אֶפְרוֹחִית הַקְּטַנָּה רוֹצָה לַחְזֹר לַבֵּיצָה וְלִבְקֹעַ מִמֶּנָּה שׁוּב. הִיא רוֹצָה גַּם שֶׁאִמָּא תַּרְנְגֹלֶת תַּמְשִׁיךְ לִדְגֹּר עָלֶיהָ וְתִהְיֶה רַק שֶׁלָּהּ. וּבִכְלָל, הִיא תָּמִיד רוֹצָה אֶת מָה שֶׁכְּבָר הָיָה. וּמָה אִמָּא שֶׁלָּהּ אוֹמֶרֶת לָהּ?
מי מאיתנו לא מתרפק מדי פעם על העבר ומתגעגע למה שהיה? גיבורת ספרנו משתוקקת לחזור לכל שלב ושלב בגלגולה מביצה לאפרוחית לתרנגולת בוגרת.
האפרוחית שלנו מתגעגעת למה שהיה ולא יחזור. במקום ליהנות מההווה, פניה אל העבר. בהיותה ביצה, היא רוצה לחזור לבטן אמה. בסיום שלב הדגירה היא רוצה שאמה תמשיך לדגור עליה. כשהיא בוקעת מהביצה, היא רוצה לחזור לביצה. כשהיא כבר אפרוחית, היא לא רוצה לחלוק את אמה עם אחיה ורוצה שאמה תהיה רק שלה. הבנתם את הרעיון. בכל שלב האם עונה לה בסבלנות אין קץ שמה שהיה היה וצריך להמשיך הלאה. בשלב מסוים מבינה האפרוחית שמה שהיה היה ושצריך ליהנות מהקיים.
כפי שלומדת האפרוחית, אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, עד כמה שנרצה בכך, וצריך ליהנות מההווה על כל המשתמע מכך. במקום ליהנות מההווה, היא ממשיכה לרצות את מה שכבר חלף, עד שיורד לה האסימון. זהו ספר שיכול להתאים במיוחד לפעוטות שמתקשים להתמודד עם שינויים בחייהם ועם תהליך הגדילה.
זהו ספר קרטון קשיח המתאים לידיים הקטנות של הפעוטות ועמיד בפני נזקים. בכל צמד עמודים יש טקסט קצר המלווה באיור מקסים התואם אותו. האיורים המקסימים מוארים, וצבעי הפסטל יוצרים רקע נעים לקריאה. החזרתיות של המשפט “מה שהיה היה” לאורך הספר יוצרת קצב מוכר ומהנה ופעוטות ייהנו להשלים לבד את המשפט החוזר. הספר מתאים מאוד להקראה, והפעוט ייהנה לדפדף בו לבד ולעיין באיוריו. בסוף הספר מופיעה תמונה מקסימה של האפרוחית ומשפחתה, לצד הקדשה נוגעת ללב של הסופרת. אהבתי ואני ממליצה!
בשורה התחתונה: מה שהיה הוא שיהיה!
"מה שהיה היה" מאת יעל גובר
איור: מאיה שלייפר
הוצאת כנרת, 2026, לא ממוספר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה