"תמר עם השיער" מאת לי יאנג

 











"תמר עם השיער" מאת לי יאנג הוא ספר ילדים על בחירה, הקשבה ללב והליכה נגד הזרם. הוא נסוב סביב ילדה בעלת שיער ג'ינג'י ארוך ומרשים שמתעקשת להחליט מה טוב לה, גם אם הסובבים אותה חושבים אחרת.

לתמר שיער ג'ינג'י ארוך ומשגע שממשיך לגדול ולגדול. כולם מתלהבים ממנו ומבקשים ממנה להמשיך להאריכו, אך שוכחים לשאול אם טוב לה עם האורך. בכל יום הוריה יוצרים לה תסרוקת חדשה ומקורית. יום אחד לתמר נמאס. השיער כבד לה, חם לה והיא רוצה שינוי. היא מחליטה שהגיע הזמן להסתפר, למורת רוחם של הוריה, שמנסים לשכנע אותה להשאיר את שיערה הארוך. תמר מתעקשת ובאה עם רעיון מבריק מה לעשות עם השיער לאחר התספורת.

הספר חמוד מאוד ותוספת מקסימה לכל ספריה. האיורים המקסימים מוסיפים חיים לסיפור ומבליטים את הטקסט. השיער של תמר כמעט הופך לדמות בפני עצמה, והוא מוצג בצורה צבעונית ומלאת דמיון. אהבתי גם את ההומור שבספר, המציג שיער שיכול "לחמם בחורף, להסיר אבק ולהבריש שטיחים".
 
אהבתי את הרעיון שתמר מקשיבה לעצמה ולא נכנעת ללחץ חיצוני. לפעמים משהו שאחרים רואים כיפה ומיוחד יכול להוות מטרד לבעליו, וחשוב שגם ילדים ילמדו לבחור במה שמתאים להם. בעיניי, זהו מסר יפה על הקשבה לעצמנו ועל כך שמותר לנו לשנות את המראה שלנו כשהוא כבר אינו מתאים לנו. אהבתי גם את הסיום היצירתי, אם כי הייתי מעדיפה שהשיער שנגזר ייתרם להכנת פאה. בעיניי, זה היה מוסיף לסיפור גם מסר של נתינה. הספר מתאים לילדי גן וראשית קריאה ומומלץ!

בשורה התחתונה: לפעמים שינוי קטן עושה הבדל גדול!

"תמר עם השיער" מאת לי יאנג
איורים: רעיה קרס
הוצאת כנרת, 34 עמ', 2026

"סיפור מסריח" מאת דאב פילקי

 











"סיפור מסריח" מאת דאב פילקי הוא ספר ילדים משעשע על כלבה בשם פמה, שהבל פיה, איך לומר זאת בעדינות, מסריח. דאב פילקי מוכר בזכות סדרות קפטן תחתונים ואיש הכלב, והפעם הוא מביא סיפור משעשע שעומד בפני עצמו.

למשפחת צחינלי יש כלבה בשם פמה, שריח הנשימה שלה כל כך נורא, שבכל פעם שהיא פותחת את הפה משהו רע קורה. צמחים נובלים, דגים מתעלפים ואפילו הבואשים מתרחקים ממנה. לאחר שגם הסבתא נופלת קורבן לריח הנורא, ההורים מחליטים למסור את הכלבה. שני ילדיהם עושים כל שביכולתם כדי למצוא דרך להיפטר מהריח הרע ולהשאיר את פמה בבית. בסופו של דבר, דווקא פמה מצילה את היום.

הספר מנוקד, משעשע ומלא במשחקי מילים סביב ריחות. האיורים הצבעוניים מצחיקים ומלאים בפרטים קטנים, כמו הטפט המתקלף בגלל הריח, המונה ליזה שסותמת את אפה, הדג המעולף באקווריום וכותרות העיתונים. נהניתי במיוחד מהפרטים הקטנים שהסתתרו באיורים.

אהבתי שהמשפחה לומדת בסופו של דבר לקבל את הכלבה כפי שהיא, למרות ריח הפה שלה. פחות אהבתי שההורים היו מוכנים למסור אותה רק בגלל הריח הרע. הייתי מנצלת את הסיפור כדי לדבר עם הילדים על כך שגם לבעלי חיים יש רגשות, ושריח רע או פגם כזה או אחר אינם סיבה לוותר עליהם. בעיניי, המסר היה חזק עוד יותר אילו המשפחה לא הייתה חושבת למסור את פמה מלכתחילה. בסופו של דבר, הספר מזכיר לנו שמה שנראה בתחילה כחולשה עשוי להתגלות דווקא כחוזקה, מסר יפה וחשוב. הספר מתאים לילדי גן ולראשית קריאה, וכמובן מומלץ.

 בשורה התחתונה: אל תשפטו לפי הריח.

"סיפור מסריח" מאת דאב פילקי
תרגום: שהם סמיט
הוצאת כנרת, 32 עמ', 2026

"דון קישוא" מאת דן בורנשטיין

 

איזה ספר חמוד! "דון קישוא" מאת דן בורנשטיין עוסק בתזונה ובאכילה נכונה. הורים רבים מוצאים את עצמם במאבק יומיומי עם ילדיהם כדי לשכנע אותם לאכול אוכל בריא במקום ג'אנק פוד, ולא תמיד בהצלחה יתרה.

אביה של מילי הוא גיבור־על בסתר המכונה דון קישוא (פרפרזה משעשעת על דון קישוט). הוא תמיד אומר לבתו מה לאכול ומה לא, דבר שיוצר ביניהם לא מעט ריבים. ביום הוא אבא רגיל, ובלילות הוא גיבור־על. יום אחד מילי מגלה שאביה יוצא להילחם בלילות ומבקשת לדעת נגד מי הוא נלחם. האב מסרב לגלות את סודו, אך מתרצה לקחת אותה איתו לאחת ממשימותיו. עם רדת הלילה, מילי ואביה יוצאים למשימה סודית בסופר השכונתי, שם מחכה להם הרפתקה משעשעת; כזו שאחריה אולי גם אתם תסתכלו קצת אחרת על ירקות וממתקים.

אהבתי את הרעיון של הצגת נושא התזונה בדרך הומוריסטית. אני, לעומת האב, מעולם לא ניהלתי מלחמות אוכל עם ילדיי. הם תמיד אכלו אוכל בריא, אבל הייתה להם גם מגירת חטיפים שממנה יכלו לקחת כרצונם. בהתחלה הם התלהבו, אבל עם הזמן בקושי נגעו בחטיפים והמגירה נשארה כמעט תמיד מלאה. אני חושבת שדווקא הגבלה על חטיפים עלולה לגרום לילדים לרצות אותם יותר או לחפש אותם אצל חברים.

אהבתי  את הקריצה לדון קישוט. בדומה לאביר שנלחם בטחנות רוח, גם האב יוצא שוב ושוב למאבק במאכלים הלא בריאים, שאותם הוא רואה כאויבים. אהבתי גם שמילי לא ממהרת להשתכנע ונוטה דווקא לצד של המאכלים הטעימים. וכן, הלא בריאים.

הספר מעביר מסר על תזונה בריאה בצורה קלילה ומשעשעת. האיורים הצבעוניים מלאי חיים והבעה, העלילה משעשעת, ואני חושבת שהוא יתאים במיוחד לילדי גן ולראשית קריאה. בסך הכול זהו ספר חמוד ומהנה, ואני בהחלט ממליצה עליו.

בשורה התחתונה: גיבור־על עם שליחות!

"דון קישוא" מאת דן בורנשטיין
מאייר: עובדיה בנישו
הוצאת כנרת, 34 עמ', 2026