הגבול בין אדם למכונה מיטשטש בספר נהדר זה, העוסק בשאלות של תודעה, רגשות ומודעות עצמית. "יומני רובורצח" מאת מרתה וולס הוא הכרך הראשון בסדרה בת שבע נובלות והוא כולל את שתי הנובלות הראשונות בה: כשל מערכות ו־התניה מלאכותית.
הסדרה מתרחשת בעתיד חללי הנשלט בידי תאגידים רודפי בצע. כל משימה פלנטרית חייבת להיות מאושרת על ידם ומחויבת בליווי אנדרואידים (יחידות אבטחה), שכמובן מסופקים על ידי התאגיד עצמו. כאן נכנסת לתמונה יחידת האבטחה שלנו, או כפי שהיא מכנה את עצמה — רובורצח.
לרובורצח אין מגדר או איברים מגדריים — רק לרובוסקס יש איברים מיניים — והיא למעשה ישות מהונדסת המורכבת גם ממרכיבים אורגניים. הסיפור מסופר מנקודת מבטה, בגוף ראשון. רובורצח הוא מה שנקרא יחידת אבטחה מורדת: היא פרצה למודול המושל שלה כדי לצפות באופרות סבון. זה למעשה הופך אותה לעצמאית בשטח ומאפשר לה חופש פעולה. עם זאת, היא ממשיכה לשתף פעולה עם הממונים עליה כדי לא לעורר את חשדם.
בנובלה הראשונה — כשל מערכות — רובורצח מצוותת לצוות מחקר החוקר פלנטה מרוחקת. היא לא אוהבת בני אדם ומעדיפה להתבודד, אם כי את חברי הצוות שלה היא דווקא מחבבת. טוב, את רובם — מלבד אחד. כאשר מתברר שהצוות נתון תחת מתקפה, רובורצח עושה מעל ומעבר כדי להגן עליו, גם במחיר הסיכון שיתגלה שהיא אינה נתונה לשליטתם המלאה.
בנובלה השנייה — התניה מלאכותית — רובורצח מנסה לגלות את האמת מאחורי עברה רווי הדמים. היא חוברת לספינת מחקר בעלת בינה מלאכותית, אותה היא מכנה סמד (ראשי תיבות של ספינת חלל דפוקה), ויוצאת למתקן הכרייה שבו הכול התחיל, במטרה לקבל תשובות.
נהניתי מאוד מהספר והתאהבתי בדמות הראשית. למרות שהנובלות קצרות, הסופרת מיטיבה לשרטט את אופייה של רובורצח ואת הדמויות הסובבות אותה. נהניתי מהעלילה, מהרעיון המבריק שבמרכזה, מההומור ומהאינטראקציה והדינמיקה בין הדמויות.
רובורצח היא אנדרואידית שאי אפשר שלא לחבב: ביישנית, סובלת מחרדה חברתית, נרתעת מאינטראקציה עם אנשים, סרקסטית ואוהבת לבלות את שעות הפנאי המעטות שלה בצפייה באופרות סבון. היא מרגישה ביטחון רק כשהיא עטויה בשריון ומעדיפה להסתובב עם קסדת ראש כדי שלא יראו את הבעות פניה. לפי כל החוקים היבשים היא רק פיסת רכוש — כלי, איום שהופך לשימושי ובטוח באמצעות מודול מושל המאפשר שליטה מלאה עליה (וכרגע אינו מתפקד, תודה רבה). למרות
מה שהיא רוצה שיחשבו, היא בבירור אנושית ובעלת מודעות עצמית.
נהניתי לעקוב אחר מאבקה המתמשך עם אנושיותה המתפתחת. היא לא אוהבת מגע, מובכת לדבר על רגשות, ומרגיעה את עצמה בצפייה בסרטים. מצד אחד היא בוחרת להגן על לקוחותיה האנושיים ומצד שני כל רצונה הוא שרק יעזבו אותה בשקט וייתנו לה לצפות בתוכניות האהובות עליה. היא נלחצת כאשר מתייחסים אליה כאל אדם ואינה יודעת כיצד להתמודד עם זה. אהבתי במיוחד את החברות שלה עם סמד ואת הרעיון שגם בבינה מלאכותית ניתן למצוא רמזים לאנושיות, שכן הספינה סובלת ממשברים קיומיים בעקבות סדרות עצובות.
לסיכום, מדובר בספר נהדר המשלב בתוכו רעיונות מרתקים ונגישים. אהבתי את הבחירה של אופוס לאחד את שתי הנובלות הראשונות בכרך אחד ובכך לספק לנו הנאה כפולה. אני מקווה ששאר הנובלות יתורגמו בקרוב. מה שבטוח, אמשיך לקרוא גם את הבאות. אהבתי וממליצה בחום לחובבי הז’אנר, ולא רק.
בשורה התחתונה: חווית קריאה מענגת!
"יומני רובורצח 1" מאת מרתה וולס
ll Systems Red & Artifical Condtion by Martha Wells
תרגום: כנרת היגינס-דוידי
הוצאת אופוס, 226, 224 עמ'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה