"הלוואי" הוא ספרו הרביעי של אלכס ליברמן והוא נסוב סביב משאלות לב. לכל אחד יש חלום, אך לא תמיד יש לנו את האומץ להגשימו. לגיבור ספרנו יש הרבה משאלות לב והוא מקווה שיהיה לו את האומץ לא להתייאש, גם כשדברים לא הולכים בדיוק לפי התוכנית.
כל ערב עלאי שוכב במיטתו וחושב על דברים שהיה רוצה שיקרו. הוא מפליג בדמיון וחושב על מה שיכול להיות ועל מה שהיה רוצה שיקרה. כל משאלה שלו מתחילה במילה "הלוואי". וכוללת תקוות וחששות – החל ממשחק עם חברים וכלה ברצון לשלום. יש משאלות אישיות, כמו להצליח בלימודים; משאלות חברתיות, כמו למצוא חברים; ומשאלות כלליות, כמו להצליח בספורט, לא להתייאש מכשלונות והכי חשוב – להיות מאושר.
כהורה, התרגשתי לראות את החיבור בין משאלות הילד למשאלות ההורה. אהבתי במיוחד שבסוף הספר אמא של עלאי מגלה לו את משאלת הלב שלה – משאלה מקסימה שכל הורה יכול להזדהות עימה. בסוף הספר הילדים מתבקשים להוסיף את המשאלה שלהם, מה שמעודד אותם להשתמש בדמיון ולהעז לחלום ולנסות שוב ושוב.
הספר מנוקד והאיורים מקסימים וצבעוניים. הם מדגישים את רגשותיו של עלאי והופכים את הסיפור לחי ומוחשי, כך שהילדים מתחברים לטקסט גם חזותית. המסר המרכזי הוא שגם אם לא כל חלום מתגשם מיד, חשוב לא להתייאש מכשלונות ולנסות שוב ושוב – דבר שילדים יכולים ללמוד דרך הדמות של עלאי.
הסיפור יוצר הזדמנות לשיחה עם הילדים על חלומות, כישורים ואמונה בעצמם ומעודד אותם להעז ולנסות בלי פחד. כמו כן, הוא מדגיש שהתמדה, דמיון ואומץ יכולים להביא להישגים ולגילוי כישורים חדשים. בעמוד אחרון "קצת על הספר מאת הסופר" יש התייחסות של מחבר הספר לעניין ופניה ישירה לילד ולהורה. "הלוואי" מראה לנו שכל חלום, קטן כגדול, יכול להפוך למציאות כשיש אומץ ודמיון. אם לסכם, זהו סיפור מקסים שמזכיר לילדים ולמבוגרים – לחלום, להעז ולנסות שוב ושוב עד שמצליחים. אהבתי ואני ממליצה!
בשורה התחתונה: לפעמים משאלות מתגשמות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה