יום שני, 6 ביולי 2026

"עולמות שבורים 1 - מלחמה" מאת סי להב


 

















"עולמות שבורים 1 – מלחמה" מאת סי להב הוא ספר פנטזיה אפית אפלה למבוגרים וספר הביכורים של הסופרת, שנכתב במסגרת השיקום שלה לאחר אירוע מוחי שעברה בגיל 27. זהו הספר הראשון בטרילוגיה וזכיתי בו במסגרת הגרלה בפייסבוק. הספר שלי הוא מס' 37 מתוך 400 מהדורות מיוחדות, והוא הגיע עם סימנייה מעוצבת של בית משפחת ואדומתאל והפגיון של אשת באקסס, שאליו חוברו כנפיים של שד ומלאך. מגניב!

הספר עוקב אחר אליס, שוזרת סלים צעירה מכפר קטן בשם אקטון, שנקלעת בעל כורחה למלחמה בין שדים ומלאכים. היא מנודה על ידי סביבתה בשל שונותה, ומתוייגת כמשוגעת משום שהיא שומעת קולות. זמן קצר לאחר מות אמה, מלאכים פושטים על הכפר שלה ומחריבים אותו לחלוטין. בעזרתם של נייט, מלאך מורד, ודמיאן, שד זעוף פנים, היא מצליחה להימלט ומוצאת את עצמה במרדף על חייה. כך מתחיל מסע הישרדות מרתק בין ממלכות ועולמות, שבמהלכו אליס מתחילה לגלות את כוחותיה, מבינה שכל אמונותיה שגויות מהיסוד ושייתכן שהיא המפתח להכול.

בסך הכול נהניתי מהספר, למרות שבהתחלה היה לי קצת קשה עם עודף המושגים והשמות שהופצצנו בהם, ולקח לי זמן להישאב לעלילה. בסוף הספר יש מפתח מושגים שבו נעזרתי בתחילה, אבל בהמשך כבר לא היה לי צורך בו, והקריאה זרמה יותר. הייתי מעדיפה שהמושגים ישולבו בתוך הפרק עצמו או שלפחות תהיה כוכבית בתחתית העמוד עם הפניה לעמוד המתאים, אך זה באמת בקטנה. הספר כולל מפות מפורטות של העולמות השונים ביבשת אפאדרה, לצד איורים מרהיבים של סצנות ודמויות שהאירו את המסופר.

הרעיון של הצגת מלאכים כרעים ושדים כטובים אינו חדש בז’אנר, אבל המקוריות כאן נמצאת בביצוע, בתפניות העלילתיות ובבניית העולם העשירה מבחינת ההיסטוריה, אוצר המילים הייחודי והמורכבות שלו. התרשמתי מתיאורי גן העדן והגיהינום, על שלל הבדליהם, ואהבתי שהסופרת לא מאכילה את הקורא בכפית ומאפשרת לו לגלות את העולם והמיתולוגיה יחד עם אליס. המלאכים והשדים אנושיים למדי ובעיניי דווקא הבחירה להאנישם מוסיפה ולא גורעת מהסיפור. להפך, היא הופכת אותו לאמין יותר.

בספר תמצאו נבלים מכל הסוגים (מלאכים, שדים וגם בני אדם), לצד דמויות אפורות ודמות נשית ראשית חזקה שמתפתחת לאורך העלילה. כל דמות מורכבת מפסיפס של אירועים וסיפורי רקע שגורמים לה להרגיש אמיתית. מבין דמויות המשנה נימורה במיוחד נכנסה לליבי, ואני מקווה לקרוא עליה עוד בהמשך. אהבתי גם את נייט ודמיאן ואת החברות האמיתית שהתפתחה ביניהם.

האווירה לאורך רוב הספר קודרת, אך רגעי ההומור שמבצבצים מדי פעם והאינטראקציה בין הדמויות מאזנים אותה. הספר מרתק בנגיעה האנושית שלו, ואף דמות לא בטוחה מפני סוף מוקדם מהצפוי. הסופרת לא מרחמת על הדמויות או על הקוראים... יש כאן כאב, אובדן, בדידות ואכזריות לצד רגעים אנושיים קטנים ואפילו בעירה איטית של רומנטיקה שאינה משתלטת על העלילה. אני מודה שהסוף קצת עיצבן אותי ולרגע אפילו עשיתי הפסקת קריאה. למה ככה?!

הספר מיועד כאמור למבוגרים בשל תוכנו הקשה בחלק מהפרקים. מלבד סצנת סקס קצרה ולא גרפית, אין סמאט וטוב שכך. מבחינתי, פנטזיה טובה לא זקוקה לזה כדי להיות סוחפת. רוב הקצוות נסגרים, אך לא כולם, בכל זאת זה ספר ראשון בטרילוגיה. 

אל תבהלו מעובי הספר. למרות אורכו, הוא נגמע במהירות. בקיצור, אם אתם אוהבים את הפנטזיה שלכם אפלה עם דמויות אפורות ועלילה שלא עושה הנחות לקורא, זהו הספר בשבילכם. זוהי פתיחה חזקה לטרילוגיה מסקרנת, ואני כבר מחכה להמשך. ממליצה כמובן!
 
* הספר כולל תכנים מורכבים וקשים לקריאה. הסופרת מציינת כי כל האירועים והתכנים נכתבו לפני אירועי ה-7 באוקטובר, ולכן כל קשר למציאות הוא מקרי לחלוטין. רשימת הטריגרים המלאה מופיעה בסוף הספר וכוללת עינויים, אונס, זנות, סמים, טבח, ‬אלימות‭ ‬פיזית‭, ‬מינית‭ ‬ומילולית, מוות.

בשורה התחתונה: ספר שישחק לכם במוח ויותיר אתכם להוטים לעוד!

"עולמות שבורים 1 - מלחמה" מאת סי להב
עורכת ספרותית: אור בארי וג'ני הרמן
עריכה לשונית: ד"ר רינה ז'אן ברוך
עימוד ועיצוב: נטליה אלגלי 
איורים: יבגניה הרמן

הוצאה עצמית, 2026, 614 עמ'


יום רביעי, 17 ביוני 2026

"געגועים" מאת תמר אגדי


 













"געגועים" מאת תמר אגדי יצא לראשונה ב־2001, וכעת יצאה לו מהדורה מחודשת. תמר אגדי הוא שמה הבדוי של חוקרת בתחום הביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא מורכב מראשי התיבות של שמות ילדיה. הספר "געגועים" נכתב יחד עם ילדיה לאחר מותו של אבי המשפחה בטרם עת בתאונת דרכים. הסיפור מובא בגוף ראשון מפיו של עומר בן השמונה, בן שני במשפחה של ארבעה ילדים.

משפחת אגדי הייתה משפחה מאושרת עד אותו יום אומלל שבו נפצע האב קשה בתאונת דרכים ולא שרד. לאחר מותו, המשפחה מנסה לתפקד כרגיל, אך הכאב והגעגועים אינם פוסקים. לעומר יש הרבה מה לומר לאמו, אך היא עסוקה. סבתו מציעה לו לשפוך את ליבו במחברת, וכך נולד הספר שבו משתף אותנו עומר בתהליך האבל, בזיכרונותיו מאביו ובגעגועים הבלתי פוסקים אליו. הוא כותב על חששות הילדים שיקרה משהו לאם ועל יחס הסביבה אליהם. עומר מספר כל זאת ברגש ובאהבה בצורת יומן נוגע ללב הנפרש על פני שלוש שנים. 

הכתיבה פשוטה אך מדויקת, ומצליחה להעביר את עולמו הפנימי של ילד בצורה אמינה מאוד. הבחירה ביומן בגוף ראשון מחזקת את תחושת האותנטיות ומאפשרת הזדהות עם הכותב. הגעגועים לאדם אהוב שהלך לעולמו אינם פוסקים לעולם וקשים בכל גיל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בילד. למזלו של עומר הייתה לו אם חזקה ותומכת ומשפחה אוהבת שעזרה לו ולאחיו להתמודד עם השכול. 

הספר אינו מנוקד, ולכן מתאים לילדים שקוראים ללא ניקוד. עם זאת, הוא אינו מתאים לכל אחד בשל נושאו הכואב והרגיש. ילדים שחוו אובדן ומחפשים דמות להזדהות עמה יתחברו אליו במיוחד. הספר מלווה באיורים עדינים התואמים לרוחו.

בתור מי שחוותה אובדן אף היא, יכולתי להזדהות איתם. הכאב והגעגועים אינם נעלמים, רק דוהים, ומה שנשאר הם הזיכרונות מהאדם האהוב. לא סתם אומרים שהחיים חזקים מהכול וממשיכים, גם אם נדמה שהעולם עצר מלכת. המוטו הזה חוזר לאורך הספר, ובא לידי ביטוי היטב בדבריו של עומר: "אני יודע שאבא היה עושה הכל כדי שיהיה לנו טוב ושנהיה מאושרים, ואני החלטתי עם עצמי ועם אחי שחשוב לחיות וליהנות ממה שיש" - מוטו חשוב לחיים. זהו ספר נוגע ללב שמצליח ללוות את הקורא לאורך תהליך האבל ומומלץ!

בשורה התחתונה: סיפור של געגוע וכאב! 

"געגועים" מאת תמר אגדי
איור: מירב כהן
הוצאת שוקן, 40 עמ'
הוצאה מחודשת 2026

"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר


 









"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר עוסק בלחצים חברתיים שליליים ובדרכי ההתמודדות איתם. קראתי מספר ספרים של יעל פדר שאהבתי. בכל ספר היא עוסקת בנושא חשוב אחר ומעבירה תכנים חינוכיים שהיא משלבת בתוך הסיפור.

הספר עוקב אחר ילדים בגן הילדים ובסביבה הביתית שלהם, ומציג את התמודדותם עם לחץ חברתי. במהלך משחק בגן, חלק מהילדים מטפסים על גג בית העץ שבגן, למרות איסור הגננת. הם מנסים לשכנע ילדים אחרים, וביניהם גיא, תמר ומאיה, להצטרף אליהם, ואף מאיימים שלא יהיו חלק מהחבורה אם לא יעשו זאת. גיא, למרות חששותיו, נכנע ללחץ החברתי, אך הבנות מסרבות. כאשר הסייעת רואה אותם על הגג היא פוקדת עליהם לרדת, ובהמשך הגננת מסבירה להם על הסכנות ולמה חשוב להקשיב ללב ולא להיכנע ללחצים חיצוניים.

