"חרשתא" מאת יהודית קגן

 

* סקירה זו היא חלק מתחרות קיפוד (קיבלתי אותו כשופטת בצוות העולמות שמעבר) ומשקפת את דעתי בלבד.

"חרשתא" מאת יהודית קגן הינו ספר פנטזיה כחול לבן לנוער השואב עמוקות מהמיתולוגיה היהודית ומביא סיפור מסעיר על כישוף, מיתוסים ושדים שלא הייתם רוצים לפגוש ברחוב. הספר התחיל בכלל כבדיחה לדברי הסופרת – אך התוצר הסופי מבריק. זוהי למעשה הקריאה השנייה שלי בו, כחלק מתהליך שיפוט, ונהניתי ממנו אפילו יותר מהקריאה הראשונה.

העלילה עוקבת אחר אופיר, תלמידת אולפנה תמימה לשעבר ובת שירות בהווה, שגונבת (או "שואלת", כדבריה) את מגילת חותם שלמה מהספרייה הלאומית בירושלים. היא בסך הכל רצתה להציל את העולם כדבריה, אך מחשבות לחוד ותוצאות לחוד. כנאמר, הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.  עד מהרה היא מוצאת את עצמה נרדפת על ידי המשטרה ושדים כאחד. בינתיים, בעלמא דשידי אשמדאי, מלך השדים, מת ומתחילה מלחמת ירושה על כסאו בין בניו. הורמוז בעל הכנף העקומה, בנם של אשמדאי ולילית, זומם לשים ידו על המגילה שכובלת את כוחם של השדים בעזרתה של עירית, אשת לוט ושליטת סדום ועמורה, במטרה לרשת את אביו ולשחרר את השדים משליטתם של בני האדם. למסעה של אופיר מצטרף דניאל לידר, צייד שדים חילוני ממשפחת בעלי שם שמנסה לשכנע אותה להחזיר את המגילה. אופיר חדורת מטרה ומתעקשת להשלים את משימתה. השדים שמתגלים בפניה אינם מרתיעים אותה ממטרתה. כך מתחילה הרפתקה מסעירה שתוציא אתכם מהקלחת היומיומית לעולם מלא שדים ואינטריגות.

הספר כתוב בגוף שלישי ונע בין נקודות המבט של אופיר והורומיז. אופיר מצטיירת כצדקנית ומתנשאת, עם נטייה מוגזמת להתייעץ עם הרב על כל עניין פעוט, אך ככל שהעלילה מתקדמת היא  מתמודדת עם אתגרים שמאלצים אותה להתגמש ולהתפתח – ולו במעט. גם דניאל מתגלה כדמות מורכבת, הנושאת עמה משקעים מהעבר. הוא מסתיר ממשפחתו את העובדה שהוא רואה שדים ואת עיסוקו, כשלמעשה רק סבו בעל השם מודע לכך – דבר שמעמיק את הקונפליקט הפנימי שלו. אהבתי את הדינמיקה ואת מרקם היחסים העדין המתפתח ביניהם. הורומיז הוא הנבל המושלם. בהתחלה אתה מבין אותו ואף חומל עליו, אך ככל שהעלילה מתקדמת מעשיו וחוסר הגמישות שלו גורמים לך מהר מאד להתנער ממנו. דמויות המשנה אף הן מרתקות ומוסיפות צבע לעלילה וקצרה היריעה מלהזכיר את כולן.

אהבתי את הספר ואת האופן בו הוא מתכתב עם המיתולוגיה היהודית. בניית העולם עשירה ומעמיקה. השימוש בקמעות, קערות השבעה ולחשים יוצר מערכת קסם מקורית, שונה מהקסם הקלאסי בפנטזיה המערבית, ומעניק לסיפור ניחוח תרבותי ייחודי. התיאור של עולם השדים, עם החלוקה ליהודים ושאינם יהודים, מוסיף שכבת עומק נוספת, עם היררכיות וחוקים פנימיים שהופכים אותו לאמין ומרתק. קגן מצליחה לא רק להציג שדים וקמעות כחלק מהעלילה, אלא לטוות סביבם מערכת חוקים ברורה, שהופכת את בניית העולם למרשימה ביותר.

הכתיבה קולחת ומדויקת, שומרת על קצב טוב ומצליחה לשלב בין מתח, פעולה והומור. השפה משלבת עברית מודרנית עם משפטים בארמית, מה שתורם לתחושת האותנטיות של העולם. גם הרקע הגיאוגרפי תורם לאווירה הזו – הספר נטוע עמוק בנופי הארץ, מירושלים וצפת ועד ים המלח וליפתא. המקומות אינם רק תפאורה, אלא חלק מהותי מהעלילה, המשמשים כנקודות מפתח במאבק בין כוחות שונים.

לסיכום, "חרשתא" הינו ספר פנטזיה יהודית שלא רואים כל יום – מקורי, מרתק ומהנה. הוא מצליח לשלב בין עלילה סוחפת, בניית עולם עשירה ופולקלור יהודי, תוך שהוא מעניק לקורא חוויית קריאה ייחודית ורעננה. אהבתי ובהחלט ממליצה!

בשורה התחתונה: פנטזיה יהודית במיטבה!

"חרשתא" מאת יהודית קגן
הוצאת שתיים
2024, 360 עמ'