יום שני, 20 ביולי 2026
"אל ינשוף לילה מאת כריש כלב" מאת הולי גולדברג סלואן, מג ווליצר
"אל ינשוף לילה מאת כריש כלב" מאת הולי גולדברג סלואן, מג ווליצר הינו ספר חמוד לנוער על חברות אמיתית, משפחות לא קונבנציונליות, אהבה וקבלה. קראתי ספר אחר של הולי גולדברג סלואן, החיים חלקי 7, ואהבתי ולכן שמחתי לשים ידי על ספר זה.
הסיפור, המסופר בצורת מיילים ומכתבים, עוקב אחר שתי נערות בנות 12 שחייהן מצטלבים. השתיים שונות לגמרי אחת מהשנייה. אייברי מניו-יורק היא תולעת ספרים, אוהבת מדע וינשופים, מפחדת ממים עמוקים, מחיידקים, מכלבים וכמעט מכל דבר אחר. לעומתה, בט מקליפורניה היא רוח חופשית, ספורטאית שלוקחת סיכונים, אוהבת לשחות ואוהבת בעלי חיים. שתיהן גדלו אצל אבות יחידניים, ולמרות שאייברי הכירה את אמה הביולוגית, בט יודעת רק שנולדה באמצעות פונדקאות. בט כותבת לאייברי על כך שאבותיהן הכירו זה את זה בכנס בשיקגו ומאוהבים ומתכננים לשלוח אותן למחנה קיץ כדי שיתחברו. כך מתחילה ביניהן חלופת מיילים שבמהלכה הן מנסות למנוע זאת בכל מחיר, אבל שום דבר לא הולך להן לפי התכנון. הן נאלצות ללכת למחנה הקיץ, ושם מחכות להן לא מעט תהפוכות.
הספר נכתב על ידי שתי סופרות, ולא הרגשתי מי כתבה מה; הכול נעשה בצורה אחידה. הספר כולו כתוב בצורת מיילים ומכתבים בין שתי הבנות ובהמשך גם בין דמויות נוספות. האמת, לא ציפיתי שכל הספר יהיה כתוב כך. זו לא צורת הכתיבה האהובה עליי, והייתי שמחה אם לפחות חלק מהאירועים היו מתוארים בזמן התרחשותם. היה חסר לי לחוות את המתרחש בזמן אמת ולא רק לקרוא עליו בדיעבד דרך ההתכתבויות. אבל זו רק אני. שלא תבינו לא נכון, זה נעשה היטב ולא פגם בהנאתי. המבנה של הספר מקל על הקריאה, שכן כל מייל מסומן בשם השולח ומציג את נקודת מבטו. בנוסף, הסופרות הצליחו להעניק לכל דמות קול ייחודי, כך שלא היה קשה להבחין מי כותבת בכל פעם.
אהבתי את הכינויים של השתיים. אייברי מכונה ינשוף לילה, שכן היא אוהבת ינשופים וטיפוס לילה. בט מכונה כריש כלב בשל אהבתה לחיות. יש לה שני כלבים וחתול, והיא הייתה רוצה גם עיזים גמדיות. שתי הגיבורות כבשו את ליבי. כל אחת מהן הביאה לסיפור אישיות שונה לחלוטין. נהניתי במיוחד לראות כיצד החברות ביניהן מתפתחת בהדרגה. למרות שהן שונות כל כך, כל אחת עוזרת לשנייה להתמודד עם הפחדים והחששות שלה, והקשר שנרקם ביניהן הרגיש טבעי ומשכנע. בנוסף, הן לומדות שגם מבוגרים אינם מושלמים, ושלא תמיד אפשר לשלוט בענייני הלב. מבין דמויות המשנה, האהובות עליי היו אמה הביולוגית של אייברי (מחזאית מפורסמת) וסבתה של בט, המכונה גאגא, שהוסיפה אתנחתא קומית לסיפור.
מלבד סיפור מעניין, הסופרות הכניסו כאן מסרים שלעתים הרגישו מעט מאולצים, כמו נושאי להט"ב והומופוביה, גזענות, קבלת השונה, יחס לבעלי חיים (אחת הגיבורות צמחונית) ועוד. גם הסיום פחות עבד עבורי, אבל זה עניין של טעם. למרות זאת, בסך הכול נהניתי מהספר. זהו ספר שמתאים במיוחד לקוראים צעירים שכבר קוראים ללא ניקוד, אך גם מבוגרים שאוהבים ספרי נוער מרגשים ייהנו ממנו. מומלץ!
בשורה התחתונה: סיפור חניכה נוגע ללב!
"אל ינשוף לילה מאת כריש כלב" מאת הולי גולדברג סלואן, מג ווליצר
תרגום: דנה טל
הוצאת זמורה, סדרת מרגנית, 311 עמ', 2026
יום שישי, 17 ביולי 2026
"תמר עם השיער" מאת לי יאנג
"תמר עם השיער" מאת לי יאנג הוא ספר ילדים על בחירה, הקשבה ללב והליכה נגד הזרם. הוא נסוב סביב ילדה בעלת שיער ג'ינג'י ארוך ומרשים שמתעקשת להחליט מה טוב לה, גם אם הסובבים אותה חושבים אחרת.
לתמר שיער ג'ינג'י ארוך ומשגע שממשיך לגדול ולגדול. כולם מתלהבים ממנו ומבקשים ממנה להמשיך להאריכו, אך שוכחים לשאול אם טוב לה עם האורך. בכל יום הוריה יוצרים לה תסרוקת חדשה ומקורית. יום אחד לתמר נמאס. השיער כבד לה, חם לה והיא רוצה שינוי. היא מחליטה שהגיע הזמן להסתפר, למורת רוחם של הוריה, שמנסים לשכנע אותה להשאיר את שיערה הארוך. תמר מתעקשת ובאה עם רעיון מבריק מה לעשות עם השיער לאחר התספורת.
הספר חמוד מאוד ותוספת מקסימה לכל ספריה. האיורים המקסימים מוסיפים חיים לסיפור ומבליטים את הטקסט. השיער של תמר כמעט הופך לדמות בפני עצמה, והוא מוצג בצורה צבעונית ומלאת דמיון. אהבתי גם את ההומור שבספר, המציג שיער שיכול "לחמם בחורף, להסיר אבק ולהבריש שטיחים".
אהבתי את הרעיון שתמר מקשיבה לעצמה ולא נכנעת ללחץ חיצוני. לפעמים משהו שאחרים רואים כיפה ומיוחד יכול להוות מטרד לבעליו, וחשוב שגם ילדים ילמדו לבחור במה שמתאים להם. בעיניי, זהו מסר יפה על הקשבה לעצמנו ועל כך שמותר לנו לשנות את המראה שלנו כשהוא כבר אינו מתאים לנו. אהבתי גם את הסיום היצירתי, אם כי הייתי מעדיפה שהשיער שנגזר ייתרם להכנת פאה. בעיניי, זה היה מוסיף לסיפור גם מסר של נתינה. הספר מתאים לילדי גן וראשית קריאה ומומלץ!
בשורה התחתונה: לפעמים שינוי קטן עושה הבדל גדול!
"תמר עם השיער" מאת לי יאנג
איורים: רעיה קרס
הוצאת כנרת, 34 עמ', 2026
"סיפור מסריח" מאת דאב פילקי
"סיפור מסריח" מאת דאב פילקי הוא ספר ילדים משעשע על כלבה בשם פמה, שהבל פיה, איך לומר זאת בעדינות, מסריח. דאב פילקי מוכר בזכות סדרות קפטן תחתונים ואיש הכלב, והפעם הוא מביא סיפור משעשע שעומד בפני עצמו.
למשפחת צחינלי יש כלבה בשם פמה, שריח הנשימה שלה כל כך נורא, שבכל פעם שהיא פותחת את הפה משהו רע קורה. צמחים נובלים, דגים מתעלפים ואפילו הבואשים מתרחקים ממנה. לאחר שגם הסבתא נופלת קורבן לריח הנורא, ההורים מחליטים למסור את הכלבה. שני ילדיהם עושים כל שביכולתם כדי למצוא דרך להיפטר מהריח הרע ולהשאיר את פמה בבית. בסופו של דבר, דווקא פמה מצילה את היום.
הספר מנוקד, משעשע ומלא במשחקי מילים סביב ריחות. האיורים הצבעוניים מצחיקים ומלאים בפרטים קטנים, כמו הטפט המתקלף בגלל הריח, המונה ליזה שסותמת את אפה, הדג המעולף באקווריום וכותרות העיתונים. נהניתי במיוחד מהפרטים הקטנים שהסתתרו באיורים.
אהבתי שהמשפחה לומדת בסופו של דבר לקבל את הכלבה כפי שהיא, למרות ריח הפה שלה. פחות אהבתי שההורים היו מוכנים למסור אותה רק בגלל הריח הרע. הייתי מנצלת את הסיפור כדי לדבר עם הילדים על כך שגם לבעלי חיים יש רגשות, ושריח רע או פגם כזה או אחר אינם סיבה לוותר עליהם. בעיניי, המסר היה חזק עוד יותר אילו המשפחה לא הייתה חושבת למסור את פמה מלכתחילה. בסופו של דבר, הספר מזכיר לנו שמה שנראה בתחילה כחולשה עשוי להתגלות דווקא כחוזקה, מסר יפה וחשוב. הספר מתאים לילדי גן ולראשית קריאה, וכמובן מומלץ.
בשורה התחתונה: אל תשפטו לפי הריח.
"סיפור מסריח" מאת דאב פילקי
תרגום: שהם סמיט
הוצאת כנרת, 32 עמ', 2026
"דון קישוא" מאת דן בורנשטיין
איזה ספר חמוד! "דון קישוא" מאת דן בורנשטיין עוסק בתזונה ובאכילה נכונה. הורים רבים מוצאים את עצמם במאבק יומיומי עם ילדיהם כדי לשכנע אותם לאכול אוכל בריא במקום ג'אנק פוד, ולא תמיד בהצלחה יתרה.
אביה של מילי הוא גיבור־על בסתר המכונה דון קישוא (פרפרזה משעשעת על דון קישוט). הוא תמיד אומר לבתו מה לאכול ומה לא, דבר שיוצר ביניהם לא מעט ריבים. ביום הוא אבא רגיל, ובלילות הוא גיבור־על. יום אחד מילי מגלה שאביה יוצא להילחם בלילות ומבקשת לדעת נגד מי הוא נלחם. האב מסרב לגלות את סודו, אך מתרצה לקחת אותה איתו לאחת ממשימותיו. עם רדת הלילה, מילי ואביה יוצאים למשימה סודית בסופר השכונתי, שם מחכה להם הרפתקה משעשעת; כזו שאחריה אולי גם אתם תסתכלו קצת אחרת על ירקות וממתקים.
אהבתי את הרעיון של הצגת נושא התזונה בדרך הומוריסטית. אני, לעומת האב, מעולם לא ניהלתי מלחמות אוכל עם ילדיי. הם תמיד אכלו אוכל בריא, אבל הייתה להם גם מגירת חטיפים שממנה יכלו לקחת כרצונם. בהתחלה הם התלהבו, אבל עם הזמן בקושי נגעו בחטיפים והמגירה נשארה כמעט תמיד מלאה. אני חושבת שדווקא הגבלה על חטיפים עלולה לגרום לילדים לרצות אותם יותר או לחפש אותם אצל חברים.
אהבתי את הקריצה לדון קישוט. בדומה לאביר שנלחם בטחנות רוח, גם האב יוצא שוב ושוב למאבק במאכלים הלא בריאים, שאותם הוא רואה כאויבים. אהבתי גם שמילי לא ממהרת להשתכנע ונוטה דווקא לצד של המאכלים הטעימים. וכן, הלא בריאים.
הספר מעביר מסר על תזונה בריאה בצורה קלילה ומשעשעת. האיורים הצבעוניים מלאי חיים והבעה, העלילה משעשעת, ואני חושבת שהוא יתאים במיוחד לילדי גן ולראשית קריאה. בסך הכול זהו ספר חמוד ומהנה, ואני בהחלט ממליצה עליו.
בשורה התחתונה: גיבור־על עם שליחות!
"דון קישוא" מאת דן בורנשטיין
מאייר: עובדיה בנישו
הוצאת כנרת, 34 עמ', 2026
יום שני, 6 ביולי 2026
"עולמות שבורים 1 - מלחמה" מאת סי להב
"עולמות שבורים 1 – מלחמה" מאת סי להב הוא ספר פנטזיה אפית אפלה למבוגרים וספר הביכורים של הסופרת, שנכתב במסגרת השיקום שלה לאחר אירוע מוחי שעברה בגיל 27. זהו הספר הראשון בטרילוגיה וזכיתי בו במסגרת הגרלה בפייסבוק. הספר שלי הוא מס' 37 מתוך 400 מהדורות מיוחדות, והוא הגיע עם סימנייה מעוצבת של בית משפחת ואדומתאל והפגיון של אשת באקסס, שאליו חוברו כנפיים של שד ומלאך. מגניב!
הספר עוקב אחר אליס, שוזרת סלים צעירה מכפר קטן בשם אקטון, שנקלעת בעל כורחה למלחמה בין שדים ומלאכים. היא מנודה על ידי סביבתה בשל שונותה, ומתוייגת כמשוגעת משום שהיא שומעת קולות. זמן קצר לאחר מות אמה, מלאכים פושטים על הכפר שלה ומחריבים אותו לחלוטין. בעזרתם של נייט, מלאך מורד, ודמיאן, שד זעוף פנים, היא מצליחה להימלט ומוצאת את עצמה במרדף על חייה. כך מתחיל מסע הישרדות מרתק בין ממלכות ועולמות, שבמהלכו אליס מתחילה לגלות את כוחותיה, מבינה שכל אמונותיה שגויות מהיסוד ושייתכן שהיא המפתח להכול.
בסך הכול נהניתי מהספר, למרות שבהתחלה היה לי קצת קשה עם עודף המושגים והשמות שהופצצנו בהם, ולקח לי זמן להישאב לעלילה. בסוף הספר יש מפתח מושגים שבו נעזרתי בתחילה, אבל בהמשך כבר לא היה לי צורך בו, והקריאה זרמה יותר. הייתי מעדיפה שהמושגים ישולבו בתוך הפרק עצמו או שלפחות תהיה כוכבית בתחתית העמוד עם הפניה לעמוד המתאים, אך זה באמת בקטנה. הספר כולל מפות מפורטות של העולמות השונים ביבשת אפאדרה, לצד איורים מרהיבים של סצנות ודמויות שהאירו את המסופר.
הרעיון של הצגת מלאכים כרעים ושדים כטובים אינו חדש בז’אנר, אבל המקוריות כאן נמצאת בביצוע, בתפניות העלילתיות ובבניית העולם העשירה מבחינת ההיסטוריה, אוצר המילים הייחודי והמורכבות שלו. התרשמתי מתיאורי גן העדן והגיהינום, על שלל הבדליהם, ואהבתי
שהסופרת לא מאכילה את הקורא בכפית ומאפשרת לו לגלות את העולם והמיתולוגיה יחד עם אליס. המלאכים והשדים אנושיים למדי ובעיניי דווקא הבחירה להאנישם
מוסיפה ולא גורעת מהסיפור. להפך, היא הופכת אותו לאמין יותר.
בספר תמצאו נבלים מכל הסוגים (מלאכים, שדים וגם בני אדם), לצד דמויות אפורות ודמות נשית ראשית חזקה שמתפתחת לאורך העלילה. כל דמות מורכבת מפסיפס של אירועים וסיפורי רקע שגורמים לה להרגיש אמיתית. מבין דמויות המשנה נימורה במיוחד נכנסה לליבי, ואני מקווה לקרוא עליה עוד בהמשך. אהבתי גם את נייט ודמיאן ואת החברות האמיתית שהתפתחה ביניהם.
האווירה לאורך רוב הספר קודרת, אך רגעי ההומור שמבצבצים מדי פעם והאינטראקציה בין הדמויות מאזנים אותה. הספר מרתק בנגיעה האנושית שלו, ואף דמות לא בטוחה מפני סוף מוקדם מהצפוי. הסופרת לא מרחמת על הדמויות או על הקוראים... יש כאן כאב, אובדן, בדידות ואכזריות לצד רגעים אנושיים קטנים ואפילו בעירה איטית של רומנטיקה שאינה משתלטת על העלילה. אני מודה שהסוף קצת עיצבן אותי ולרגע אפילו עשיתי הפסקת קריאה. למה ככה?!
הספר מיועד כאמור למבוגרים בשל תוכנו הקשה בחלק מהפרקים. מלבד סצנת סקס קצרה ולא גרפית, אין סמאט וטוב שכך. מבחינתי, פנטזיה טובה לא זקוקה לזה כדי להיות סוחפת. רוב הקצוות נסגרים, אך לא כולם, בכל זאת זה ספר ראשון בטרילוגיה.
אל תבהלו מעובי הספר. למרות אורכו, הוא נגמע במהירות. בקיצור, אם אתם אוהבים את הפנטזיה שלכם אפלה עם דמויות אפורות ועלילה שלא עושה הנחות לקורא, זהו הספר בשבילכם. זוהי פתיחה חזקה לטרילוגיה מסקרנת, ואני כבר מחכה להמשך. ממליצה כמובן!
* הספר כולל תכנים מורכבים וקשים לקריאה. הסופרת מציינת כי כל האירועים והתכנים נכתבו לפני אירועי ה-7 באוקטובר, ולכן כל קשר למציאות הוא מקרי לחלוטין. רשימת הטריגרים המלאה מופיעה בסוף הספר וכוללת עינויים, אונס, זנות, סמים, טבח, אלימות פיזית, מינית ומילולית, מוות.
"עולמות שבורים 1 - מלחמה" מאת סי להב
עורכת ספרותית: אור בארי וג'ני הרמן
עריכה לשונית: ד"ר רינה ז'אן ברוך
עימוד ועיצוב: נטליה אלגלי
איורים: יבגניה הרמן
הוצאה עצמית, 2026, 614 עמ'
יום רביעי, 17 ביוני 2026
"געגועים" מאת תמר אגדי
"געגועים" מאת תמר אגדי יצא לראשונה ב־2001, וכעת יצאה לו מהדורה מחודשת. תמר אגדי הוא שמה הבדוי של חוקרת בתחום הביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא מורכב מראשי התיבות של שמות ילדיה. הספר "געגועים" נכתב יחד עם ילדיה לאחר מותו של אבי המשפחה בטרם עת בתאונת דרכים. הסיפור מובא בגוף ראשון מפיו של עומר בן השמונה, בן שני במשפחה של ארבעה ילדים.
משפחת אגדי הייתה משפחה מאושרת עד אותו יום אומלל שבו נפצע האב קשה בתאונת דרכים ולא שרד. לאחר מותו, המשפחה מנסה לתפקד כרגיל, אך הכאב והגעגועים אינם פוסקים. לעומר יש הרבה מה לומר לאמו, אך היא עסוקה. סבתו מציעה לו לשפוך את ליבו במחברת, וכך נולד הספר שבו משתף אותנו עומר בתהליך האבל, בזיכרונותיו מאביו ובגעגועים הבלתי פוסקים אליו. הוא כותב על חששות הילדים שיקרה משהו לאם ועל יחס הסביבה אליהם. עומר מספר כל זאת ברגש ובאהבה בצורת יומן נוגע ללב הנפרש על פני שלוש שנים.
הכתיבה פשוטה אך מדויקת, ומצליחה להעביר את עולמו הפנימי של ילד בצורה אמינה מאוד. הבחירה ביומן בגוף ראשון מחזקת את תחושת האותנטיות ומאפשרת הזדהות עם הכותב. הגעגועים לאדם אהוב שהלך לעולמו אינם פוסקים לעולם וקשים בכל גיל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בילד. למזלו של עומר הייתה לו אם חזקה ותומכת ומשפחה אוהבת שעזרה לו ולאחיו להתמודד עם השכול.
הספר אינו מנוקד, ולכן מתאים לילדים שקוראים ללא ניקוד. עם זאת, הוא אינו מתאים לכל אחד בשל נושאו הכואב והרגיש. ילדים שחוו אובדן ומחפשים דמות להזדהות עמה יתחברו אליו במיוחד. הספר מלווה באיורים עדינים התואמים לרוחו.
בתור מי שחוותה אובדן אף היא, יכולתי להזדהות איתם. הכאב והגעגועים אינם נעלמים, רק דוהים, ומה שנשאר הם הזיכרונות מהאדם האהוב. לא סתם אומרים שהחיים חזקים מהכול וממשיכים, גם אם נדמה שהעולם עצר מלכת. המוטו הזה חוזר לאורך הספר, ובא לידי ביטוי היטב בדבריו של עומר: "אני יודע שאבא היה עושה הכל כדי שיהיה לנו טוב ושנהיה מאושרים, ואני החלטתי עם עצמי ועם אחי שחשוב לחיות וליהנות ממה שיש" - מוטו חשוב לחיים. זהו ספר נוגע ללב שמצליח ללוות את הקורא לאורך תהליך האבל ומומלץ!
בשורה התחתונה: סיפור של געגוע וכאב!
"געגועים" מאת תמר אגדי
איור: מירב כהן
הוצאת שוקן, 40 עמ'
הוצאה מחודשת 2026
"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר
"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר עוסק בלחצים חברתיים שליליים ובדרכי ההתמודדות איתם. קראתי מספר ספרים של יעל פדר שאהבתי. בכל ספר היא עוסקת בנושא חשוב אחר ומעבירה תכנים חינוכיים שהיא משלבת בתוך הסיפור.
הספר עוקב אחר ילדים בגן הילדים ובסביבה הביתית שלהם, ומציג את התמודדותם עם לחץ חברתי. במהלך משחק בגן, חלק מהילדים מטפסים על גג בית העץ שבגן, למרות איסור הגננת. הם מנסים לשכנע ילדים אחרים, וביניהם גיא, תמר ומאיה, להצטרף אליהם, ואף מאיימים שלא יהיו חלק מהחבורה אם לא יעשו זאת. גיא, למרות חששותיו, נכנע ללחץ החברתי, אך הבנות מסרבות. כאשר הסייעת רואה אותם על הגג היא פוקדת עליהם לרדת, ובהמשך הגננת מסבירה להם על הסכנות ולמה חשוב להקשיב ללב ולא להיכנע ללחצים חיצוניים.
בהמשך הסיפור אנו עוקבים אחר גיא ותמר בביתם. אמם מחזקת את המסר של הגננת ומסבירה להם שעליהם להקשיב לליבם וללמוד לתקשר את רצונם בצורה נעימה אך נחושה. הילדים מיישמים זאת בהצלחה עם חברתם ועם סבם. כדברי הכתוב:
"לִפְעָמִים הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אֲבָל הַפַּחַד שֶׁיִּכְעֲסוּ עָלֵינוּ, אוֹ הָרָצוֹן לִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים, גּוֹרְמִים לָנוּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ אַחֵר. דֶּרֶךְ מַצָּבִים שֶׁקּוֹרִים לְכֻלָּנוּ בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי לוֹמְדִים גַּיְא וְתָמָר לַעֲצֹר וּלְהַקְשִׁיב לַלֵּב, לְמָה שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בֶּאֱמֶת, וּמְגַלִּים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁרוֹצִים – בְּכֵנוּת וּבְאֹמֶץ, תּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּאֲחֵרִים."
הספר מעודד שיח על לחץ חברתי, תקשורת נכונה והקשבה לעצמך. דרך מצבים יומיומיים הילדים לומדים לעצור, לחשוב מה הם באמת מרגישים ורוצים, להציב גבולות אישיים ולהביע את עצמם בצורה ברורה ומכבדת. הם ילמדו לא ללכת אחר הזרם. כמו שאמי ז"ל נהגה לומר, "אם כולם יקפצו מהגג, גם את תקפצי??"
הספר מנוקד ומתאים לקריאה עצמית או משותפת. מומלץ לקרוא אותו יחד עם הילד ולשוחח על הנושא. המסרים מועברים בצורה מעט דידקטית לטעמי, אך הדבר אינו פוגם בערכו של הספר. האיורים מקסימים ומוסיפים לחוויית הקריאה. מומלץ בהחלט!
בשורה התחתונה: חשוב לדעת מתי להגיד לא!
"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר
איורים: אסיה איזנשטיין
הוצאת שוקן, 24 עמ', 2026
"פינוקי הולך לישון" מאת אריק היל
"פינוקי הולך לישון" מאת אריק היל הינו ספר נוסף בסדרת פינוקי הנהדרת. ילדיי מאוד אהבו את ספרי פינוקי בילדותם ובצדק. גם אני אוהבת את הסדרה. יש בה קסם למרות פשטותה לכאורה. הסדרה עוקבת אחר פינוקי, כלבלב חמוד עם כתמים חומים בבטן ובזנב, וכל ספר בה סובב סביב הרפתקה חדשה של פינוקי.
הפעם הספר עוקב אחר הכנות השינה של פינוקי שלנו. מגיע הערב וזה הזמן ללכת לישון. פינוקי מסדר את צעצועיו, מתקלח, מצחצח שיניים ואז נעלם. הוריו מחפשים אותו בכל המקומות האהובים עליו, ואנחנו מחפשים יחד איתם.
כמו בכל ספר בסדרה, גם בספר זה מצורפים חלונות הצצה בכל דף שמתחתיהם מצויה הפתעה. הילדים ייהנו לפתוח את החלונות ולגלות מה מסתתר מאחוריהם וכמובן לחפש אחר פינוקי. הטקסט בספר קצר, והאיורים הצבעוניים בשילוב חלונות ההצצה הם שהופכים את חוויית הקריאה למהנה כל כך.
זהו ספר חמוד מאוד, בדיוק כמו שאר ספרי הסדרה. דפיו קשיחים ומתאימים לאצבעות קטנות. כל ספר בסדרה עומד בפני עצמו, כך שאפשר ליהנות מהספר גם ללא היכרות מוקדמת עם פינוקי. זהו סיפור נהדר להקריא לילד לפני השינה, ובכלל, ומומלץ בהחלט!
בשורה התחתונה: פינוקי שולט!!!
| "פינוקי הולך לישון" מאת אריק היל תרגום: יעל קליפר הוצאת שוקן, 16 עמ', 2026 |
יום שלישי, 26 במאי 2026
"העיר וחומתה החמקמקה" מאת הרוקי מורקמי
כל ספר חדש של מורקמי הוא חגיגה עבורי!!! אני אוהבת את ספריו של הרוקי מורקמי, בייחוד הסוריאליסטים שביניהם, וקראתי את רובם מלבד אחד או שניים. שמחתי לצלול שוב לתוך מילותיו של מורקמי לאחר תקופה ארוכה שבה לא יצא ספר חדש שלו. הספר מבוסס על נובלה קצרה שפורסמה ב- 1980 והורחבה על ידי הסופר בתקופת הקורונה. אגב, יש גם אזכור קטן למגפה בספר.
"העיר וחומתה החמקמקה" מאת הרוקי מורקמי הוא רומן ריאליזם קסום משובח העוקב אחר גיבור עלום שם, מוטיב חוזר בספריו של מורקמי, המחפש משמעות לחייו. הספר כתוב בגוף ראשון ועוסק בזיכרון, געגוע ואובדן זהות דרך מסע פיזי ומטפורי של הגיבור. הוא מחולק לשלושה חלקים הנעים בין מציאות לדמיון בצורה הרמונית.
גיבור הספר הוא רווק בן 45 שעדיין לא התאושש מאובדן אהבת נעוריו ושוגה בזיכרונותיו עליה. געגועיו אליה עיצבו את דמותו. הגיבור והנערה, שניהם אאוטסיידרים בדרכם, נפגשו בתחרות כתיבה בהיותו בן 17 והיא בת 16. הם התחילו להתכתב ולהיפגש, ויחד דמיינו עיר מוקפת חומה, שבה שומר סף חסון מונע כניסה ויציאה ממנה, חדי קרן משוטטים ברחובות, ולזמן, המסומל באמצעות שעון ללא מחוגים, אין משמעות. אה, כן, ומי שנכנס לעיר נאלץ להיפרד מצילו ואינו יכול עוד לעזוב אותה.
יום אחד הנערה, שאף היא חסרת שם, נעלמת ללא הסבר, לשברון ליבו של הגיבור. לימים הוא מוצא עצמו באותה עיר מסתורית, שבה הוא פוגש אותה שוב בספרייה המאחסנת חלומות מאובקים במקום ספרים, אך היא אינה זוכרת אותו.
שנים לאחר מכן הגיבור מתפטר מעבודתו רבת השנים בחברה להפצת ספרים ומתקבל לעבודה כמנהל ספרייה קטנה בעיירה מבודדת בהרים. שם הוא פוגש מספר דמויות ססגוניות, בהן מנהל הספרייה הקודם, הלובש חצאית וחובש כובע בארט, ונער מופנם המבלה את ימיו בקריאה בספרייה. גם שם הוא ממשיך להרהר בנערה, וניצב בפני החלטה קשה בנוגע לעולם שבו יבחר לחיות.
נהניתי מאד מהספר, מהכתיבה ומהגיגים. כמו בכל ספריו של הרוקי מורקמי, גם כאן מוטיבי הבדידות, הצל והחומה נוכחים מאוד. החומה בספר אינה רק גבול פיזי אלא כמעט ישות חיה. היא מייצגת את הפחד מהלא־נודע ומשינוי. ככל שהדמויות מנסות להגן על עצמן באמצעות הסתגרות, כך הן הולכות ומאבדות חלקים מעצמן. הצל למעשה מסמל את החלקים האבודים. כמו בכל ספריו גם כאן יש חתולה ואזכור קצר לבאר, מוטיב מוכר מספריו האחרים. הפעם לבאר אין תפקיד מהותי בסיפור, ואת תפקידה כסמל לצלילה לתת-מודע מחליפה החומה.
אהבתי את ההתכתבות עם הסופר גבריאל גרסיה מארקס והקריצה לז'אנר הריאליזם הקסום שמאפיין את ספריהם של השניים. התרשמתי מתיאורי העיר עם החומה, מהפשטות של החיים בה ובעיירה המבודדת, מהמינימליזם באגירת חפצים, ומעל הכול, איך לא, מהספרייה המקומית הקטנה. הספר עוסק בנושאים מורכבים כמו מוות, אהבה, בדידות, ניכור קיומי ומציאת מקומנו בעולם, המוסיפים עומק רגשי ופילוסופי לעלילה.
למרות עוביו, הספר נלגם במהירות. יש לציין שהעלילה כאן אינה העיקר. הספר מונע יותר על ידי הדמויות ועולמן הפנימי מאשר על ידי ההתרחשויות עצמן. חוזק הספר טמון בכתיבה המינימליסטית, באווירה החלומית והמלנכולית לפרקים, ובהתבוננות פנימית לנפש האדם. הסיום, כדרכו של מורקמי, נותר פתוח מבלי לספק תשובות חד־משמעיות. יש חזרתיות קלה על תיאורים ומשפטים, אך זה לא פגם בהנאת הקריאה שלי.
קוראים המחפשים עלילה מהודקת, קצב מהיר או תשובות ברורות עשויים למצוא את הספר איטי ומופשט מדי, אך עבור מי שנהנים מאווירה חלומית, התבוננות פנימית וריאליזם קסום במיטבו יימצאו כאן חוויית קריאה ייחודית. אוהבי מורקמי בהחלט ייהנו מהספר. אם עדיין לא קראתם את שאר ספריו, אולי עדיף לכם להתחיל דווקא ביצירות מוקדמות יותר שלו. אני בכל מקרה אהבתי מאוד את הספר וממליצה עליו בחום!
בשורה התחתונה: כשהגבול בין דמיון למציאות מיטשטש!
"העיר וחומתה החמקמקה" מאת הרוקי מורקמי
תרגום: עינת קופר
הוצאת כנרת, 2026, 512 עמ'