בהמשך הסיפור אנו עוקבים אחר גיא ותמר בביתם. אמם מחזקת את המסר של הגננת ומסבירה להם שעליהם להקשיב לליבם וללמוד לתקשר את רצונם בצורה נעימה אך נחושה. הילדים מיישמים זאת בהצלחה עם חברתם ועם סבם. כדברי הכתוב:

"לִפְעָמִים הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אֲבָל הַפַּחַד שֶׁיִּכְעֲסוּ עָלֵינוּ, אוֹ הָרָצוֹן לִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים, גּוֹרְמִים לָנוּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ אַחֵר. דֶּרֶךְ מַצָּבִים שֶׁקּוֹרִים לְכֻלָּנוּ בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי לוֹמְדִים גַּיְא וְתָמָר לַעֲצֹר וּלְהַקְשִׁיב לַלֵּב, לְמָה שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בֶּאֱמֶת, וּמְגַלִּים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁרוֹצִים – בְּכֵנוּת וּבְאֹמֶץ, תּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּאֲחֵרִים."

הספר מעודד שיח על לחץ חברתי, תקשורת נכונה והקשבה לעצמך. דרך מצבים יומיומיים הילדים לומדים לעצור, לחשוב מה הם באמת מרגישים ורוצים, להציב גבולות אישיים ולהביע את עצמם בצורה ברורה ומכבדת. הם ילמדו לא ללכת אחר הזרם. כמו שאמי ז"ל נהגה לומר, "אם כולם יקפצו מהגג, גם את תקפצי??" 

הספר מנוקד ומתאים לקריאה עצמית או משותפת. מומלץ לקרוא אותו יחד עם הילד ולשוחח על הנושא. המסרים מועברים בצורה מעט דידקטית לטעמי, אך הדבר אינו פוגם בערכו של הספר. האיורים מקסימים ומוסיפים לחוויית הקריאה. מומלץ בהחלט!

בשורה התחתונה: חשוב לדעת מתי להגיד לא!

"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר
איורים: אסיה איזנשטיין 
הוצאת שוקן, 24 עמ', 2026 




"פינוקי הולך לישון" מאת אריק היל


 

 

 

 

 


"פינוקי הולך לישון" מאת אריק היל הינו ספר נוסף בסדרת פינוקי הנהדרת. ילדיי מאוד אהבו את ספרי פינוקי בילדותם ובצדק. גם אני אוהבת את הסדרה. יש בה קסם למרות פשטותה לכאורה. הסדרה עוקבת אחר פינוקי, כלבלב חמוד עם כתמים חומים בבטן ובזנב, וכל ספר בה סובב סביב הרפתקה חדשה של פינוקי.  

הפעם הספר עוקב אחר הכנות השינה של פינוקי שלנו. מגיע הערב וזה הזמן ללכת לישון. פינוקי מסדר את צעצועיו, מתקלח, מצחצח שיניים ואז נעלם. הוריו מחפשים אותו בכל המקומות האהובים עליו, ואנחנו מחפשים יחד איתם.

כמו בכל ספר בסדרה, גם בספר זה מצורפים חלונות הצצה בכל דף שמתחתיהם מצויה הפתעה. הילדים ייהנו לפתוח את החלונות ולגלות מה מסתתר מאחוריהם וכמובן לחפש אחר פינוקי. הטקסט בספר קצר, והאיורים הצבעוניים בשילוב חלונות ההצצה הם שהופכים את חוויית הקריאה למהנה כל כך.

זהו ספר חמוד מאוד, בדיוק כמו שאר ספרי הסדרה. דפיו קשיחים ומתאימים לאצבעות קטנות. כל ספר בסדרה עומד בפני עצמו, כך שאפשר ליהנות מהספר גם ללא היכרות מוקדמת עם פינוקי. זהו סיפור נהדר להקריא לילד לפני השינה, ובכלל, ומומלץ בהחלט!

בשורה התחתונה: פינוקי שולט!!!

"פינוקי הולך לישון" מאת אריק היל
תרגום: יעל קליפר
הוצאת שוקן, 16 עמ', 2026 


יום שלישי, 26 במאי 2026

"העיר וחומתה החמקמקה" מאת הרוקי מורקמי


 

 











כל ספר חדש של מורקמי הוא חגיגה עבורי!!! אני אוהבת את ספריו של הרוקי מורקמי, בייחוד הסוריאליסטים שביניהם, וקראתי את רובם מלבד אחד או שניים. שמחתי לצלול שוב לתוך מילותיו של מורקמי לאחר תקופה ארוכה שבה לא יצא ספר חדש שלו. הספר מבוסס על נובלה קצרה שפורסמה ב- 1980 והורחבה על ידי הסופר בתקופת הקורונה. אגב, יש גם אזכור קטן למגפה בספר.

"העיר וחומתה החמקמקה" מאת הרוקי מורקמי הוא רומן ריאליזם קסום משובח העוקב אחר גיבור עלום שם, מוטיב חוזר בספריו של מורקמי, המחפש משמעות לחייו. הספר כתוב בגוף ראשון ועוסק בזיכרון, געגוע ואובדן זהות דרך מסע פיזי ומטפורי של הגיבור. הוא מחולק לשלושה חלקים הנעים בין מציאות לדמיון בצורה הרמונית.

גיבור הספר הוא רווק בן 45 שעדיין לא התאושש מאובדן אהבת נעוריו ושוגה בזיכרונותיו עליה. געגועיו אליה עיצבו את דמותו. הגיבור והנערה, שניהם אאוטסיידרים בדרכם, נפגשו בתחרות כתיבה בהיותו בן 17 והיא בת 16. הם התחילו להתכתב ולהיפגש, ויחד דמיינו עיר מוקפת חומה, שבה שומר סף חסון מונע כניסה ויציאה ממנה, חדי קרן משוטטים ברחובות, ולזמן, המסומל באמצעות שעון ללא מחוגים, אין משמעות. אה, כן, ומי שנכנס לעיר נאלץ להיפרד מצילו ואינו יכול עוד לעזוב אותה.

 יום אחד הנערה, שאף היא חסרת שם, נעלמת ללא הסבר, לשברון ליבו של הגיבור. לימים הוא מוצא עצמו באותה עיר מסתורית, שבה הוא פוגש אותה שוב בספרייה המאחסנת חלומות מאובקים במקום ספרים, אך היא אינה זוכרת אותו.

שנים לאחר מכן הגיבור מתפטר מעבודתו רבת השנים בחברה להפצת ספרים ומתקבל לעבודה כמנהל ספרייה קטנה בעיירה מבודדת בהרים. שם הוא פוגש מספר דמויות ססגוניות, בהן מנהל הספרייה הקודם, הלובש חצאית וחובש כובע בארט, ונער מופנם המבלה את ימיו בקריאה בספרייה. גם שם הוא ממשיך להרהר בנערה, וניצב בפני החלטה קשה בנוגע לעולם שבו יבחר לחיות.

נהניתי מאד מהספר, מהכתיבה ומהגיגים. כמו בכל ספריו של הרוקי מורקמי, גם כאן מוטיבי הבדידות, הצל והחומה נוכחים מאוד. החומה בספר אינה רק גבול פיזי אלא כמעט ישות חיה. היא מייצגת את הפחד מהלא־נודע ומשינוי. ככל שהדמויות מנסות להגן על עצמן באמצעות הסתגרות, כך הן הולכות ומאבדות חלקים מעצמן. הצל למעשה מסמל את החלקים האבודים. כמו בכל ספריו גם כאן יש חתולה ואזכור קצר לבאר, מוטיב מוכר מספריו האחרים. הפעם לבאר אין תפקיד מהותי בסיפור, ואת תפקידה כסמל לצלילה לתת-מודע מחליפה החומה. 

אהבתי את ההתכתבות עם הסופר גבריאל גרסיה מארקס והקריצה לז'אנר הריאליזם הקסום שמאפיין את ספריהם של השניים. התרשמתי מתיאורי העיר עם החומה, מהפשטות של החיים בה ובעיירה המבודדת, מהמינימליזם באגירת חפצים, ומעל הכול, איך לא, מהספרייה המקומית הקטנה. הספר עוסק בנושאים מורכבים כמו מוות, אהבה, בדידות, ניכור קיומי ומציאת מקומנו בעולם, המוסיפים עומק רגשי ופילוסופי לעלילה.

למרות עוביו, הספר נלגם במהירות. יש לציין שהעלילה כאן אינה העיקר. הספר מונע יותר על ידי הדמויות ועולמן הפנימי מאשר על ידי ההתרחשויות עצמן. חוזק הספר טמון בכתיבה המינימליסטית, באווירה החלומית והמלנכולית לפרקים, ובהתבוננות פנימית לנפש האדם. הסיום, כדרכו של מורקמי, נותר פתוח מבלי לספק תשובות חד־משמעיות. יש חזרתיות קלה על תיאורים ומשפטים, אך זה לא פגם בהנאת הקריאה שלי.
 
קוראים המחפשים עלילה מהודקת, קצב מהיר או תשובות ברורות עשויים למצוא את הספר איטי ומופשט מדי, אך עבור מי שנהנים מאווירה חלומית, התבוננות פנימית וריאליזם קסום במיטבו יימצאו  כאן חוויית קריאה ייחודית. אוהבי מורקמי בהחלט ייהנו מהספר. אם עדיין לא קראתם את שאר ספריו, אולי עדיף לכם להתחיל דווקא ביצירות מוקדמות יותר שלו. אני בכל מקרה אהבתי מאוד את הספר וממליצה עליו בחום! 

בשורה התחתונה: כשהגבול בין דמיון למציאות מיטשטש!

"העיר וחומתה החמקמקה" מאת הרוקי מורקמי
תרגום: עינת קופר
הוצאת כנרת, 2026, 512 עמ' 

 

יום שבת, 23 במאי 2026

"נגמר הבית מלון" מאת עינת שחק


 














"נגמר הבית מלון" מאת עינת שחק עוקב אחר מסעה של אדריכלית זוטרה בת 32 ומסופר מנקודת מבטה בגוף ראשון בשילוב מחשבותיה המובאות בגופן שונה. הספר מתויג כקומדיה רומנטית, אך הוא לא קליל כלל ואפילו דרמטי לפרקים, והרומנטיקה כמעט שאינה מורגשת עד לחלקו האחרון של הספר.

דורי היא אדריכלית זוטרה העובדת תחת בוס שהיא לא סובלת והוא לא בדיוק אוהב אותה. היא מתאוששת ממערכת יחסים שנמשכה תשע שנים והסתיימה, ובינתיים קופצת מסטוץ לסטוץ במטרה למצוא את שאוותה נפשה. היא נמצאת בצומת דרכים מקצועי ולא בטוחה שהיא רוצה להמשיך לעבוד במקום עבודתה הנוכחי. הזדמנות עסקית שנקרית בדרכה, למכור קונספט ייחודי לרשת מלונות אהבה בטוקיו, מביאה אותה לבקש את שיתוף הפעולה של עמית בראל, יד ימינו של הבוס שאליו היא נמשכת בסתר. 

דקה לפני הטיסה של השניים ליפן, היא מקבלת טלפון בהול מבית החולים ומתבקשת להגיע לשם. שם היא מקבלת בשורת איוב על מצבה הרפואי. בניגוד לכל היגיון היא מחליטה לנסוע בכל זאת ליפן ולטפל בבעיה הרפואית כשתחזור. אממה, ביפן לא בדיוק מחכים לה, ושם היא נאלצת להתמודד עם נימוסים יפניים ומנהגים שזרים לה, תוך התמודדות עם הביורוקרטיה במערכת הבריאות. פוליטיקה משרדית, אינטריגות והרבה וסאבי מתבלים רומן זה. 

ציפיתי לספר קליל יותר, אולי בשל הכריכה הוורודה המושכת. בפועל קיבלתי ספר מורכב שדן בנושאים כבדים כמו סרטן, קריירה, זוגיות, סדרי עדיפויות ודימוי גוף, תוך דגש על מסעה הרגשי של הגיבורה והשינויים שעברה במהלכו. בסך הכול הספר היה מעניין לקריאה. הכתיבה שנונה וקולחת ברובה. סגנון הכתיבה הוא זרם תודעה (שילוב מחשבות המספרת בטקסט), שפחות מדבר אליי. נהניתי יותר מהסיפור עצמו מאשר מהמחשבות שלה, שלעיתים העיקו. אמנם הדבר עזר להכניס אותנו לנבכי ליבה של הגיבורה, אך בהחלט היה ניתן לקצץ בהן.

דורי היא דמות אותנטית שקל לחבב ולהזדהות איתה, אך לא אחת רציתי לנער אותה. יחסית לאישה נבונה, היא התנהגה בטיפשות לעיתים. רגשותיי לגבי עמית היו מעורבים, ורק לקראת הסוף הוא התחבב עליי. חיבבתי את איתן, ידידה הנאמן של דורי, ואת אחותה שעזרה לטפל בעניינים הביורוקרטיים. הקטע עם התייר הסקוטי היה משעשע ועזר להקליל סיטואציה קשוחה רגשית. התיאורים של יפן והפער התרבותי הוסיפו עניין וייחוד לעלילה. בתור ספר ביכורים, הספר בהחלט מבטיח ואקרא בשמחה ספרים עתידיים של הסופרת. מומלץ לאוהבי הז'אנר!

בשורה התחתונה: זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה!

"נגמר הבית מלון" מאת עינת שחק
הוצאת כנרת, 2026, 386 עמ'

יום רביעי, 20 במאי 2026

"חמישה שורדים" מאת הולי ג'קסון


 

 

 

 




 

"חמישה שורדים" מאת הולי ג'קסון הוא מותחן נוער אינטנסיבי הנפרש על פני שמונה שעות מותחות, שבו חופשה של חבורת צעירים הופכת במהרה למאבק הישרדות. זהו בדיוק מסוג הספרים שאני אוהבת, והוא ענה על כל ציפיותיי.

הסיפור מסופר מנקודת מבטה של רד בת ה-18, שאמה השוטרת נהרגה בזמן מילוי תפקידה בהיותה בת 13. רד עדיין לא התאוששה ממותה, הרוצח לא נתפס עד היום, והיא סובלת מרגשות אשם המתבטאים בבעיות זיכרון. היא וחמשת חבריה מחליטים לצאת לחוף הים בחופשת האביב שלהם ויוצאים לדרך בקרוואן. מלבד רד, יש את מדליין, חברתה הטובה ביותר; אוליבר, אחיה הבכור של מדליין, שלומד משפטים; וחברתו ריינה, שלומדת רפואה. יש גם את ארתור, שלומד בבית ספר אחר אך התחבר עם החבורה, ואת סיימון, שהוואן שייך לדודו. בהתחלה מצב הרוח של כולם מרומם, עד שטעות בניווט מובילה אותם ליער באמצע שום מקום, ללא קליטה סלולרית.

העלילה מסתבכת כשהם מבינים שמישהו יורה עליהם. צלף יורה בכל הצמיגים ובמיכל הדלק שלהם, והם נתקעים בשממה. אף אחד מהם לא ייצא בחיים אלא אם כן יתנו לו את מה שהוא רוצה, סוד שאחד מהם מסתיר. הם מקבלים ממנו מכשיר קשר וזמן מוגבל לגלות את הסוד, אחרת ייהרגו. כמעט כל אחד מהם מסתיר משהו והשאלה היא באיזה סוד חפץ הצלף. ככל שעובר הזמן, סודות נחשפים, המתחים עולים והשעון מתקתק. רק חמישה מהם ישרדו במותחן מהפך דפים זה. 

נהניתי מהספר וגמעתי אותו ביעף. הדמויות היו משורטטות היטב, עם אישיות ייחודית, ונהניתי לראות כיצד כל אחת מהן מתמודדת עם הלחץ בצורה שונה. היה מעניין לקרוא על הדינמיקה ביניהן, על הסודות שלהן, ועל האופן שבו הן מגיבות תחת לחץ של חיים ומוות. פחד ואינסטינקט ההישרדות משתלטים על ההיגיון והמוסר של חלק מהן. האמת היא שמלבד רד, לא התחברתי לאף דמות, והכי סלדתי מאוליבר, המבוגר שבחבורה. בנוסף, כל הסיפור מתרחש בפחות מ-24 שעות בתוך קרוואן, תארו לעצמכם!

הספר סוחף, ורמת האדרנלין עולה ככל שהעלילה נפרשת. הסופרת אומנם סוגרת את רוב הקצוות, אך הסוף פתוח ושתי שאלות נותרות ללא מענה. מה הקטע עם הווילון שהוזכר שוב ושוב אך לא היה רלוונטי לעלילה?? כמו כן, במהלך הלילה נערכה הצבעה חשאית בנוגע לצעד הבא, ושניים הצביעו "כן". אחד מהם ידוע בוודאות, והיה מעניין לדעת מי היה השני שהצביע כן.

לסיכום, הקצב מהיר, הטוויסטים דרמטיים והמתח מורגש מאוד ולא מרפה. הכתיבה קולחת מאוד, ולא יכולתי להפסיק לקרוא. חובבי מותחנים עם אווירה קלסטרופובית ימצאו כאן חוויה מורטת עצבים שלא תיתן להם לנשום עד העמוד האחרון. אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: מתח ללא הפסקה!

"חמישה שורדים" מאת הולי ג'קסון
תרגום: יואב אבני
הוצאת כנרת, 2026, 348 עמ' 

יום שני, 18 במאי 2026

"הרפתקאות דודה ריקה בשוודיה המשוונית" מאת ינץ לוי


 













"הרפתקאות דודה ריקה בשוודיה המשוונית" מאת ינץ לוי הוא הספר הראשון בסדרת ההמשך ל"הרפתקאות דוד אריה", והוא מוצלח לא פחות. אני אוהבת את ספרי הסופר ושמחתי כשיצא ספר חדש לילדים פרי עטו. המספר הוא צפריר, אחיינה של דודה ריקה, המתעד את סיפוריה המשעשעים לטובת משפחתו. צפריר הוא ילד סנדוויץ'. יש לו אח גדול ואחות קטנה שתמיד סולחים לה על הכול, ולכן הוא מרגיש מעט מקופח. כלומר, עד שדודה ריקה מגיעה ומשתפת אותו בחוויותיה משוודיה המשוונית.

אז מי זו דודה ריקה אתם שואלים? זו הדודה הקולית שכל אחד היה רוצה. דודה ריקה היא אישה הרפתקנית בעלת שיער ג'ינג'י בולט וסגנון לבוש ייחודי הכולל מטפחת תכלת, מימייה, משקפיים ומגפיים ירוקים שמשלימים את הופעתה הססגונית. אה, ויש לה גם רגל מעץ שאותה היא מכנה בולץ. בקיצור, אי אפשר לפספס אותה. היא תמיד מגיעה בביקורי פתע ללא הודעה מוקדמת ומשפרת את מצב רוחו של צפריר בסיפוריה הבלתי נשכחים.

הספר מורכב מארבעה סיפורים הכתובים בגוף ראשון ובהם נגלה איך נכנסה בטעות לאוזנו של ענק, למה יש לה רגל מעץ, איך נקלעה למשחק מחשב סוער שאיבד שליטה וכמעט בושלה בעקבותיו בקדרה, ואיך כמעט הפכה לסרטון כאשר לקחה רכבת לעתיד. הספר מנוקד וכתוב בגובה העיניים של הילד. כל סיפור עומד בפני עצמו, מה שהופך את הספר לנוח במיוחד לקריאה עצמית או להקראה. 

נהניתי לקרוא את הסיפורים שהזכירו לי את בדיותיו המשעשעות של הברון מינכהאוזן. כמו אצל הגוזמאי המפורסם, גם כאן הגבול בין אמת לדמיון מיטשטש לחלוטין, וזה כל הכיף. גם מבוגרים  ימצאו את עצמם מחייכים מההומור ומהדמיון הפרוע של הסופר. הסיפורים מלווים באיוריו המעולים של אבי בלייר, שהשלימו את חוויית הקריאה והפכו אותה למוחשית וחיה.

הספר מלווה במסרים עדינים של קבלת השונה, דימוי גוף, חשיבה חיובית, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, עם דגש על חשיבות הקשרים המשפחתיים והצורך להתנתק מהמסכים לטובת החיים האמיתיים. מעבר להרפתקאות המופרכות, אהבתי במיוחד את הקשר החם בין צפריר לדודה ריקה ואת הדרך שבה היא גורמת לו להרגיש שרואים אותו. ילדים שאוהבים סיפורים בעלי דמיון, הומור והרפתקאות גדולות מהחיים יהנו במיוחד מהספר ומהאיורים המרהיבים. אהבתי ואני ממליצה! 

בשורה התחתונה: הברון מינכהאוזן, מאחוריך!

"הרפתקאות דודה ריקה בשוודיה המשוונית" מאת ינץ לוי
איורים: אבי בלייר
הוצאת כנרת, 2026, 112 עמ'

יום ראשון, 17 במאי 2026

"מה שהיה היה" מאת יעל גובר

 












אֶפְרוֹחִית הַקְּטַנָּה רוֹצָה לַחְזֹר לַבֵּיצָה וְלִבְקֹעַ מִמֶּנָּה שׁוּב. הִיא רוֹצָה גַּם שֶׁאִמָּא תַּרְנְגֹלֶת תַּמְשִׁיךְ לִדְגֹּר עָלֶיהָ וְתִהְיֶה רַק שֶׁלָּהּ. וּבִכְלָל, הִיא תָּמִיד רוֹצָה אֶת מָה שֶׁכְּבָר הָיָה. וּמָה אִמָּא שֶׁלָּהּ אוֹמֶרֶת לָהּ? 

מי מאיתנו לא מתרפק מדי פעם על העבר ומתגעגע למה שהיה? גיבורת ספרנו משתוקקת לחזור לכל שלב ושלב בגלגולה מביצה לאפרוחית לתרנגולת בוגרת.

האפרוחית שלנו מתגעגעת למה שהיה ולא יחזור. במקום ליהנות מההווה, פניה אל העבר. בהיותה ביצה, היא רוצה לחזור לבטן אמה. בסיום שלב הדגירה היא רוצה שאמה תמשיך לדגור עליה. כשהיא בוקעת מהביצה, היא רוצה לחזור לביצה. כשהיא כבר אפרוחית, היא לא רוצה לחלוק את אמה עם אחיה ורוצה שאמה תהיה רק שלה. הבנתם את הרעיון. בכל שלב האם עונה לה בסבלנות אין קץ שמה שהיה היה וצריך להמשיך הלאה. בשלב מסוים מבינה האפרוחית שמה שהיה היה ושצריך ליהנות מהקיים.

כפי שלומדת האפרוחית, אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, עד כמה שנרצה בכך, וצריך ליהנות מההווה על כל המשתמע מכך. במקום ליהנות מההווה, היא ממשיכה לרצות את מה שכבר חלף, עד שיורד לה האסימון. זהו ספר שיכול להתאים במיוחד לפעוטות שמתקשים להתמודד עם שינויים בחייהם ועם תהליך הגדילה. 

זהו ספר קרטון קשיח המתאים לידיים הקטנות של הפעוטות ועמיד בפני נזקים. בכל צמד עמודים יש טקסט קצר המלווה באיור מקסים התואם אותו. האיורים המקסימים מוארים, וצבעי הפסטל יוצרים רקע נעים לקריאה. החזרתיות של המשפט “מה שהיה היה”  לאורך הספר יוצרת קצב מוכר ומהנה ופעוטות ייהנו להשלים  לבד את המשפט החוזר. הספר מתאים מאוד להקראה, והפעוט ייהנה לדפדף בו לבד ולעיין באיוריו. בסוף הספר מופיעה תמונה מקסימה של האפרוחית ומשפחתה, לצד הקדשה נוגעת ללב של הסופרת.  אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: מה שהיה הוא שיהיה!

"מה שהיה היה" מאת יעל גובר
איור: מאיה שלייפר
הוצאת כנרת, 2026, לא ממוספר

יום חמישי, 14 במאי 2026

הרואה 3 - השינוי האחרון מאת יובל אטיאס


 













הרואה 3 - השינוי האחרון" מאת יובל אטיאס הינו הספר השלישי בטרילוגיית הרואה החותם אותה לעילא ולעילא. זהו ספר פנטזיה רומנטית ישראלית לנוער בוגר המתרחש ברובו בבאר שבע. את שני הספרים הראשונים קראתי ואהבתי ושמחתי לחזור לעולם הזה, באדיבות נבחרת כנרת.

האמת, עבר די זמן מאז שקראתי את שני הספרים הראשונים בסדרה ולא זכרתי את כל הפרטים הקטנים, אולם הסופרת פיזרה מספיק אזכורים שעזרו לרענן את זכרוני. הספר ממשיך מאותה נקודה בה הסתיים קודמו. ייתכנו ספוילרים קטנים לספר השני בלבד, כך שאם טרם קראתם אותו מומלץ לכם לדלג על שתי הפסקאות הבאות ולעבור ישר לפסקה החמישית. 

הספר השני הסתיים עם הענקת שם הטוטם לפלג משבט הדובים וחטיפתה של תרז, הרואה של שבט הזאבים, לפני השלמת הזיווג ביניהם. להזכירכם, האנימלים משתייכים לשבטים שונים ולכל שבט טוטם משלו. בעוד שהאנימלים יכולים לשנות צורה לחיה אחת בלבד, הרבאנימלים הם בעלי יכולת לשנות צורה למספר חיות ובעלי כישורים ייחודיים.

מישהו קרוב לתרז בגד בה, וכעת היא כלואה בידי קרלוטה קראוזר, אויבת המין האנימלי, והרבאנימל שלה לואיס, שעורכים עליה ניסויים אכזריים כדי למצוא תרופות למחלות שונות ובעיקר כדי לרפא את מחלת הסרטן של אנליס, בתה של קרלוטה. פלג ויואב, השומר שלה ("ברסרקר"), משבט הזאבים מחפשים אותה נואשות. כדי להימלט, על תרז למצות את יכולותיה ולהתגבר על פחדיה. לאלים הקטנים אולי יש תוכניות גדולות עבור תרז, אך רק היא תוכל להכתיב את עתידה ועתיד העולם האנימלי כולו.

אהבתי את הספר ואני חושבת שהוא סוף מושלם לטרילוגיה. זהו גם הספר האפל, הרגשי והאינטנסיבי ביותר בטרילוגיה. לרוב איני אוהבת משולשי אהבה, אני מרגישה שהטרופ הזה מיצה את עצמו, אך פה זה נעשה בעדינות ועד הסוף לא ברור במי תרז תבחר. הרומנטיקה היא בעירה איטית ואינה תופסת את מרכז הבמה, אך היא בהחלט מוסיפה לעומק הרגשי של הסיפור. יואב מגונן ונאמן, פלג פגיע ורגיש (מועדון המדוכאים שולט!) ותרז אימפולסיבית ונחושה. היא דמות נשית העוברת תהליך של התבגרות וצמיחה פנימית. 

דמויות המשנה בנויות היטב ותרמו להתקדמות העלילה, אך לא גנבו את הפוקוס מהדמויות הראשיות. הסופרת מציגה גם כאן דמויות חדשות שמעשירות את העלילה. אפרופו דמויות משנה, אהבתי את רחל האימהית, סלדתי משרי, חכמת שבט הזאב בעלת הדעות הקדומות ותיעבתי את שרית, ראש המאפיה הרבאנימלית, ואת קרלוטה. מכיוון שחיבבתי את יואב ופלג, לא כל כך שינה לי מי ייבחר, אך כן הייתי סקרנית לגלות על מי ייפול הפור. רק אוסיף כי בחירת תרז הייתה הולמת בעיניי.

לא רק עלילה מרתקת, גם מסרים תמצאו פה. אהבתי את המסר של צמיחה מתוך משבר ולקיחת אחריות על בחירותינו. אין פה שחור לבן, ואפילו למרשעת שבסיפור (כן, קרלוטה, אני מסתכלת עליך) יש מורכבות ומניעים אישיים שמשפיעים על מעשיה; מה שמוביל את הקורא להרהר עד כמה אדם ירחיק לכת כדי להציל את אהוביו. בניית העולם מושלמת ונחשפת גם דרך הדמויות והחברה שבה הן חיות. הסופרת לא עושה לדמויות חיים קלים ומתעללת בחלקן. 

הספר הוא המשך ישיר של שני הספרים הקודמים, כך שאם טרם קראתם אותם מומלץ להתחיל בהם. העלילה מורכבת ומלאה בטוויסטים, והכתיבה הסוחפת נעה בגוף שלישי בין תרז (ברוב הפרקים), פלג ויואב. לספר צורף מארז הכולל סימניות, גלויות ושני מכתבים הממוענים ליואב ולפלג, שהקורא מתבקש לקרוא בסוף הספר מחשש לספוילרים. בעמוד האחרון מחכה לכם קוד QR עם הפתעות מעולם האנימלים, כולל שאלון שבו ניתן לגלות לאיזה טוטם אתם משתייכים.

לסיכום, זהו ספר פנטזיה כחול לבן מקורי שנהניתי לשקוע בתוכו. הייתי במתח לדעת כיצד תסגור הסופרת את הסיפור, והסוף בהחלט עמד בציפיותיי. הספר מיועד בעיקרון לנוער, אך גם מבוגרים יותר ייהנו ממנו. זה אמנם סוף הסיפור של תרז, אך אני מקווה שזה לא סוף הסיפור של העולם האנימלי. אשמח לקרוא ספרים נוספים בעולם זה. מומלץ בחום!

אזהרת טריגרים
: חטיפות, עינויים, כליאה, אלימות וניסויים אכזריים. 

בשורה התחתונה: ספר שלא תרצו להניח מהיד! 
























הרואה 3 - השינוי האחרון מאת יובל אטיאס
הוצאת כנרת, 384 עמ', 2026