יום רביעי, 5 באוגוסט 2020

"כובל הנשמות קלע הכשף 4" מאת סבסטיאן דה קסטל




זהו הספר הרביעי בסדרת הפנטזיה הנהדרת "קלע הכשף" הסובבת סביב קלן. כל ספר מוצא את קלן בסביבה והרפתקה חדשה ואין רגע דל. בספר זה קלן  נפרד מפריוס ואף מהחתול סנאי שלו וצריך ללמוד לסמוך רק על עצמו ולדעת להסתדר לבד בעולם שרוצה במותו.

קלן משאיר את פריוס מאחור ויוצא לדרך רק עם החתול סנאי שלו. הכשף השחור שלו מתחזק והוא מנסה למצוא לו מזור. שמועות על מנזר במדבר ונזירים מסתוריים שיכולים לרפא את קללתו, מביאים אותו ואת חברו למדבר הצחיח. שם הם נאבקים בצייד ראשים, מאבדים את דרכם ומתייבשים למוות. קלן מאבד את הכרתו במדבר וכשהוא מתעורר, הוא מוצא עצמו החברת הנזירים שאותם חיפש. למרבה הזוועה, החתול סנאי שלו לא איתו. הנזירים הצילו רק אותו ולקחו אותו למנזר שלהם, המצוי בקצה השני של העולם. במנזר, קלן מגלה יותר על הקללה שלו ומנסה למצוא דרך להציל את חברו. בלית ברירה הוא מבקש עזרה מאחותו, עימה הוא מצוי ביחסי אהבה-שנאה, דבר שמסבך את העניינים.

אהבתי את הספר וקראתי אותו בנשימה עצורה. בספר זה קלן מתבגר ולומד להתמודד עם חולשותיו.  קלן הינו דמות מתפתחת ואהבתי את התהליך שהוא עובר ואת הקשר שלו עם החתול סנאי. מיד לאחר שסיימתי את הספר מיהרתי להמשיך לספר החמישי והשישי בסדרה (שלא תורגמו עדיין לעברית). סיימתי את הסדרה כולה תוך שבוע, דבר שמעיד רבות על טיבה. הכתיבה מעולה וקל לשקוע במתרחש. הסדרה משתפרת מספר לספר ואף נעשית אפלה ובוגרת יותר בהתאם לתהליך ההתבגרות שעובר על גיבורינו. ממליצה בחום על ספר זה ועל הסדרה כולה. לסופר סדרה נוספת שטרם תורגמה, מתישהו אתחיל גם אותה, ובסתו יצא ספר חדש שלו בסדרה חדשה. יש למה לחכות!

בשורה התחתונה: סדרה שלא כדאי לפספס!


"כובל הנשמות - קלע הכשף 4" מאת סבסטיאן דה קסטל
הוצאת כתר ספרים
2020, 401 עמ'

"צל אפל - קלע הכשף 2" מאת סבסטיאן דה קסטל




צל אפל הוא הספר השני בסדרת הפנטזיה הקסומה "קלע הכשף". שמעתי רבות על הסדרה, אך רק כעת הגעתי אליה. הספר הראשון נגמע במהירות ומיד אחריו מיהרתי להמשיך לספר השני בסדרה. הספר ממשיך מהנקודה בה הסתיים קודמו וזורק אותך ישר לתוך האקשן.

הסדרה סובב סביב קלן, נער בן 16, בן למשפחת קוסמים חסר קסם משל עצמו. הוא נאלץ לעזוב את ביתו לאחר שהתגלה שצל אפל מכסה את עינו השמאלית. צל זה הינו סימפום של  קללה שבסופו של דבר תביא לאיבוד הדעת. קלן הוא מה שנקרא קלע כשף. אין לו יכולת לעשות קסמים מלבד אחד ויש לו מספר טריקים המשלימים את יכולתו הקסומה הדלה.  יחד עם פריוס פאקס, נודדת משבט הארגוסי, ורייקס, חתול סנאי והשותף העסקי שלו, הם יוצאים לדרך חדשה ומסוכנת. מסעם לא קל שכן יש צו מות על ראשו וציידי ראשים מנסים ללא הרף להרגו. על קלן ללמוד להסתדר בלי להסתמך על קסם, למצוא את דרכו בחיים ולשרוד בעולם שחפץ במותו.

במסעם הם פוגשים את רוזי, ארגוסית נוספת, ובת לוויתה סנרה, בחורה בת גילו מ"שבעת החולות", הסובלת ממחלה שנראית כמו הצל השחור. עד מהרה מתברר שמדובר במגפה שהולכת ומתפשטת באיזור והם מנסים לברר את מקורה. הסיפור נעשה אפל ומפותל יותר כאשר  קלן מנסה לעזור לעצמו ולסניירה ולמצוא דרך לרפא את מחלותיהם.

אהבתי את הספר ולא יכולתי להפסיק לקראו. מיד כשסיימתי אותו עברתי לספר השלישי בסדרה.  זוהי סדרה מקורית עם בניית עולם מושלמת, מגוון של דמויות צבעוניות ושפע של הרפתקאות. הכתיבה פשוט מעולה וקל לאבד עצמך בעלילה. אהבתי את הערבוב של קסם,  אווירת המערב הפרוע, אבקת הנפץ הנפיצה ויצורים קסומים רצחנים. החתול סנאי אמור להיות הסייד קיק של קלן, אך מצליח לגנוב את ההצגה. אני ממליצה בחום על כל הסדרה. אם עדיין לא קראתם את הספר הראשון,  מומלץ להתחיל בו כדי להבין את הרקע והדמויות.


בשורה התחתונה: סדרת פנטזיה מהשורה הראשונה!


"צל אפל - קלע הכשף 2" מאת סבסטיאן דה קסטל
הוצאת כתר ספרים
2019, 335 עמ'





יום שבת, 27 ביוני 2020

"מומו" מאת מיכאל אנדה
















מיכאל אנדה ידוע יותר בזכות "הסיפור שאינו נגמר" הנהדר שלו, אך הוא כתב ספרים נוספים שאת חלקם קראתי. ספר זה פיספתי משום מה וכעת, כשיצא בתרגום מחודש, שמחתי להשלים פערים. זהו סיפור על זמן: זמן חיים, זמן שמקדישים לפעולות שונות וזמן אבוד. הסופר מגחיך את האמרה "זמן זה כסף" בסיפורו זה כדי להדגים שזמן יקר יותר מכסף וזמן שאבד לא יחזור עוד.

הספר נסוב סביב גנבי זמן, צבה שחוזה את העתיד, עולם בסכנה וילדה בעלת כשרון מיוחד שגורל העולם מוטל על כתפיה. באמפיתיאטרון עזוב גרה ילדה קטנה בשם מומו שלא ברור מהיכן באה ומה מוצאה. היא קטנה ורזה לגילה, גילה נע בין 8 ל-12 ולבושה בלאים. החצאית שלה עשויה טלאים טלאים ומעליה היא לובשת מעיל גברים ישן שגדול למידותיה. היא אינה יודעת מי הוריה או מה גילה, לא יודעת קרוא וכתוב או לספור. תושבי העיר נותנים לה להישאר במקום ודואגים לצרכיה. בהדרגה הופך האמפיתיאטרון למקום מפגש קהילתי. כולם נוהרים אליה בזכות היכולת נדירה שלה להקשיב ואיכויות נוספות. היא חיה בעוני אך מאושרת בחלקה ומסתפקת בחבריה הטובים. מכל חבריה הרבים, שניים במיוחד קרובים לליבה: בפו מטאטא הרחובות וג'יג'י, מדריך תיירים צעיר.

חייהם המאושרים של מומו וחבריה למשחק נגדעים בפתאומיות כשלמקום מגיעים האדונים האפורים ומעמידים את העיר בסכנה.  הם משתלטים על העיר, מעודדים את אנשיה לחסוך זמן ו"קונים" אותו מהם. החיים נהפכים למהירים ויעילים יותר, אך מהנים פחות. כל הדברים שמסיבים הנאה בחיים (קריאה, בילוי,  חברים, תרבות) נחשבים כעת לבזבוז זמן ומופסקים. קצב החיים נעשה  קדחני יותר  ויותר. האנשים עסוקים במרדף אחר הכסף, עצבניים יותר ואין להם  זמן פנוי לילדיהם או לחבריהם. רמת החיים שלהם עולה, אך במקביל שמחת החיים שלהם יורדת. במרדף אחר העושר, איבדו את האושר ואת האנושיות.

מומו היא היחידה שלא נופלת ברשת של האדונים האפורים ולכן היא על הכוונת שלהם, במיוחד כשהיא מנסה לעזור לחבריה.  בעזרתם של קסיופיאה, צבה מיוחדת החוזה את העתיד, אדון הזמן, מאסטרו סקונדוס מינוטיוס הורה, ופרח השעות היא מנסה להכשיל את מזימתם הזדונית של האדונים האפורים ולהחזיר את האושר והחיוך לחיי האנשים.


נהניתי מהספר וממסריו. זוהי קלסיקה שלא נס ליחו ואפשר לקרוא אותו בכל  עת.  אם לצטט את הסופר: "זהו סיפור על חיינו כיום; ייתכן שכבר קרה וייתכן שהוא רק עומד לקרות". זהו ספר נוער, אך הוא מתאים לכל גיל. כל אחד ימצא משהו בספר.  ילדים ייהנו מהסיפור הפנטסטי ומבוגרים יגלו את הרבדים העמוקים שבו. הסיפור של מומו מלמד אותנו לקחת פסק זמן ממירוץ העכברים ולעצור ולהריח את הפרחים. הסופר העביר היטב את המסר שמה שחשוב הוא לא רק כסף או הצלחה אלא גם חברות, משפחה והיכולת ליהנות מהדברים החשובים בחיים. בעידן המודרני בו לאנשים יש פחות ופחות זמן לדברים החשובים באמת, טוב שבא ספר הבא להזכיר לנו מה באמת חשוב בחיים. אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: ספר מעורר מחשבה!



מומו מאת מיכאל אנדה
תרגום: חנה לבנת
הוצאת זמרה
2020, 285 עמ'

נוורמור - מבחני הפּלאות של מוריגן קרואו מאת ג'סיקה טאונסנד
















"נוורמור: מבחני הפְּלאות של מוריגן קרואו" הוא ספר ראשון בסדרת פנטזיה חדשה ואני כבר מחכה להמשך! הספר נסוב סביב מוריגן קרואו, אחת מהילדים המקוללים שמגע עימם מביא מזל רע והם מתים בהגיעם לגיל 12
 
העלילה מתרחשת ברפובליקת וינטרסי המורכבת מארבע מדינות ובהן וולף-אקר שנגידה הוא אביה של הילדה. משפחתה של מוריגן, והיא בעצמה, משלימה עם מותה הקרב ובא ומתעלמת מקיומה. היא בודדה, מרגישה לא רצויה ומואשמת בכל הבעיות שמתרחשות בעירה, בין שהיה לה יד בדבר ובין שלא. היא הייתה אמורה למות בעוד כשנה, בסוף העידן הנוכחי, אך העידן הסתיים מוקדם מהצפוי. כעת היא אמורה למות ביום הולדתה ה-11, אך הזמנה לאגודה מסתורית משנה את גורלה ודוחה את הקץ.

כל שנה מתקיים במדינה מכרז בו זוכים מעטים לקבל הצעות למימון לימודיהם. השנה מצטרפת מוריגן לאביה כדי לצפות בטקס ולהפתעתה מקבלת ארבע הצעות התמחות. היא בטוחה שמדובר במתיחה ולא לוקחת את זה ברצינות. בין ההצעות ישנה הזמנה להצטרף כמועמדת  לאגודה הפלאותולוגית. בערב יום הולדתה מגיע הפטרון שלה ובעזרת
העכיבשה החשמלית שלו מבריח אותה לנוורמור, מדינה חופשית מחוץ לרפבוליקה. מוריגן מתארחת במלון קסום השייך לפטרונה ומכירה חברים חדשים וביניהם חתולה ענקית מדברת וגמד ערפד. 

אל תטעו, עתידה עדיין לוטה בערפל.
קבלתה  לאגודה מותנית בכך שתעבור ארבעה מבחנים שיבחנו את התאמתה וכשרונה. כל שנה ילדים מתחרים להיכנס לחברה האקסקלוסיבית הזו בעזרת  פטרון ולכולם יש כישורים שונים שנעים בין היכולת לגדל שיער, לרכוב על דרקונים, להיות בלתי נראים ועוד. הפטרון שלה מעולם לא לקח מישהו תחת חסותו וכולם תוהים מה מיוחד בילדה. אפילו מוריגן לא יודעת אילו כוחות מיוחדים יש לה. האם תצליח במבחנים והאם תמצא את היכולת שלה לפני שיהיה מאוחר מדי

כך מתחילה הרפתקה קסומה ששואבת את הקורא לתוכה.
למרות ההשוואה המתבקשת בין ספר זה להארי פוטר, למעט אי אלה קווי דמיון אין קשר בין השניים. זה לא הארי פוטר, אך יש לו קסם משל עצמו, מערכת קסמים ייחודית, דמויות מקוריות ובניית עולם נהדרת. זהו עולם מקסים ומפותח ששם דגש על חשיבות החברות והאמונה בעצמך. אהבתי את הגיבורה, מוריגן היא גיבורה נפלאה שקל לחבבה. אהבתי גם את ג'ופיטר, הפטרון הג'ינג'י של הילדה וכמובן את פנסטרה, חתולת ענק מדברת המנהלת את משק הבית של המלון. הספר מיועד לבני נוער, אך גם מבוגרים יותר ייהנו ממנו. אהבתי את הספר וגמעתי אותו בשקיקה ואני כמובן ממליצה עליו.

בשורה התחתונה: התחלה נהדרת לסדרה!
 
נוורמור  - מבחני הפּלאות של מוריגן קרואו מאת  ג'סיקה טאונסנד
תרגום: יעל אכמון
הוצאת זמורה
2020, 383 עמ'

יום שישי, 26 ביוני 2020

"העולם קרוב מנשוא" מאת גאולה הודס-פלחן





















"העולם קרוב מנשוא" מאת גאולה הודס-פלחן הינו  ספרה ה-18 של משוררת מוכשרת זו והפעם הוא משלב בתוכו גם קטעי פרוזה. העטיפה הנהדרת מושכת את העין ומשקפת את תוכנו. ראשית, גלוי נאות. אני מכירה את המשוררת היכרות וירטואלית, אם כי מעולם לא נפגשנו. אני אוהבת את שירתה וסיקרתי מספר מספריה. איני חובבת שירה, אולם שיריה של גאולה מהדהדים בתוכי.

שם הספר לקוח מאחד השירים בספר (שמתחיל בשורה זו) ולמרבה הפלא נכתב עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה. לדברי המשוררת, תחושת לב הובילה אותה לכתבו והוא מתכתב היטב עם ההווה. הספר מורכב משירים רבים ומגוונים ונסוב סביב מוטיבים של שמים, מרחק, טבע אנושי ושמימי, מיסטיקה ועוד. כל אחד יכול למצוא משהו בשירים שידבר אליו.  קטעי הפרוזה בספר סובבים סביב רשמיה של המשוררת מימי לימודיה באוניברסיטה העברית, ביקורה במוסקווה במסגרת חילופי סטונדטים, זכרונותיה מדודתה סוניה האהובה ועוד. חלק מהשירים מוקדשים לאביה החורג ודמויות נוספות המשקפות את תפיסת עולמה.

להלן  טעימה משניים משיריה שאהבתי במיוחד:

"העולם קרוב מנשוא,
עד כי לא די בכיסויים.
המחיצה אם כן, מוזחת פנימה,
ובדבקות יישמר מרחק
מהחלק הנוגע, החשוף -
מהגוף שהעולם עוטף אותו
בקבלה חונקת." (עמ' 33).

שיר נוסף (מוקדש למינל) מתכתב עם האנטישימיות שהרימה ראש לאחרונה ומצאתי אותו חזק במיוחד.

"נתַנּוּ לָעוֹלָם אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
הָעוֹלָם נָתַן לָנוּ אֶת אוֹשְׁוִויץ
נָתַנּוּ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים
קִבַּלְנוּ אוֹטוֹ דֶה פֶה שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ מַאֲמִינָיו
נָתַנּוּ אֵל נִסְתָּר שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת חֶבְיוֹן הַנֶּפֶשׁ
קִבַּלְנוּ אֱלִיל צָלוּב שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת גִּלּוּי הַדָּם
נָתַנּוּ אֶת מֵיטַב צְעִירֵינוּ שֶׁשָּׁאֲפוּ לְתִקּוּן עוֹלָם
קִבַּלְנוּ אֶת הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל זִקְנֵי צִיּוֹן
נָתַנּוּ אֶת הַמִּלָּה שָׁלוֹם כְּאֶחָד מִשְּׁמוֹת הָאֵל
הוּקַעְנוּ כִּמְחַרְחֲרֵי מִלְחָמוֹת וְסַפְסָרִים
נָתַנּוּ אֶת חֲזוֹן הַנְּבִיאִים
אִישׁ הַשָּׁנָה שֶׁל טַיְים הִשְׁוָה אוֹתָנוּ לְעַכְבָּרִים מְפִיצֵי מַחֲלוֹת
בִּשְׁנַת 1945 עוֹלָם הָמוּם הִבְטִיחַ לִזְכֹּר
לֹא חָלְפוּ מֵאָה שָׁנָה וְהוּא כְּבָר שָׁכַח
חַרְבּוֹ הַמְּמֹרֶטֶת מְחַכָּה
לֹא עוֹד! (עמ' 54).

אהבתי את הספר ושקעתי במילותיו. השירים מלאים כמיהה ורגשות ואי אפשר שלא להתחבר לזעקת המשוררת. הספר מתאים לכולם! למי שאלה הם צעדיו הראשונים בעולם השירה,  לאוהבי השירה היפה ולאוהבי הספרות. שפת הסופרת גבוהה ומשובחת ופשוט תענוג לקראה. המשוררת מתפתחת מספר לספר ונהניתי להתבשם בשירתה. גם אם אינכם חובבי שירה (כמוני), בטוחה שתהנו משירתה המיוחדת של גאולה. מומלץ בחום!

בשורה התחתונה: ספר שירה מהשורה הראשונה!

"העלם קרוב מנשוא" מאת גאולה הודס-פלחן
הוצאת מיאסטקובצקי, 2020, 85 עמ'.

יום חמישי, 25 ביוני 2020

"האמת על מדוזות" מאת אלי בנג'מין





















"האמת על מדוזות" מאת אלי בנג'מין הינו סיפור נוגע ללב על אובדן, השלמה, חברות, בדידות וקשיים חברתיים. זהו ספר הביכורים של הסופרת, אך לא ניכר הדבר. הספר מגולל את סיפורה של סוזי סוואנסון, ילדה בת 12 המתמודדת עם אובדן במקביל לתהליך ההתבגרות שהיא חווה. זו נקודת הפתיחה של הספר והכל מתואר ברגישות ובחמלה.

לאחר מותה של פראני, חברתה הטובה של סוזי, סוזי מנסה להתמודד עם האובדן בדרכה שלה ומחפשת תשובות למשמעות החיים.  היא מפסיקה לדבר (היא קוראת לזה אי-דיבור), מסתגרת בתוך תוכה ומפסיקה
לשתף את  הוריה ואחיה הגדול ברגשותיה ובמחשבותיה. היא מנסה להבין למה חברתה מתה ומתקשה לקבל את תשובת אמה ש"לפעמים דברים פשוט קורים". במהלך  סיור בית הספר במצפה הימי, היא לומדה על מדוזות בלתי נראות  ומרגישה קרבה אליהן. כמותן, גם היא מרגישה בלתי נראית ובודדה. היא מנסה לשחזר את יחסיה עם חברתה במטרה לעכל את האובדן ולהתמודד עם האבל. היא בודדה, אאוטסיידרית, לא הולכת בתלם כמו כולם (דבר שמקשה עליה למצוא חברים חדשים) ואין לה שפה משותפת עם חברותיה לכיתה. היא מתעניינת בדברים ברומו של עולם והן מתעניינות בעיקר באיפור ובבנים. בעקבות פרויקט מדעים כיתתי, היא מחליטה לצאת למסע שיאפשר לה לסגור מעגל ולמצוא מענה לשאלותיה.

הספר כתוב בגוף ראשון מנקודת המבט של הילדה ונע בין זכרונות העבר למציאות המורכבת של ההווה. הספר שוזר בתוכו עובדות מדעיות על מדוזות שמשולבות היטב בעלילה. ה
ספר עוסק בחיים האמיתים. אין בו פנטזיה והוא מציג התמודדויות אמיתיות עם בעיות שמטרידות בני נוער כשאלת זהות, לחץ חברתי וחרם. למרות שהספר  נע סביב אובדן, הוא לא מדכא ואף אופטימי. קולה של הגיבורה אמין, קל להזדהות עמה והרגשות שלה באים לידי ביטוי באופן אותנטי.  חוזק הספר הינו בפרטים הקטנים, בכתיבה היפיפיה, ביכולת להכנס לעור הגיבורה.  הספר מרתק בנגיעה האנושית שלו ובני נוער בהחלט יזדהו עם המסופר וגיבורתו כובשת הלב. התרגום המעולה מוסיף אף הוא לחווית הקריאה. אהבתי ואני ממליצה!

בשורה התחתונה: מדוזות, בני נוער ומה שביניהם!

"האמת על מדוזות" מאת אלי בנג'מין
 תירגום:  יחיעם פדן
איור העטיפה: אורית ברגמן

הוצאת פעמון, 2020, 323 עמ'

יום חמישי, 18 ביוני 2020

"הבלש דב ותעלומת האווז הנעלם" מאת גלעד סופר





















איזה ספר חמוד! בעבר קראתי עם בני מספר מספריו של גלעד סופר ושמחתי לגלות שיצא ספר חדש פרי עטו ועוד ספר בסגנון בלשי! הפעם מתמקד הספר בתעלומה, לא פחות, ובדוב בלש שמנסה לפתרה.

גיבור ספרנו הוא דוב ולא סתם דוב, דוב שהוא בלש. בוקר אחד מתעורר ידידנו משינת החורף שלו לבוקר שקט בצורה חשודה. הגעגוע הטורדני של האוז חסר, משמע שהאוז נעלם. הדוב מנסה לברר איפה האוז, כמובן לא לפני שהוא תופס תנומה קצרה ואוכל ארוחת בוקר קלה. דב פותח בחקירה נוקבת ומתחיל עם העצלן שלא בדיוק משתף עימו פעולה. דוב חושד בו מיד ומחליט לעקוב אחריו. כשלא קורה כלום, הוא כמעט מתייאש כשעקבות גדולות על הקרקע  תופסות את עינו. העקבות מובילות למבוי סתום ודוב מחליט לחפש תשובות בפינת הליטוף. העלילה מסתעפת כשהדוב שלנו מגלה לתדהמתו ששאר דיירי גן החיות לא מתרגשים מהיעלמות האוז ואף שמחים על כך. כשהוא ממשיך לחקור בעניין, הוא מגלה שלכל אחד מדיירי הגן יש סיבה משלו לרצות להיפטר מהאוז. אז מה קרה לאוז, אתם שואלים? אניח לכם לגלות זאת בעצמכם.

הסיפור חמוד להפליא והאיורים שמלווים אותו מוסיפים לחינו. הספר מנוקד, האיורים נהדרים ומלאי חיים והעלילה מבדרת. הספר מתאים לגילאי 4 ומעלה ולראשית קריאה וילדים ייהנו ממנו מאד. מומלץ בהחלט!

בשורה התחתונה: בבלש כזה עוד לא נתקלתם!


"הבלש דב ותעלומת האווז הנעלם" מאת גלעד סופר
איורים: גלעד סופר
הוצאת עם עובד
32 עמ', 2020

יום שבת, 23 במאי 2020

"ילדי דם ועצם - מורשת מורישה" מאת טומי אדיימי


















"ילדי דם ועצם" הינו ספר ראשון בסדרת פנטסיה לנוער שנכתב בהשראת מיתולוגיה אפריקאית. כחובבת פנטסיה ומיתולוגיה מושבעת שמחתי כשהספר נחת על שולחני.

הסיפור מתרחש בממלכת אורישה,עולם בו הקסמים אסורים, המאגיה נעלמה ובעלי כוחות מאגיים נרצחו באכזריות בידי אנשי המלך. הסיפור נע בין שלוש נקודות מבט:  זיילי, מאג'ית צעירה ללא כוחות קסם, אמארי, נסיכת לאגוס ואחיה, הנסיך אינאן, המנסה לרצות את אביהם.

בעבר ממלכת אורישה נשלטה על ידי מאג'ים בעלי יכולות מיסטיות. המאג'ים (כמו שאר האנשים בממלכה) מאופיינים בעור כהה, אך יש להם מאפיין נוסף שמקל על זיהויים: שיער לבן. באחד הימים הקסם נעלם באופן מסתורי, סמוך לעליית המלך סראן לשלטון.  למרות שהמאג'ים איבדו את כוחותיהם, המלך עדיין ראה בהם איום ופקד על אנשיו להרגם. רק צאצאי המאג'ים שטרם פותחו יכולותיהם הושארו בחיים, אם אפשר לקרוא לזה חיים. הם נחשבו כאזרחים סוג ב', דוכאו על ידי הקוסידים (חסרי הקסם) ורבים מהם נמכרו לעבדות לאחר שלא עמדו במטלת המיסים הכבדה שהטיל עליהם המלך.

לאחר שאמה של זיילי, קוצרת שזימנה נשמות, נרצחת באכזריות על ידי אנשי המלך, זיילי מנסה לשרוד, יחד עם אביה ואחיה טזיין, בעולם שרואה בה מוגלה. הם צריכים כסף כדי לעמוד במכסת המיסים  הגבוהה ולשם כך מחליטים למכור דג שדגו יום קודם. רכובים על גבה של הלביארה נאילה, חיית רכיבה שזיילי גידלה מינקות, הם יוצאים לדרך. מסע זה ישנה את חייהם לעד. בשיטוטיה בעיר זיילי נתקלת (תרתי משמע) בנסיכה המרדנית שברחה מהארמון עם שריד קסום. השתיים מצליחות לחמוק מהשומרים ויחד עם טזיין יוצאות למסע מסוכן להשבת הקסם לממלכה. כל זאת כשהנסיך אינאן הנחוש לחסל את המאגיה נושף בעורפם.  אלים עוצמתיים, כוחות קסמיים וצבא נשמות הם חלק מהעלילה הקורמת עור וגידים לעיני הקורא.

אהבתי את האווירה ואת השילוב של המיתולוגיה בסיפור. העלילה קצת פשטנית, אולם הסופרת בנתה עולם עשיר המאפשר להתעמק בתמות של דיכוי, דעות קדומות, רצח עם, מורשת ומשפחה. נקודות המבט השונות מעשירות את העלילה ומראות את הצדדים השונים של אותו מטבע. למרות שזהו ספר נוער, גם מבוגרים ייהנו ממנו. הספר רווי אלימות ואכזריות, כך שהוא לא מתאים לכל אחד. קצב הספר לא אחיד, היו קטעים איטיים, אך לקראת האמצע הסיפור נעשה יותר ויותר אינטנסיבי וקשה היה להניחו מהיד. הסופרת הטיבה לתאר את המאבקים הפנימים של הדמויות. דמותו של טזיין אומנם שטוחה והרומנים שנרקמו בספר קצת צפויים, אך זה בקטנה. נהניתי מהספר והסיום הדרמטי השאיר לי טעם של עוד. הספר מסתיים בקליף האנגר, אך הספר השני כבר יצא באנגלית ולא נותר אלא לחכות לתרגום או לקראו בשפת המקור (לחסרי הסבלנות). 

בשורה התחתונה:  ספר ביכורים מרשים!





ילדי דם ועצם - מורשת מורישה מאת טומי אדיימי

Children of Blood and Bone Legacy of Orïsha #1 by Tomi Adeyemi
הוצאת כנרת
תרגום: יעל אכמון
2020, 559 עמ'

יום שני, 20 באפריל 2020

"הטריוויה של הרמן" מאת איתי הרמן (הצ'ייסר)
















"הטריוויה של הרמן" הינו ספר טריוויה מרשים בהיקפו שנכתב על ידי המאסטר איתי הרמן (הצ'ייסר). איתי הרמן כתב עשרות אלפי שאלות לשעשועוני טלוויזיה (כגלגל המזל", "1 נגד 100", "לעוף על המיליון", "מי רוצה להיות מיליונר" ו"מונית הכסף") וכעת תירגם את הפורמט לספר.

אני פחות צופה בתוכניות אלה, אך בעלי צופה הדוק בחלק מתוכניות אלה ומעריץ מאד איתי הרמן ואת הידע הנרחב שלו בתחומים שונים. בעקבות הספר אף אני נהפכתי למעריצה. התפעלתי מאד מהיקף הידע של איתי הרמן ומהזכרון הפנורמלי שלו.

הספר כולל  56 חידונים ומעל לאלף שאלות במגוון נושאים ורמות החל מהיסטוריה כללית וכלה בספורט. בין היתר כלולים בספר חידונים בנושאי אריות, ספרות, עונות, מוזיקה ועוד רבים וטובים. בכל חידון  עשרים  שאלות הקשורים לכותרתו ויש אפילו מקום לכתוב את התשובות בצד הדף. אתם יכולים לחפש את התשובות בגוגל או לחסוך תהליכים ופשוט לעיין בתשובות המשכילות בסוף הספר.  התשובות מעניינות לא פחות מהשאלות.

כאוהבת ספרים בחרתי לתת לכם דוגמא מהחידון בנושא ספרים (עמ' 76):
שאלה 17: מי המשורר הגרמני שאמר: "במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם"?
שאלה 20: איך נקרא בעברית עץ בוק?
את התשובות תמצאו בתחתית ההמלצה שלי.

נהניתי לעלעל בספר ולנסות לפתור אחדים מהשאלות. למרבית הבושה לא על כל השאלות ידעתי לענות ואני מסירה את הכובע לפני הסופר. זהו אחד מספרי הטריוויה הטובים בשוק והוא מספק
דרך מצויינת להעביר איתו ערב משפחתי מהנה ולהעמיק את הידע האישי שלכם בו זמנית. מומלץ!
בשורה התחתונה: ספר מצויין לאוהבי הטריוויה!
תשובות: היינריך היינה; אשור.


הטריוויה של הרמן מאת איתי הרמן (הצ'ייסר)הוצאת אגם
2019, 176 עמ'

"היפאטיה" מאת גאולה הודס פלחן

















"היפאטיה" הינו ספרה ה-17 של משוררת מוכשרת זו ועוד ידה נטויה. אני אוהבת את המשוררת ואת שיריה וקראתי (והמלצתי) על רבים מספרי שירתה. כמו בספריה הקודמים, גם ספר זה נכתב מדם ליבה של המשוררת וחושף רבדים מנשמתה. הספר עוסק בטבע (האנושי והאלוהי), הריק, הבדידות והכמיהה האנושית להימלט מחוויית "הבדילות הקיומית" ולשרוד. בכלל יש הרבה רגשות בשירים של המשוררת ואי אפשר להישאר אדיש אליהם.

הספר פותח בשיר "היפאטיה" (שזה גם שם הספר) המקונן על מר גורלה של היפאטיה. היפאטיה היתה בתו ותלמידתו של ת'און, איש המוזיאון של אלכסנדריה, מתמטיקאית, פילוסופית ואסטרונומית. גורלה לא שפר עליה בלשון המעטה. אהבתי את כל השירים וביניהם בלטו השיר "ההיעדר" שמוקדש לאמה של המשוררת ושיר נוסף שנכתב בעקבות מותו המזעזע של חוסה במחלקה הפסכיאטרית. הזדהיתי במיוחד עם השיר העוסק בספרים שכן כמו הדוברת, גם אני מוצאת מפלט בקריאה.

להלן לגימה משיריה:

שרשי הנעדר
משתרגים בשרשי
באינספור מראות
מכפל העדרי
איך אצא מדל"ת אמותי
ואיני קיימת?
 (עמ' 12)
הספרים - מעקה לי,
בעת השקיפי לתהום.
רוח עזה באותיות,
רוח נאמנה שתאחזני איתן,
אם לא רוח זו, לא היתה בי עוד רוח
וקמלה הייתי מוטלת בפאת השדה.
 (עמ' 18)
נוכחותו של מה שנמחק -
בכל,
אך איננו מעזים לשוותה בנפשנו.
 (עמ' 36).

שירתה של גאולה מתפתחת מספר לספר וכל ספר משובח מקודמו. אין כמו שירה טובה לעודד את הנפש ולשמש הפוגה בין ספרים. איני יודעת אם קלעתי לליבה של המשוררת, אך זה לא משנה. מה שחשוב הוא שנהניתי לקרוא את השירים ולנסות לפענח את צפונותיהם. השירים הפעם היו מובנים  לי יותר, אולי בגלל שהתרגלתי לכתיבתה היפיפיה.  בדומה ליין יין טוב בערב קריר המחמם את הגוף, כך שיריה חיממו את נפשי. אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו בחום לאוהבי השירה והספרות היפה. גם אם אינכם חובבי שירה, טוב מדי פעם לצאת מהקופסא ולנסות דברים חדשים.

בשורה התחתונה: ספר שירה איכותי מהשורה הראשונה!
היפאטיה מאת גאולה הודס פלחן
הוצאת מיאסטקובצקי
2019, 53 עמ'