יום שני, 21 בספטמבר 2026

"פנס הזיכרונות" מאת סנאקה היראגי


 











אומרים שרגע לפני מותנו, חיינו חולפים לנגד עינינו. זה בדיוק הרעיון בלב ספר זה. "פנס הזיכרונות" מאת סנאקה היראגי עוסק בזיכרונות, בחירות ומוות ביד רגישה ובשפה מינימליסטית ועדינה. דפי הספר דקים, אך בפנים עולם ומלואו.

הספר מורכב משלושה סיפורים השזורים זה בזה, וזיכרונות העבר עוברים כחוט השני בין דפיו. בסטודיו הצילום של מר היראסאקה עוברים מבקרים רבים. הסטודיו משמש תחנת מעבר בין עולם החיים לעולם שמעבר, ומבקריו מקבלים הזדמנות לשחזר רגעים קסומים מחייהם. כל מבקר צריך לבחור תמונה אחת מכל שנה בחייו, ובמקרים שבהם תמונה אחת דהויה, ניתנת לו האפשרות לחזור לרגע זה בזמן ולחוות אותו מחדש ואף לצלמו. התמונות שנבחרו משובצות בפנס הזיכרונות, המקרין רגעים אלה, כך שחייהם של המבקרים חולפים לנגד עיניהם רגע לפני שהם עוברים הלאה. תפקידו של היראסאקה להדריכם ולהקל עליהם את המעבר לעולם שמעבר.

בסיפור הראשון אנו פוגשים את האצ'ו יאגי, קשישה בת 92 וגננת במקצועה. היא חוזרת ליום אחד בחייה העשירים, לטוקיו שלפני המלחמה ולתקופה שבה נאבקה לספק מקום הולם לגן ילדים. בסיפור השני אנו פוגשים את ואניגוצ'י, איש יאקוזה הנזכר בתקופה שבה גילה חמלה כלפי אחד מעובדיו, אדם עם מוגבלות, ותוהה איך היו נראים חייו אילו היה עושה בחירות אחרות. בסיפור האחרון אנו פוגשים ילדה צעירה עם סיפור חיים לא קל, שסיפורה מאוד נגע לליבי. למרבה האירוניה, דווקא המדריך אינו זוכר את עברו. מכל תמונותיו נשארה רק תמונה אחת בודדה, והוא כולו תקווה שאחד המבקרים יכירו ויעזור לו לשחזר את זיכרונותיו האבודים.

אהבתי את הספר ואת הרעיון שעומד מאחוריו. הספר מחבר בין שלוש הדמויות וממחיש איך כל החלטה, קטנה כגדולה, משפיעה עלינו ועל אחרים. מעין אפקט הפרפר, אם תרצו. הדמויות אינן חוות נקודות מפנה דרמטיות, אלא רגעים קטנים ומשמעותיים מחייהן שמשפיעים על סביבתן. בין אם זו נאמנותו של טכנאי לעבודתו, מסירותה של גננת לתלמידיה או רגעי ביטחון של ילדים שסובלים מבריונות, דווקא הרגעים האלה הם שהופכים את הסיפורים לאנושיים ומעניקים לספר את אופיו המיוחד.

לאורך הקריאה הרהרתי שלא הייתי מתנגדת לפנס כזה שיאפשר לי להביט לאחור על הרגעים המשמעותיים בחיי, להיזכר ביקיריי שאינם ואולי אף לחוות יום אחד במחיצתם. כל זה בעודי בחיים, כמובן... זהו סיפור מרגש על זיכרונות, אגירת חוויות ובחירות ומשמעותן. אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: סיפור אנושי קטן שמצליח לגעת בגדול!

"פנס הזיכרונות" מאת סנאקה היראגי
תרגום: קטיה בנוביץ'
הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2026, 206 עמ'

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה