"חרם" הינו ספר הילדים הראשון של אלכס ליברמן וכפי ששמו מרמז, הוא עוסק בחרם. את ההשראה לספר קיבל הסופר מסיפורה של אופק ראשון, ילדה שחוותה חרם במשך שנים וכיום מובילה את פעילות "סיירת חרם" שמטרתה למנוע חרם. למרבה המזל, אף אחד מילדי לא חווה חרם וכמובן גם לא החרים אחרים. לאחרונה נשמעים בתקשורת סיפורים קשים על השלכות קשות של חרם כיתתי. ספר מעין זה חשוב כדי לעורר מודעות לנושא בקרב הילדים וההורים כאחד.
הספר נסוב סביב ארנבת חמודה בשם ארנבינה שעוברת חרם בבית ספרה בהובלת ארנבחרון, הבריון הכיתתי. אף אחד לא דיבר או שיחק איתה, ארנבחרון הפיץ עליה סיפורים נוראיים וכולם צחקו עליה מאחורי הגב. כולם התעלמו ממנה והתייחסו אליה כאל אוויר, דבר שפגע בה נפשית, ערער את ביטחונה העצמי וגרם לה לחשוב שאולי היא אשמה במצב. ארנבינה לא שיתפה איש במה שעובר עליה ומיום ליום מצבה הידרדר. יום אחד כבר לא יכלה לשאת זאת יותר וסירבה ללכת לבית הספר. בסופו של דבר, היא שיתפה את הוריה והמצב טופל – מעשה שממחיש עד כמה חשוב לשתף מבוגרים במצבים מעין אלה.
היה קשה לי לקרוא על מצוקתה של הארנבת ועל התחושה שאין מי שרואה אותה. בעקבות האירועים הוקמה "סיירת החרם", שמנסה למנוע מצבים מעין אלה – רעיון מבורך בעיניי. ילדים יכולים להיות אכזריים וטוב שיש ספר כזה שמעורר את המודעות לנושא. חרם הוא נושא טעון שמשאיר חותם עמוק על קורבנו. לא קל לילד שעובר חרם ולא קל להוריו. חשוב לזכור שחרם לא מתקיים רק בזכות מי שמוביל אותו, אלא גם בגלל מי שעומד מהצד ושותק או משתף פעולה. לא פעם ילדים מצטרפים לחרם מתוך פחד או רצון להשתייך. לכן חשוב לחנך לא רק לא לפגוע, אלא גם לא לעמוד מנגד.
בסוף הספר יש עמוד המסביר איך לעבוד עם הספר ונותן טיפים בנושא. ככתוב, "לפעמים צריך רק ילד אחד או ילדה אחת כדי למנוע את החרם או להפסיק אותו". חשוב שתהיה מודעות לנושא גם מצד אלה שמחרימים, כדי שיבינו את השלכות
מעשיהם. הילד שעובר חרם צריך לדעת שיש מה לעשות בנידון ושעליו לשתף אחרים
במצוקתו.
נושא החרם מועבר במדויק ובצורה לא דידקטית והאיורים היפים עוזרים להמחיש את הנאמר. הספר מנוקד ומתאים לדעתי מגיל חמש ומעלה – גיל שבו ילד יכול להבין את משמעות המעשה, ואם לא, תפקיד המבוגר לתווך לו. בסוף הספר מתבקשים הילדים לכתוב כיצד היו מרגישים אילו היו מחרימים אותם, דבר שמכניס אותם לנעלי האחר ומעודד אמפתיה. אם כל אחד יחנך את ילדיו לכבד את האחר, אולי נזכה לראות פחות חרמות. אהבתי ואני ממליצה!
בשורה התחתונה: מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך!
חרם מאת אלכס ליברמן
