותר.

מעבר לעלילה הסוחפת, הספר עוסק בנושאים חשובים כמו קבלה עצמית, כאשר סקאנדר לומד לאמץ את יסוד הרוח שלו למרות חששותיו; דעות קדומות וחרם, המשתקפים בכך שרבים מהרוכבים עדיין רואים בו איום, מה שממחיש כיצד החברה מתקשה לקבל את השונה; חברות במשבר, דרך הקרע בינו לבין בובי, המדגיש כיצד קנאה ואי-הבנות עלולות לפגוע בקשרים קרובים; וכוח ואחריות, כאשר הדילמות של סקאנדר לגבי השימוש ביסודו מעלות שאלות מורכבות על מוסר, חירות וכוח.

הספר מלא הרפתקאות, סודות, תככים ומזימות שתופסים אותך מהעמוד הראשון. הספר גם חושף רבדים עמוקים יותר של העולם – ההיסטוריה של האי, המיתוסים סביב חדי הקרן וזהותו של הרוכב הראשון. לסיכום, הספר הינו הבריחה המושלמת מהמציאות. אחרי הכל, מי לא היה רוצה בחד-קרן משלו?? אהבתי וממליצה כמובן!

בשורה התחתונה: הרפתקה פנטסטית לכל הגילאים!

  "סקאנדר 2 ורוכב הרפאים" מאת א״פ סטידמן
תרגום: מיה אשל
הוצאת כנרת, 2025. 380 עמ'

"נבלים בחלל" מאת מורן דרעי זיו

 

*  סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד (קיבלתי אותו כשופטת בצוות העולמות שמעבר) ומשקפת את דעתי בלבד.

"נבלים בחלל" מאת מורן דרעי זיו הינו ספר הראשון בסדרה על מסעותיו של פרינס, סוכן נדל''ן בין־גלקטי כריזמטי בעל נטייה להסתבך בצרות ובמצבים מגוחכים. הספר בנוי כסיפור מסגרת, שנפתח בחקירתו של הגיבור, או האנטי-גיבור אם תרצו, בידי חייזרים, ומגולל את הרפתקאותיו ברחבי הגלקסיה.

חלקו הראשון של הספר עוסק בעברו של פרינס על כדור הארץ. הוא נולד להורים רוסים שהיגרו לארה"ב כדי להבטיח לבנם שבדרך עתיד טוב יותר. אביו נוהג לשלוף פתגמים ברוסית, מנהג שפרינס מאמץ בהמשך. דרכו לחיים לא הייתה קלה: הסתבכויות עם כנופית פשע, גיוס כושל לצבא, נדודים בין עבודות שלא באשמתו—בקיצור, הוא מחפש את עצמו. נקודת המפנה מגיעה כשמוצע לו להטיס את ה"קפלר" לכוכב הלכת מתליטודיוס ולהפוך לסוכן נדל"ן בין־גלקטי מטעם ארגון מסתורי. הוא רואה בכך הזדמנות לשנות את חייו וקופץ על ההצעה.

בחלקו השני של הספר, אנחנו צוללים להרפתקאותיו בחלל: חייזרים צבעונים, קוואקולרים, בריון מהעבר שרודף אותו גם בחלל,  סטודנט ביולוג החוקר מיקרו-אורגניזם בשם מק' שעובד במקדונלד'ס (משום מה חייזרים מתים על צ'יפס), וכמובן פריסיליה העכבישה, חיית המחמד הבלתי נשכחת שלו. העניינים מסתבכים כשפרינס מגלה שהוא חלק ממזימה בין־גלקטית ומנסה להיחלץ ממלתעות הקרטל—וכמובן, כל מה שיכול להסתבך, מסתבך. מרדפים, אבקת עגבניות מיובשות, שלה תפקיד מכריע בעלילה, ותככים - המון תככים - הם רק חלק מהבלגן שאליו הוא נקלע.

הספר הפתיע אותי לטובה. הוא הזכיר לי את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, אך הוא קליל ממנו, עם שפה פשוטה ומשלב לשוני נמוך , הומור גס, וקללות שמוסיפות לאווירה המשעשעת. פרינס אכן דמות כריזמטית, אך הוא עיצבן אותי לפרקים בחוסר המחשבה שלו, התנהגותו ומהתירוצים שלו. נבל הוא לא, אבל גם לא טלית שכולה תכלת. כמו שנאמר, הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. לעומתו, פריסיליה גנבה את ההצגה—הקשר ביניהם היה אחד האלמנטים האהובים עליי.

אהבתי את רעיון התרגומון שאפשר תקשורת עם חייזרים וחיות, את הפתגמים שהשתלבו בטקסט ובכותרות הפרקים, ואת ההומור הכללי של הספר. מק' היה אחת הדמויות האהובות עליי, וגם העכבישה הותירה רושם. וכמובן שאי אפשר בלי להוסיף לקלחת מדען מטורף שאת זהותו, אגב, ניחשתי. עם זאת, הרגשתי שהספר לעיתים מספר יותר מדי במקום להראות—בעיקר כשהוא מספק מידע על החייזרים במקום להכניס אותנו ישירות לאקשן—אם כי זה לא פגם בהנאה הכוללת. גם הסוף הפתאומי, שהסתיים בקליף האנגר, השאיר אותי בתחושת החמצה—לרגע חשבתי שחסרים דפים לקובץ.

בסך הכל זהו ספר חביב, שנקרא בלגימה אחת ובהחלט אמשיך לספר השני כשייצא כדי לדעת מה עלה בגורלו של פרינס שלנו. הוא אומנם לא גיבור סטנדרטי, אך גם לא הנבל שעשו ממנו. חובבי דאגלס ומדע בדיוני הומוריסטי שלא לוקח את עצמו ברצינות תהומית בהחלט ייהנו מהספר. הכוכבים אולי רחוקים, אבל הצרות של פרינס תמיד מוצאות אותו—והדרך לחלל משעשעת במיוחד ורצופה מכשולים!

בשורה התחתונה: הרפתקה גלקטית ללא מעצורים!

"נבלים בחלל" מאת מורן דרעי זיו
הוצאת Epublish
409 עמ', 2024

"ספר הים הגדול" מאת יובל זומר

 

 

 

 

 

 



"ספר הים הגדול" מאת יובל זומר הוא תוספת נהדרת לסדרת ספרי הטבע המרהיבים של זומר והפעם הוא מתמקד בעולם המופלא של הים. הספר מציג מגוון יצורי הים בסביבתם הטבעית וחוקר את עולמם. הוא נפתח בהיכרות עם היצורים הימיים ודרכי ההישרדות שלהם מתחת למים ולאחר מכן מתעמק ביצורים ספציפיים כמו צבי ים, לווייתנים, כרישים, דגים, סוסוני ים ועוד.

הספר מעוצב בפורמט גדול בסגנון ספר שולחן קפה, עם דפים עבים וכפולות מרהיבות, כאשר כל אחת מהן מוקדשת לנושא או ליצור ימי אחר. כל כפולה נפתחת בכותרת מסקרנת ושאלה מעוררת מחשבה וממשיכה עם מידע תמציתי, איורים צבעונים ומלאי חיים ועובדות מפתיעות.

הידעתם שלצבי הים יש עפעפיים שקופים למחצה והם יכולים לאכול מדוזות ללא בעיה? או שמדוזה שנחתכת לשניים עשויה להמשיך לחיות כשתי מדוזות נפרדות? והיא גם זוהרת בחושך!!  וגם – דג החרב נחשב לאחד השחיינים המהירים בעולם, הסרטן הולך הצידה ולאחר ארוחה כריש הטיגריס מוציא קיבתו החוצה דרך הפה כדי לשטוף אותה! ואלה רק חלק מהמידע המרתק המוצג בספר. 

מעבר לעובדות המרתקות, הספר מציע גם משחק חיפוש מהנה – בין דפיו מסתתר סרדין חמקמק והילדים מתבקשים למצוא אותו, לצד חיפושים אחר יצורים נוספים. בסוף הספר  מופיעות תשובות לשאלות שנשאלו לאורך הקריאה,מלון דגים ומפתח עניינים, מה שמעשיר את חוויית הקריאה. בנוסף, הספר גם מזהיר על הנזק שהאדם גורם לסביבה הימית וההשפעות על היצורים שחיים בו.

אני אוהבת את סדרת הטבע של הוצאת שוקן שמציגה לילדים את עולם החי בצורה נגישה וספר זה מוצלח כקודמיו. לסיכום, זהו ספר נפלא שמעניק לילדים הצצה לעולם המופלא של הים – היצורים הייחודיים שבו, התאמותיהם לסביבה והאתגרים שהם ניצבים בפניהם. מומלץ כמובן!

 בשורה התחתונה:  ספר נהדר לכל חובב ים צעיר!

"ספר הים הגדול" מאת יובל זומר
תרגום:   מאיה שוהם פלאי
הוצאת שוקן, 64 עמ', 2025

"החבר הטוב ביותר של" מאת מיכאל אלכסנדר יכין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

* סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד בצוות Dual Dimensions ומשקפת את דעתי בלבד.

 "החבר הטוב ביותר של" מאת מיכאל אלכסנדר יכין הוא ספר מרתק שמתחיל כמדע בדיוני והופך במהרה למסע הישרדות עוצר נשימה. הספר מתאר עולם עתידני עשיר בפרטים, דמויות מורכבות ומסר חברתי נוקב שמעלה שאלות על טבע האדם ותלותו בטכנולוגיה. לאחר פתיחה איטית, החיונית לבניית העולם, העלילה צוברת תאוצה ואין רגע דל.

הספר נפתח בשנת 2042, בעולם שבו טכנולוגיה מתקדמת הפכה טיסות חלל לשגרה ואפשרה הקמת תחנות חלל סביב כדור הארץ. שמונים ושמונה נוסעים ואנשי צוות יוצאים לטיסה שגרתית בחלל, אך תאונה באחת מתחנות החלל קוטעת את מסעם. לאחר טיסה מפרכת השורדים נוחתים בכדור הארץ ומגלים שעשרות שנים חלפו מאז יציאתם והעולם שינה פניו. האנושות נכחדה, האדם כבר אינו מלך הג'ונגל ומהציוויליזציה המפוארת נותרו רק בעלי חיים טורפים ולהקות כלבים פראיים.

השורדים נאלצים לשרוד בסביבה קשה ועויינת – ללא טכנולוגיה, מזון או מחסה. בין הדמויות הבולטות ניתן למצוא את אנאבל – רופאה ומומחית לננו־טכנולוגיה, בן – מנהיג הקבוצה, פיטר – מהנדס תחנת חלל, וזוי – זואולוג. כמו בכל חברה, גם כאן יש מאבקי כוח ואגו. הדינמיקה בין הדמויות, הסכסוכים פנימיים ואתגרי הטבע יוצרים חוויית קריאה מהנה ומותחת.

אהבתי את הספר וגמעתי אותו ביעף למרות עוביו. חוזקו של הסיפור טמון לא רק בעלילה הסוחפת, אלא גם בבניית העולם, תיאור הדמויות והיכולת להיכנס לעורן. בעולם משולבים אלמנטים ספקולטיביים כיאה לז'אנר. אהבתי מאד את תיאורי חיי הלהקה של הכלבים, מערכת החוקים הפנימית שלהם, שפת הגוף, הקשרים ביניהם והאינטראקציה עם האנשים. כבעלים לשני כלבים (מאומצים שניהם), נהניתי במיוחד לקרוא על התקשורת בין הכלבים ועל ההתפתחות האינטלקטואלית שעברו כדי לשרוד. חוק "החזק שורד" בהחלט משחק כאן תפקיד משמעותי. 

מעבר לכך, הספר מעלה ביקורת חברתית על הסתמכות האנושות על הטכנולוגיה, יחסנו לסביבה והמחיר הגבוה שאנו עלולים לשלם  על הזנחתה. עם זאת, הביקורת הרגישה לעיתים כהטפה והיו הסברים טכניים שיכלו להיות  תמציתיים יותר. בכל אופן, זה לא פגע בהנאתי מהספר.

מבין הדמויות אהבתי במיוחד את אנאבל, רוי, בן – וכמובן את מקס הכלב. הסופר מצליח לתאר את הגאוגרפיה הפנימית של כל דמות באופן מעמיק ומדויק. האווירה משורטטת היטב, עד שממש הרגשתי כאילו אני שם: בשממה עם הדמויות, נאלצת להסתפק בתולעים כדי להשביע את דקירות הרעב וסובלת מהקור המקפיא. אהבתי  גם שהסופר הראה איך מינים שהטיבו להתאים עצמם לשינוי הסביבה הצליחו לשרוד במרחב.

הספר מתרחש בארה"ב, כתוב בגוף שלישי ועדיין מצליח להיכנס לראש הדמויות, דבר שעוזר לחוות את הקשיים שלהן, להזדהות עם חלקן ולסלוד מאחרות. הספר מעביר קשת של רגשות בצורה מרשימה. הכתיבה רהוטה וסוחפת אותנו לתוך העולם. עם זאת, השימוש בסלנג וביטויים ישראליים קצת פגם בתחושת האוניברסליות של הספר, אך זה בקטנה.

אני  אוהבת ספרי אפוקליפסה והספר הזה בהחלט עומד ברף הגבוה של הז'אנר. הוא מצליח לרתק, לסחוף ולעורר מחשבה על מקומנו בעולם ועל יכולת ההסתגלות האנושית במצבי קיצון. נהניתי מאד מהספר והסוף השאיר לי טעם של עוד. אהבתי ואני ממליצה לחובבי אפוקליפסה, ספרות ספקולטיבית וספרי הישרדות.

בשורה התחתונה: ספר מעורר מחשבה על עתיד האנושות!

  "החבר הטוב ביותר של" מאת מיכאל אלכסנדר יכין 
הוצאת אוריון, 674 עמ', 2023