"הרגעים המתוקים" מאת וירז'יני גרימאלדי כשמו כן הוא, ספר מתוק ונוגע ללב על קשרי משפחה, אהבה ללא תנאי והרגעים המתוקים שנצרבים בזכרוננו. אני אוהבת את הסופרת וקראתי אחדים מספריה. בניגוד לרושם שעלול להשתמע מהכריכה והשם, זהו לא ספר קיטשי והוא נוגע בנושאים לא פשוטים. הספר נקרא במסגרת קבוצתית (פתחנו מועדון קריאה על הספר), דבר שהעצים את חווית הקריאה.
הספר נע בין רגעים קטנים בחיים, רגעים של דמעות, כעס, עצב, אושר ותקווה, ומדלג בין שני קווי עלילה שרק בסוף מתלכדים לקו עלילה אחד (יש לציין שהסיום תפס אותי בהפתעה). בכתיבה צחה סוחפת אותנו הסופרת לעולמן של שתי נשים ומשרטטת דיוקנאות משתי קצוות הסקאלה. האחת, אמא טרייה שילדה לפני הזמן בניתוח קיסרי חירום ועדיין לא מוכנה להורות. השניה, אישה גרושה כבת 50 שמתמודדת עם תסמונת הקן המתרוקן.
לילי היא אם צעירה שצריכה להתמודד עם רגשות האשם על לידה מוקדמת, החששות לבתה הפגית, הביקורת של חמה וחמותה וחוסר התמיכה ועמוד השדרה של הבעל. בנוסף, הורי בעלה מתנחלים בביתם דווקא בתקופה בה הם זקוקים לפרטיות ושקט נפשי. אליז צריכה להתמודד עם ילדים שעזבו את הקן (האחד לפריז והאחת ללונדון), בית ריק, בדידות, כלבו של בנה ששרוי בדכאון עקב עזיבת בעליו. כל חייה סבבו סביב ילדיה וכשאלה עזבו היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה ומרגישה ריקנות. הדכאון של הכלב מתכתב יפה עם מצב הרוח שלה. תוסיפו לזה שכנים מעצבנים ובוסית מרשעת שנטפלת אליה והרי לכם מרקחת לתפארת. בעוד שלילי צריכה ללמוד להיות אם במשרה מלאה ולדעת לעמוד על שלה , אליז צריכה להמציא את עצמה מחדש ולצאת מתחום הנוחות שלה, בין השאר על ידי מציאת תחומי עניין חדשים והתנדבות במחלקת פגיה.
אהבתי את הספר ואני בהחלט ממליצה עליו. ווירג'יני גרימלדי מנווטת בהצלחה בין שני הסיפורים ושני הגילאים השונים של אמהות, שלכל אחת מהן "החבילה" שלה. שתיהן נוגעות ללב במסע שהן עוברות ובדילמות שלהן והזדהיתי עם שתיהן. שני הסיפורים כתובים בגוף ראשון, אך סיפורה של לילי נכתב כיומן שהיא כותבת לבתה. בין קו עלילה אחד לשני מפרידים ההתכתבויות בין אליז לילדיה, דבר שמקליל את האווירה ומונע אותה מלהכביד על הקורא.
זהו ספר שהדגש בו יותר על מערכות יחסים ופחות על העלילה. יש בו עצב אך גם אופטימיות ותקווה, יש בו מניפה של רגשות שמלווים אותנו לאורך הספר. הדמויות אנושיות, חיות ומשורטטות היטב על שלל פגמיהן. שם הספר בצרפתית הינו "ורק הרגעים המתוקים נשארים", מסר נהדר לקחת איתנו. הזמן חולף מהר מדי ומה שנשאר זה הזכרונות. נצרו כל רגע בחיים ותאגרו זכרונות נעימים. אחרי הכל, "הרגעים המתוקים לעולם לא עוזבים אותנו. איפשהו, עמוק בתוכנו, הם נשארים לנצח. קוראים להם זכרונות." (עמ' 287)
בשורה התחתונה: חומד של ספר!
"הרגעים המתוקים" מאת וירז'יני גרימאלדי
תרגום: מיכל אילן
הוצאת כתר, 2022, 293 עמ'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה