"געגועים" מאת תמר אגדי יצא לראשונה ב־2001, וכעת יצאה לו מהדורה מחודשת. תמר אגדי הוא שמה הבדוי של חוקרת בתחום הביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא מורכב מראשי התיבות של שמות ילדיה. הספר "געגועים" נכתב יחד עם ילדיה לאחר מותו של אבי המשפחה בטרם עת בתאונת דרכים. הסיפור מובא בגוף ראשון מפיו של עומר בן השמונה, בן שני במשפחה של ארבעה ילדים.
משפחת אגדי הייתה משפחה מאושרת עד אותו יום אומלל שבו נפצע האב קשה בתאונת דרכים ולא שרד. לאחר מותו, המשפחה מנסה לתפקד כרגיל, אך הכאב והגעגועים אינם פוסקים. לעומר יש הרבה מה לומר לאמו, אך היא עסוקה. סבתו מציעה לו לשפוך את ליבו במחברת, וכך נולד הספר שבו משתף אותנו עומר בתהליך האבל, בזיכרונותיו מאביו ובגעגועים הבלתי פוסקים אליו. הוא כותב על חששות הילדים שיקרה משהו לאם ועל יחס הסביבה אליהם. עומר מספר כל זאת ברגש ובאהבה בצורת יומן נוגע ללב הנפרש על פני שלוש שנים.
הכתיבה פשוטה אך מדויקת, ומצליחה להעביר את עולמו הפנימי של ילד בצורה אמינה מאוד. הבחירה ביומן בגוף ראשון מחזקת את תחושת האותנטיות ומאפשרת הזדהות עם הכותב. הגעגועים לאדם אהוב שהלך לעולמו אינם פוסקים לעולם וקשים בכל גיל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בילד. למזלו של עומר הייתה לו אם חזקה ותומכת ומשפחה אוהבת שעזרה לו ולאחיו להתמודד עם השכול.
הספר אינו מנוקד, ולכן מתאים לילדים שקוראים ללא ניקוד. עם זאת, הוא אינו מתאים לכל אחד בשל נושאו הכואב והרגיש. ילדים שחוו אובדן ומחפשים דמות להזדהות עמה יתחברו אליו במיוחד. הספר מלווה באיורים עדינים התואמים לרוחו.
בתור מי שחוותה אובדן אף היא, יכולתי להזדהות איתם. הכאב והגעגועים אינם נעלמים, רק דוהים, ומה שנשאר הם הזיכרונות מהאדם האהוב. לא סתם אומרים שהחיים חזקים מהכול וממשיכים, גם אם נדמה שהעולם עצר מלכת. המוטו הזה חוזר לאורך הספר, ובא לידי ביטוי היטב בדבריו של עומר: "אני יודע שאבא היה עושה הכל כדי שיהיה לנו טוב ושנהיה מאושרים, ואני החלטתי עם עצמי ועם אחי שחשוב לחיות וליהנות ממה שיש" - מוטו חשוב לחיים. זהו ספר נוגע ללב שמצליח ללוות את הקורא לאורך תהליך האבל ומומלץ!
בשורה התחתונה: סיפור של געגוע וכאב!
"געגועים" מאת תמר אגדי
איור: מירב כהן
הוצאת שוקן, 40 עמ'
הוצאה מחודשת 2026
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה